חרגולן נחלים
 חרגולן נחלים
| |
|---|---|
חרגולן נחלים בשירה
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | חולייתנים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| משפחה: | חרגולניים |
| סוג: | חרגולן |
| מין: | חרגולן נחלים |
| שם מדעי | |
 Locustella fluviatilis
| |
| תחום תפוצה | |
מפת התפוצה של חרגולן נחלים מקייץ
חולף
חורף
| |
חַרְגּוֹלָן נְחָלִים (שם מדעי: Locustella fluviatilis) הוא ציפור שיר קטנה ממשפחת החרגולניים, משפחה שפוצלה ממשפחת הסבכיים. הוא מקנן במזרח ובמרכז אירופה, ובמערב האזור פלארקטי. הוא נודד, חורף בדרום אפריקה הפנימית, מסביב לנהר הזמבזי לדרום ועד לסביבת פרטוריה שבדרום אפריקה.
בישראל הוא חולף לא שכיח, בעיקר בשל אופיו החמקני המקשה לצפות בו.[1]
טקסונומיה ואטימולוגיה
שם הסוג Locustella הוא מלטינית והוא צורת הקטנה של locusta, "חגב".[2] שם זה מגיע משירתו של החרגולן המנומר ומינים נוספים בסוג זה, הנשמעים כצרצורי חגב. שם המין הספציפי fluviatilis הוא מלטינית, ומשמעותו "של נהר".[2]
ציפור קטנה זו היא מין המצוי בצמחיית נשירים צפופה קרוב למים בביצות או לגדות נהר. התטולה מכילה כ-חמש עד שבע ביצים המוטלות בקן הממוקם בציצת עשב או על האדמה. הוא מזדמן נדיר למערב אירופה. מזדמן יוצא-דופן אחד צולם בגמבל, אלסקה, באוקטובר 2017.[3]
זהו מין מונוטיפי, כלומר לא מוכרים תת-מינים שונים.[4]
תיאור
לבוגר יש גב אפור-חום ללא פספוס, חלקיו התחתונים אפורים-לבנבנים והתת-זנב כהה יותר, בעל שוליים לבנים לנוצות המעניקים להן דגם מנוגד. הזוויגים זהים, כמו אצל רוב בני משפחתו, והצעירים צהובים יותר בחלקים התחתונים.
פרטים מסוימים עשויים להראות פחות סימונים כהים בסוככות הזנב (דבר הנגרם מקצוות לבנים נרחבים יותר מהרגיל) ובשל כך הם קרובים יותר במראם לחרגולן זמירי מאשר לחרגולני נחלים טיפוסיים. עם זאת, בדרך כלל עדיין יהיה להם חזה מפוספס ויותר צבע זיתי בחלקים העליונים.[5]
זהו מין חמקני, שקשה מאוד לראותו, מלבד לפעמים כשהוא שר. הוא נוהג להתגנב דרך עשבים ועלווה נמוכה.
השירה מונוטונית, בעלת צליל מכני דמוי חרק, וניתנת לעיתים תכופות בשעת בין ערביים. היא דומה לשירה של מינים אחרים בסוג, אך היא בעלת איכות המתוארת כשל "מכונת תפירה" ומבוצעת לפרקי זמן ארוכים יותר.
אקולוגיה
.jpg)
בעונת הקינון נמצא חרגולן הנחלים בצמחייה נמוכה צפופה, בסבך עשב, סרפדים ובעשביה סבוכה בכרי דשא, חורש לח, קרחות יער לחות וביצות קנים. הוא מצוי גם בגדות נהר ובגידולים חקלאיים נטושים. באזורי החריפה באפריקה הוא נמצא באזורי שיחים ירוקים צפופים, בעשביה גבוהה ובסבך חורשים.[6]
עונת הקינון מתחילה מסוף מאי וממשיכה עד אמצע יולי במזרח אירופה. הקן בצורת כוס רופפת המורכב מגבעולים ועלי דשא, ומרופד בעשבים ושיער עדינים יותר. הוא ממוקדם בצמחייה עבותה או בבסיס שיח, על הקרקע או קרוב מאוד לקרקע ובדרך כלל יש לו גישה צרה או "מסדרון". התטולה מכילה בין ארבע לשש ביצים.[6]
הוא ניזון בעיקר מחרקים אך מלקט גם עכבישים, קרציות קטנות, רבי-רגליים ורכיכות קטנות.[6]
סטטוס
למין זה טווח תפוצה נרחב ואוכלוסייה גדולה. מגמות האוכלוסייה העולמיות מראות סימני ירידה, אך למרות זאת המין אינו מוגדר כמתקרב לסף פגיעות, ומסווג ברמת סיכון "ללא חשש" על-ידי האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN).[6]
הוערך כי באירופה האוכלוסייה המקננת מונה כ-2,330,000–5,360,000 זוגות, מה שמתרגם לכ-4,650,000–10,700,000 פרטים בוגרים. אירופה מהווה כ-80% מהתפוצה העולמית, כך שהערכה ראשונית של גודל האוכלוסייה העולמית היא כ-5,800,000–13,400,000 פרטים בוגרים, אם כי יש צורך באימות נוסף של הערכה זו.[6]
קישורים חיצוניים
- חרגולן נחלים, באתר ITIS (באנגלית)
- חרגולן נחלים, באתר NCBI (באנגלית)
- חרגולן נחלים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- חרגולן נחלים, באתר GBIF (באנגלית)
- דף מידע ותמונות של המין, באתר תצפית של ליאור כסלו
- תצפיות, קטעי וידאו, תמונות וקולות של חרגולן נחלים, באתר eBird
- הקלטות אודיו של חרמשית, באתר xeno-canto
הערות שוליים
- ^ חרגולן נחלים, Locustella fluviatilis, באתר מרכז הצפרות הישראלי
- ^ 2.0 2.1 Jobling, James A (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London: Christopher Helm. pp. 162, 229. ISBN 978-1-4081-2501-4.
- ^ Benter, Brad (2017-10-08). "North America's first River Warbler". Alaska Rare Bird Alert. נבדק ב-2017-10-08.
- ^ River Warbler, Locustella fluviatilis, (Wolf, 1810), Birds of the world
- ^ Normaja, Jyrki (1994) Plumage variation in River Warblers Birding World 7(5): 192-5
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 River Warbler (Locustella fluviatilis) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org
