טיעון השאלה הפתוחה
טיעון השאלה הפתוחה (באנגלית: The Open Question Argument) הוא הסברו של הפילוסוף ג.א. מור לשאלה כיצד כל הגדרה של מונח אתי באמצעות מונח לא אתי, היא כשל נטורליסטי. אדוארד מור מנמק באמצעות 'טיעון השאלה הפתוחה' את תפיסתו המטא-אתית, כי ה'טוב' כערך, הוא מושג פשוט, שאינו בר הגדרה משמעותית-מוּשָׂגִית, הזהה ושקולה למושג 'טוב'.
פרוצדורת הטיעון: בהינתן הגדרה X למילה 'טוב', יש להציב את X בתבנית השאלה: "האם אכן כל X הוא טוב?". הגדרה X, שתספק תשובה חיובית מוחלטת לשאלה זו, תהווה הגדרה אמיתית למושג 'טוב', כשם שבהינתן "סייח הוא סוס צעיר", הטענה "אכן כל סוס צעיר הוא סייח", אמיתית. ואילו הגדרה X שלא תספק תשובה חיובית מוחלטת, מותירה שאלה פתוחה, ויש לסייג את אמיתות ההגדרה. כגון, בהינתן:"טוב הוא הנאה", וההצבה: "האם אכן כל הנאה היא טובה?", אזי, סיוג התשובה "אכן כל הנאה היא טובה" לגיטימי, ההגדרה מכילה אפשרות לסתירה ואינה טובה.
מור טוען כי ניסיונות הגדרה חוזרים ונשנים למושג 'טוב', מותירים שאלה פתוחה, ולא נמצאת הגדרה שתחתום את חזרת ההצבות האינסופית, וקובע כי כְשָׁלֵי ההצבות השונות בהגדרת ה'טוב' מקורן אינו בכשל לוגי או תוכני, אלא ב'כשל הנטורליסטי' המתרחש בשל טיב ה'טוב' כערך.
הטיעון מחזק את האקסטרנליזם, פערים וקשיים בניתוח שפה, ושידוליותן של הגדרות המוסר.
מבקרי הטיעון, רואים בו הליך בדיקת הגדרות, החסר את ההוכחה כי אי היכולת להגדיר את הטוב, היא טאוטולוגיה, וכן אינו מקובל על האוחזים בהגדרה-מושגית-מוגמרת על מהות ה'טוב'.
קישורים חיצוניים
אלעזר וינריב,טיעון השאלה הפתוחה, בעיות בפילוסופיה של המוסר
