חצר ראנד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפת הרובע המוסלמי
קובץ:חצר ראנד.JPG
שנת 1893. מצד ימין, הכניסה לחצר ראנד
קובץ:שלמה ראטה.JPG
שלמה ראטה, מנהל "בית התבשיל", תושב חצר ראנד

חצר ראנד הוא מתחם יהודי ברובע המוסלמי בעיר העתיקה, בצמוד לשוק הכתנים וסמוך להר הבית.

היסטוריה

בשנת 1833 התיישב בחצר השד"ר יהוסף שוורץ, מראשוני חוקרי ארץ ישראל בעת החדשה[1]. הבית שבחצר ראנד, היה אז הבית היהודי הקרוב ביותר להר הבית והשקיף על מקום משכנו של בית המקדש.

בשנת 1901 (תרס"א), רכש את החצר כולה משה מנחם מנדל ראנד, והתיישב בה עם משפחתו. ראנד, שהיה כהן, בחר בחצר הזאת בגלל קרבתה להר הבית ונימק:

”כאשר יבוא המשיח, הרי הכהנים והלויים ודאי ימהרו וירוצו לכיוון הכותל המערבי, כדי להיכנס למקום המקדש לעבודת המקדש. הצפיפות ודאי תהיה גדולה. ארכוש לי חצר לעצמי על יד המקום הקדוש ותהיה לי כניסה משלי לבית המקדש.”[2]. במקום פעל בית כנסת, שגג ממנו ראו את המקום המקדש. בעקבות התנכלויות פורעים ערבים, בשנות ה-20 נטשו יהודים רבים את האזור. כתוצאה מכך נסגר בית הכנסת[3]. בשאר הדירות בחצר כ-30 משפחות יהודיות, ביניהם רבנים נודעים, וחלקם אברכים עניים שהתגוררו בחצר בחינם. במרתף היה היקב של משפחת שור - היקב הראשון בירושלים.

בחצר התגוררו יהודה לייב גאנץ - מקים ומנהל תלמוד תורה "זית רענן" ורבי נפתלי חיים הורוביץ - בנו של בעל האמרי נועם ותלמידו וחתנו של רבי חיים מצאנז[4].

בעתון 'המוריה' משנת 1912 נכתב בהרחבה על בית ראנד: ”מר ראנד הרס חלקים מחצרו על מנת לבנות שם בניין חדש במקום הרעוע. הבניה עוכבה בטענה שעליו לבנות את הקיר פנימה יותר בתוך החצר על מנת שיובלו להרחיב את הרחוב. מקוים כי תותר המשך הבניה, מאחר ואין זה בניין חדש רק חידוש הישן”[5]

בפרעות תרפ"ט (1929), החצר נשדדה ונשרפה, והמשפחות היהודיות איבדו את בתיהן וכל רכושן, לאחר מכן עברו לבתי ראנד, בירושלים המערבית.

בראשית המאה ה-21, הבית נמצא בבעלות "הקדש בתי ראנד". במספר דירות בקומה השנייה של השוק מתגוררים תלמידי ישיבת עטרת ירושלים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אבי ששון, ראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית אשקלון "תולדות חייו של רבי יהוסף שווארץ"
  2. ^ נדב שרגאי, הר המריבה, עמוד 191
  3. ^ שבתי זכריה, ירושלים הבלתי נודעת, הוצאת בית אל, ירושלים 1998, עמ' 273
  4. ^ שבתי זכריה, ירושלים הבלתי נודעת, עמוד 151
  5. ^ ההתפשטות לחלקו של הרובע המוסלמי הקרוב לרובע היהודי, מוריה א' באדר תרע"ב גיליון מ"ו


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0