טיפול עצמי
טיפול עצמי הוא כל פעולה שאנשים עושים למען בריאות הגוף ובריאות הנפש של עצמם. לטיפול העצמי יש תרומה משמעותית לבריאות האדם[1].
השימוש בביטוי "טיפול עצמי" מקובל בעיקר אצל המרפאים בעיסוק ואצל ספקי הטכנולוגיה המסייעת.
טיפול עצמי כולל תחומים כמו תזונה (קניית מזון, אכילתו ופניה לייעוץ דיאטטי), ניקיון (ניקוי הגוף, רחצת ידיים, מקום המגורים והבגדים, עשיית צרכים וכיוצא בזה), קנייה או תיקון של ביגוד, פעילות גופנית הנעשית כדי לשמור על כושר גופני (להבדיל מספורט למטרות הנאה או פרנסה) ופניה לגורמים טיפוליים.
אדם המוגבל ביכולת הטיפול העצמי (למשל מבוגר שצריך עזרה באכילה, בהתלבשות או שימוש בשירותים) עשוי להיחשב לבעל לקות או לנכה. פעילויות חיי יום-יום שאינן "טיפול עצמי" כוללות עבודה לפרנסה, לימודים ופעילויות פנאי.
ריפוי עצמי
ערך מורחב – ריפוי עצמי
ריפוי עצמי הוא התנהגות אנושית שבה אדם עושה שימוש בחומר או השפעה חיצונית (אֶקְסוֹגֶנִית) כלשהי, מתוך מטרה לטפל בתחלואה גופנית או נפשית שהוא סובל ממנה, בכוחות עצמו ללא ייעוץ או מעקב רפואי.
תוספי תזונה ותרופות שלא מצריכות מרשם רופא, הם בין החומרים הנפוצים ביותר המשמשים לריפוי עצמי. על פי רוב, חומרים אלו משמשים לטיפול ביתי בבעיות רפואיות שכיחות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Shafie, M., Eyasu, M., Muzeyin, K., Worku, Y., & Martín-Aragón, S. (2018). Prevalence and determinants of self-medication practice among selected households in Addis Ababa community.
| התייחסות האדם אל עצמו | |
|---|---|
|
