טיוטה:אברהם משה זיסקינד
| מקום מגורים | קרית יערים - טלזסטון |
|---|---|
| חיבוריו | אמרות אברהם |
| השתייכות | חרדי, ליטאי |
| רבותיו | הרב אברהם גורביץ, הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב אשר אריאלי |
| ראש ישיבת כתר תורה | |
| לשעבר ר"מ בישיבות בית שמואל ונתיב הדעת | |
הרב אברהם משה זיסקינד הוא ראש ישיבת כתר תורה בקריית יערים (טלז-סטון), מחבר סדרת הספרים אמרות אברהם, בעבר ר"מ בישיבות בית שמואל ונתיב הדעת.
ביוגרפיה
נולד ביוהנסבורג שבדרום אפריקה לרב יצחק וקיילא זיסקינד. אביו הרב יצחק משמש לפרקים כרב בישיבת אור שמח[1].
בשנות בחרותו למד בישיבת גייטסהד בראשות הרב אברהם גורביץ, ולאחר מכן בישיבת פוניבז' אצל הרב אלעזר מנחם שך. לאחר נישואיו למד כאברך בישיבת מיר בירושלים, שם היה מקורב לרבי נתן צבי פינקל. לאחר מכן שימש כר"מ בישיבת בית שמואל.
באותם שנים כיהן בן דודו הרב נפתלי קפלן כמשגיח בישיבת בית שמואל, ובשנת ה'תשס"ט הקים את ישיבת נתיב הדעת. בהוראתו של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן סייע לו הרב זיסקינד בהקמת הישיבה, ושימש בה כר"מ.
הרב זיסקינד ייסד בישיבת נתיב הדעת מסגרת של ישיבת המשך הזמן בימים הראשונים של בין הזמנים ניסן בהיכל ישיבת חברון גאולה[2].
במשך מספר שנים היה מוסר שיעורים כלליים בישיבת ברכת התורה שבעיר העתיקה, וכן בישיבת הקיבוץ תל ציון. מעת לעת הוא מוזמן גם למסעות חיזוק בעיר מולדתו יוהנסבורג.
בשנת התשפ"ג הקים הרב זיסקינד את ישיבת כתר תורה בראשותו, יחד עם הרב יחזקאל אברמוב, בעידודו של הרב משה הלל הירש[3]. לצורך כך העתיק את מקום מגוריו משכונת הר נוף שבירושלים לקריית יערים.
ספריו
- אמרות אברהם על סדרי נשים נזיקין. הספרים מחולקים לשניים: 'עומקא דשמעתתא' - על עומק הסוגיות הנלמדות בעולם הישיבות, ו'ראשי פרקים' - המתאפיינים בסגנון קצר יותר.
- אמרות אברהם על כל משניות זרעים. במסגרת זו כתב גם את הספר 'זרעא קיימא' על מסכת שביעית, וכן את הספר 'זרעא קיימא' על כלאיים.
- אמרות אברהם מצוות ומועדים ב' חלקים, על ענינים מקיפים בהלכה.
- אמרות אברהם עניני אגדה.
- אמרות אברהם על עניני התפילה.
בשל בקיאותו בסדר זרעים, כותב הרב זיסקינד במקומות רבים על ענינים אלו, כדוגמת בית המדרש להלכה בהתיישבות 'הליכות שדה', ארגון דרשו, ועוד. ספרו 'זרעא קיימא' על שביעית נחשב לאחד מהספרים היסודיים על עניני שמיטה, ורבי חיים קניבסקי היה ממליץ עליו לפונים אליו[4]. בנוסף, ספריו על פאה וביכורים מהווים מקור לחידושיו של רבי חיים שמואלביץ בענינים אלו[5].
משנת ה'תשפ"ד הוא בעל מדור קבוע במאסף השבועי 'אהלי זרעים', וכן במאסף 'אהלי מועד'.
משפחתו
נישא בשנת ה'תשמ"ו לרחל מרים לבית קפלן, ולהם עשרה ילדים. בנו הרב מאיר שמחה משמש כנושא ונותן בישיבתו כתר תורה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ הרב יחיאל צוקר - על כוחה של קבלה טובה, באתר דרשו
- ↑ כיום לאחר עזיבתו של הרב זיסקינד, המסגרת מנוהלת על ידי ר"מ אחר בישיבה, הרב מנחם כהן.
- ↑ משה ויסברג, ימי השיא של הרישום, באתר כל רגע
- ↑ =-, עולם הספר, במה 173, שבט תשפ"ב, עמ' 14
- ↑ מתורת רבותינו ימים מקדם - ישיבת מיר, גליון 518 עמוד 4
קטגוריה:בוגרי ישיבת פוניבז' קטגוריה:ראשי ישיבה ליטאים בישראל קטגוריה:מחברי ספרות תורנית