חתך סטרטיגרפי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קובץ:Geo (2).jpg
חתך סטרטיגרפי של הרי יהודה

חתך סטרטיגרפי מציג את השינויים בהרכב הסלעים במרחב נתון, בהתאם לסוג החומרי של הסלע - יחידה ליתוסטרטיגרפית, יחידת הזמן המוגדרת להרכב לוח הזמנים הגאולוגי יחידת "סלע - זמן" שהיא צרוף מוגדר של סוגי סלע נתון בזמן מוגדר ולפי היחידה הביוסטרטיגרפית, הנקבעת בהתאם למאובנים המנחים שנמצאו בהרכב הסלעים הנתון. מאובנים מנחים הם האמצעי היעיל להשוואות של הרכב סלעים בחתך סטרטיגרפי ממרחב אחד למרחבים אחרים.

נוהגים לערוך "חתך-עמודי" סטרטיגרפי (colummnar section). התיאור של הרכב המסלע מוצג באמצעות שרטוט של העמוד הסטרטיגרפי - במרחב מסוים. על מנת לבסס את ההגדרות של סדר שכבות הסלעים לפי יחידות הגיל משתמשים במושג "חתך טיפוסי" סטרטיגרפי (type section) זהו חתך עמודי, ערוך בפרוטרוט, ומתאר מרחב, אשר בו צרוף סלעים מסוים נמצא לראשונה בחשיפה מרבית. חתך כזה נבדק מדעית ומאושר על ידי ועדה סטרטיגרפית לאומית. אם עמד בדרישותיה, כל החתכים במחשופים אחרים הנעשים באותו צרוף שכבות, בני אותו גיל, משווים לחתך הטיפוסי כדי לראות האם חלו בהם שינויים אופקיים.

נסיגה ימית

באמצעות חתך סטרטיגרפי ניתן להעריך האם בנקודה הנחקרת הייתה הצפה של ים עם מים מלוחים או ים עם מים מתוקים. אם נמצא בעומק נתון סלעים הנוצרים בסביבת היווצרות ימית נוכל לקבוע כי היה ים היה פעם באותו עומק. אם בהמשך אותו החתך נמצא סלעים הנוצרים בסביבת היווצרות יבשתית, נוכל להעריך כי הים נסוג מנקודה זו. כך אנו עשויים לקבל כי במרחב נתון היו פעמים אחדות הצפות ונסיגות של הים.

בשני אזורים ניתן היה להגיע למסקנות לאור החתכים:

הרי ישראל

בקעת הירדן

דוגמה להסקת מסקנות התקבל מחתך סטרטיגרפי בחבורת ים המלח. החבורה נוצרה במחזוריות של הצפה של מים של ימת הלשון:

  • תצורת סדום הורבדה לאחר התאדות המים שהגיעו לבקעת הירדן מהים התיכון. התאדות שגרמה ליצירת גבישי מלח גדולים.
  • תצורת עמורה - נוצרה עם ניתוק ימת הלשון מהים התיכון. הוא החל להצטמצם ומפלסו ירד לארבע מאות וחמישים מטרים מתחת לפני הים.
  • תצורת הלשון - הורבדה כאשר עלה מפלס המים באגם, עקב עליה בלחות שהחלה לאחר תקופת קרח בחצי הכדור הצפוני. מפלסה המרבי עמד על מאה ושישים מטרים מתחת לפני הים.
  • תצורת צאלים נוצרה לאחר תקופת הקרח האחרונה, אשר הביא ליובש קיצוני ולאידוי נמרץ וימת הלשון הצטמצמה לגובה הנוכחי - 450 מטרים מתחת לפני הים.

פעילות געשית

אי התאמה

בעקבות חתך סטרטיגרפי ניתן להגיע למסקנה האם שכבות הסלע נוצרו לפי סדר הזמנים הידוע לוח הזמנים הגאולוגי. אם נמצא כי חסרה שכבה או סדר השכבות אינו לפי הסדר הידוע נגדיר מישור אי התאמה. ההפסקה שנוצרה בסדר השכבות - אי-ההתאמה - עלולה לקרות כאשר בתהליך של הצפה של מים ונסיגתם, קיימת סחיפה של מסלע קיים. השכבה תעדר מהחתך היום כי במרחב הנבדק היא נסחפה.

מבחינים בין "אי התאמה מקבילה", כאשר יש דמיון בשכבות המצויות מעל למישור אי ההתאמה לבין אלו המצויות תחתיו ושכבה "זרה" חדרה ביניהם. לעיתים, "אי ההתאמה היא זוויתית", דהיינו יש קבוצת שכבות אשר כל אחת מהן בנטייה שונה, האחת מהשנייה. הגורם לכך יכול להיות שינויים טקטוניים

שימושים

שימוש אפשרי מביצוע חתך סטרטיגרפי אפשר לקבל ממחקר שנערך מטעם עירית הרצליה על מדיניות לפיתוח בר קיימא של המצוק החופי בתחומי העיר הרצליה. לשם ביצוע הבדיקה נערכו חתכים לאורכו של המצוק, מפארק אפולוניה בצפון עד לתל מיכל בדרום. בחתך הגאולוגי המלא נחשפו במצוק שבע יחידות גאולוגיות, מוגדרות, המורכבות מסלעים הבאים: כורכר, חול חרסיתי עד חול דק, חמרה וחולות מייצבים. נלמדו השינויים שחלו בשכבות לאורך זמן ולאור זאת מדיניות לשימור המצוק.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חתך סטרטיגרפי בוויקישיתוף

מבחר חתכים המוצגים בקישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ המקטע הראשון מגדת נחל רפאים ועד לראש הר רפאים (נ.צ. 1605/1275 אל נ.צ. 1600/1270) ומקטע שני מבסיס תצורת עמינדב ועד לנקודה (הגבוהה ביותר בה חשופה תצורת ורדים במעלה נחל בית"ר (נ.צ. 1621/1245 אל נ.צ. 1615/124)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0