חקירה אפידמיולוגית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באפידמיולוגיה (תורת המגפות) חקירה אפידמיולוגית היא מחקר, הנערך על ידי אנשי אקדמיה, לרוב בשירות רשויות הבריאות הממלכתיות, ותפקידו הוא להתחקות על מהלך התפרצות מגפה ברמת הפרט. דהיינו, להבין איזה אדם ספציפי או בעל חיים ספציפי הוא הגורם להפצת מחלה מידבקת.

האדם, שמתגלה כאדם הראשון שנשא מחלה אי פעם, מכונה בחקירה אפידמיולוגית, ״החולה האפס״.

כלים לחקירה אפידמיולוגית

באופן מסורתי, בעבר, החקירה האפדימיולוגית נעשתה באמצעות תשאול של החולה וסביבתו על מקומות בהם שהה כשהוא חולה, אולם כיום, נוסף על השימוש בתשאול אנושי, נעשה לעיתים שימוש בטכנולוגיות מתקדמות יותר לצורך החקירה ובהן איכון טלפונים סלולריים וקבלת מידע באמצעותם על מקומות בהם שהה החולה, וכן באמצעות הורדת אפליקציה המדווחת על מקומות בהם שהה האדם שהתגלה בדיעבד כחולה, או לבישת צמיד המעדכן על מיקומו.

עם התפרצות מגפת הקורונה בשנת 2020, נעשה שימוש בכלים הטכנולוגיים במדינות מסוימות ובהן טאיוואן, דרום קוריאה וישראל. כמו כן, ישנן מדינות שמחייבות את האזרחים להוריד אפליקציה לצורך החקירה האפדימיולוגית.

השימוש באיכון סלולרי שנוי במחלוקת ויש הרואים בו פגיעה בפרטיות[1] לאור זאת יש מדינות בעולם שמתירות את השימוש באוכן הסלולרי רק באמצעות פיקוח של שופט בדימוס, וכן יש מדינות שמאפשרות רק למשטרה גלויה ולא לשירותי ביטחון. הנציבות האירופית (הרשות המבצעת של האיחוד האירופי) קבעה עקרונות שיעמדו בבסיס ארגז הכלים של המדינות החברות באיחוד לניטור ומעקב אחרי חולי קורונה[2].

כמו כן, יש רופאים המטילים ספק באפקטיביות של האיכון סלולרי וטוענים שאינו מוגדר כחקירה אפידמיולוגית[3].

בעת התפרצות נגיף הקורונה בישראל בשנת 2020 החליטה הממשלה על שימוש באיכון הסלולרי שיבוצע באמצעות שירות הביטחון הכללי[4], דבר שעורר ביקורת בציבור[5] ואף החלטה של בית המשפט העליון לדחות את השימוש עד לאישורו בכנסת[6]. בהמשך עלתה האפשרות לחלק צמידי בלוטות' למעקב שישאו אנשים שאין להם סמרטפונים[7].

במרץ 2021, החלה חברת סופרקום בפרויקט פיילוט של משרד הבריאות, המציע לנוסעים הנוחתים בנתב"ג, והמחויבים בבידוד, לקבל אזיקים אלקטרוניים כחלופה לשהות במלונית[8][9].

תוצאות חקירה אפשריות

  • איזה נוסע הביא למדינתו מחלה שהתפרצה במוקד מרוחק
  • מקור ספציפי לתחלואה מצריכת בשר נגוע
  • איתור חיות בר נגועות (כלבת למשל)
  • איתור מקור הכשל במערך החיסונים

שימוש בתוצאות

  • עצירת הגורם המפיץ את המחלה, אם הוא עדיין פעיל
  • גיבוש דרכי התנהגות להתגוננות מפני התפרצות עתידית של המחלה
  • עדויות במשפט נגד עבריינים, שעברו על חוקי תברואה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עומר כביר, אנחנו יודעים את מי הדבקת בסופ״ש האחרון, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-03-15
  2. ^ תומר גנון והגר רבט, האיחוד האירופי ממליץ להימנע מפרסום מסלולי תנועה של חולי קורונה, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-04-13
  3. ^ מערכת דוקטורס אונלי, יו"ר רופאי בריאות הציבור מסתייג מאיכון סלולרי לצורכי חקירה אפידמיולוגית, דוקטורס אונלי Doctors Only
  4. ^ עומר כביר, כיצד יפעל המעקב הדיגיטלי של השב"כ אחרי אזרחי ישראל?, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-03-16
  5. ^ אלה לוי-וינריב, המומחים מזהירים: איכון מכשירי הסלולר של האזרחים הוא פגיעה קשה בפרטיות, גלובס, ‏2020-03-15
  6. ^ בג"ץ: אמצעי המעקב של השב"כ ייאסרו אם לא יוקמו ועדות הכנסת, חדשות 13
  7. ^ עומר כביר, בעלות של 50 מיליון דולר: המל"ל מעוניין לחלק צמידי בלוטות' למעקב אחר 3.5 מיליון ישראלים, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-06-23
  8. ^ יהונתן ליס, החל הפיילוט לאיזוק אלקטרוני של אנשים ששבים מחו"ל ויישלחו לבידוד ביתי, באתר הארץ, 1 במרץ 2021
  9. ^ שגיא כהן, טלי חרותי-סובר, הדר קנה, בלי זכויות, בלי מכרז: המדינה נותנת לחברה פרטית לאזוק אזרחים, באתר TheMarker‏, 1 במרץ 2021
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0