טל סבוראי
 | |
| לידה | 1 ביוני 1968 (גיל: 55) |
|---|---|
| ענף מדעי | גאו-אינפורמטיקה: GIS, חישה מרחוק |
| מקום מגורים | ישראל |
| הערות | פרופסור מן המניין לגאו-אינפורמטיקה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב |
| תרומות עיקריות | |
| מחקרים בגאו-אינפורמטיקה על מערכות אקולוגיות ודלדול קרקע | |
טל סבוראי (נולד ב-1 ביוני 1968) הוא פרופסור מן המניין, מופקד הקתדרה לגאוגרפיה על שם הארי לוי. בעבר שימש ראש המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (בשנים 2014-2018) וכיהן כנשיא האגודה הגאוגרפית הישראלית בין השנים 2013–2015.
ביוגרפיה
סבוראי נולד בפתח תקווה ליורם ומתי סבוראי. כמחצית משירותו הצבאי עשה כחניך בקורס צולל לוחם של שייטת 13 ולאחר שפרש מהקורס באמצע שלב ה"מתקדם", שירת כחייל ואחר כך כמפקד צוות סיור מיוחד (צס"מ) בחמ"ן. למד לתואר ראשון בגאוגרפיה פיזית באוניברסיטת בר-אילן, והמשיך שם לתואר שני בנושא חישה מרחוק ומערכות מידע גאוגרפיות, וכן דוקטורט בנושא חישה מרחוק. עבודת הדוקטורט, שנכתבה בהדרכתם של הפרופסורים מקסים שושני ואבי פרבולוצקי, עסקה בפיתוח מודל חצי-אמפירי להערכת ביומסה עשבונית בסביבה מעורבת ברמת הפיקסל; סבוראי ערך חלק ממחקר זה באוניברסיטת סאות'המפטון בבריטניה. הדוקטורט אושר ב-2001.
באוקטובר 2000 החל ללמד מערכות מידע גאוגרפיות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ב-2005 מונה למרצה בכיר, ב-2010 לפרופסור חבר וב-2015 לפרופסור מן המניין. בשנים 2010–2013 שימש כיו"ר ועדת המוסמכים בפקולטה למדעי הרוח והחברה. שהה בשבתונים כפרופסור אורח באוניברסיטת קורנל, באוניברסיטה של ויקטוריה בקנדה ובמעבדה לחקר הביוספרה מהחלל (CESBIO) של סוכנות החלל הצרפתית.
ב-2013 נבחר לנשיא האגודה הגאוגרפית הישראלית.
סבוראי נשוי למתכננת הערים יונה אור-סבוראי, ולזוג ארבעה ילדים. הם מתגוררים בלהבים.
ממחקריו
גאו-פסיכולוגיה והשפעת הטבע על האדם
מאז שנת 2017 סבוראי עוסק במחקר רב-תחומי ייחודי המספק עדויות חדשות על ההשפעה החיובית של שהייה בטבע על האדם. המחקר מבוסס שיטות גאו-אינפורמטיקה, בתחום הפסיכולוגיה הסביבתית והוא מבוצע בשיתוף פעולה עם פרופ' גולן שחר, פרופ' איתי קלוג ו-ד"ר מיכאל דורמן. החוקרים חילצו עשרות אלפי תמונות מהרשת החברתית Flickr (המקבילה לאינסטגרם), בהן הופיעו במשך שלש שנים אנשים באזור בוסטון שבמדינת מסצ'וסטס, ארצות הברית. באמצעות שיטות למידת מכונה מתקדמות, פענחו החוקרים את הבעות הפנים של האנשים בתמונות, תוך שימת דגש על פרצופים מחייכים, המעידים על שמחה. לאחר מכן, באמצעות מדדים ספקטרליים מבוססי נתוני לוויינים ובסיסי נתונים מרחביים-סטטיסטיים גדולים, בדקו החוקרים את הקשר בין הסיכוי שבתמונה מסוימת יופיע פרצוף מחייך, ובין הקרבה של האנשים המצולמים בתמונה לאזורי טבע, ובעיקר לאזורים ירוקים, לגופי מים ולמרחבים פיזיים בלתי צפופים. במסגרת המחקר נלקחו בחשבון גם שעות היממה (לדוגמה, בוקר לעומת ערב), העונה (קיץ לעומת חורף) והיום בשבוע (יום עבודה לעומת סופ"ש). ממצאי המחקר היו חד-משמעיים: הסיכוי להופעת פרצוף מחייך גדל, ככל שהאנשים המצולמים היו קרובים לטבע. ממצאים אלו שימשו את החוקרים לפיתוח מדד חדש של חשיפה לטבע ובאמצעותו לבצע מיפוי מפורט בזמן ובמרחב של "אזורים חמים" של מוקדים מעוררי שמחה ברחבי בוסטון. את המדד שפותח ניתן להחיל על ישראל ומקומות אחרים בעולם. ממצאי הקבוצה מצטרפים למחקרים מהעת האחרונה, המעידים על השפעה חיובית של קרבה לטבע על הבריאות הנפשית והפיזית. זהו המחקר הראשון בו נעשה שימוש בשלל שיטות מדעי-נתונים וגאו-אינפורמטיקה מתקדמות, המעיד על השפעה כזו. השימוש בשיטות אלו במחקר אפשר עבודה עם מספר גדול מאוד של נבדקים, באופן רציף בזמן וללא ההטיה הטבועה במחקרים מבוססי שאלונים. פרופ' סבוראי, אשר מונה לאחרונה כחבר סגל נלווה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה, שוקד כעת על הרחבת תוכנית המחקר לכוונים שונים ומגוונים. כך, למשל, הוא ושותפיו בוחנים את השפעת הטבע על דיכאון, חרדה, שינה ומיחושים פיזיים, את השפעת התרבות על הקשר שבין חשיפה לטבע ולמצב-רוח, ואת היכולת להשתמש בחשיפה לטבע כמרכיב מרכזי בהתערבויות קליניות.
השפעת קרום פיזיקלי על מאזן מים בסביבות צחיחות
במסגרת מחקר של סבוראי עם הדוקטורנט שי סלע וד"ר שמואל אסולין ממרכז וולקני, במימון הקרנות ISF ו-IALC, נלמדה השפעת שכבת קרום פיזיקלי בפני הקרקע על מאזן המים העונתי בשטח מרעה באזור חצי צחיח. בעזרת מודל פיזיקלי אשר דימה תנאים של מדרון שלם באזור גבעות גורל מדרום ללהבים ונתונים מטאורולוגיים יומיים מ-32 השנים האחרונות, חושב שיעור חדירת המים לקרקע וההתאדות ממנה במהלך סופות הגשם ובמרווחי הזמן ביניהם. יצוין כי באזורים צחיחים למחצה, בהם כיסוי הצומח דליל, נוצר בפני הקרקע קרום בעקבות חבטת טיפות הגשם (קרום פיזיקלי – בהבדל מקרום ביולוגי המתפתח גם הוא באזורים אלה). הקרום הפיזיקלי מהודק יותר ומוליך פחות מהקרקע עליה הוא נוצר. לכן, ההתייחסות אליו במדע היא בדרך- כלל כגורם המגביל חדירת מים לקרקע וככזה המגביר זרימתם לאורך המדרונות במהלך סופות הגשם. אולם מהמחקר של השלושה מסתבר כי קרום זה גם מפחית בצורה ניכרת שטפי אידוי מפני הקרקע בעת התאדות בין סופות הגשם, הפחתה אשר מהווה ברוב המקרים פיצוי על אובדן המים שלא חדרו. למנגנון זה חשיבות רבה למערכות אקולוגיות, לאור העובדה כי באזורים צחיחים למחצה מתקיימות תקופות ייבוש ארוכות יחסית בין סופות הגשם. בהמשך המחקר תיבדק ההשערה כי הלחות הנשמרת בקרקע בזכות הקרום הפיזיקלי מפצה על שינויים במשטר הגשם והטמפרטורה בסביבות עתידיות. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת ההידרולוגי Water Resources Research.
דלדול קרקע חקלאית
מטרת המחקר היא פיתוח מודל מרחבי מבוסס ידע מומחה להערכת סיכוני דלדול קרקע באגן ניקוז חקלאי. על פי מנגנוני הסחיפה הדומיננטיים באזור הנחקר, המודל מאפשר התראה על אזורים המועדים לדלדול קרקע ברמות סיכון שונות. קטגוריות דלדול קרקע מרכזיות הן: סחיפה מואצת, הצטברות סחף, עודפי רטיבות וחשיפת שכבות לא פוריות, אבנים ומחשופי סלע.
אלו תופעות חמורות המתעצמות בשטחים חקלאיים בהם מתקיים עיבוד לא משמר. ההשלכות של כל אחת מתופעות הדלדול הללו היא פגיעה משמעותית בקרקע חקלאית: הן אובדן פיזי של קרקע והן הוצאה של שדות ממעגל העיבוד. הנזקים שכבר נבדקו באתרי מבחן בישראל הוערכו על ידי אנשי מקצוע בסדרי גודל של מיליוני שקלים בשנה. גם בארצות הברית ובאירופה גורם איבוד קרקע למפגעים חמורים, והמודלים הקיימים אינם נותנים תשובה אמינה להתראה בפני דלדול קרקע חקלאית.
בהצעתו של סבוראי, מתוכנן שיתוף פעולה בין מומחי סחיפה ומומחים במודלים מרחביים וחישה מרחוק לביטוי הקריטריונים הרבים בהם יש להתחשב בפיתוח מערכת התראה בפני דלדול ואיבוד קרקע. כמו כן, המודל משתמש בכלים המאפשרים מתן התראה ברזולוציה גבוהה, שתאפשר יישום לרמת התכנון המפורט, וצפוי כי המודל יאפשר קביעת סדרי עדיפויות בטיפול בשטחים. בסיס הנתונים המרחבי כולל מיון שימושי קרקע מתוך נתוני לוויינים; חישוב תכונות טופוגרפיות ומורפומטריות; חלוקה לפי גידולי שדה ומטעים; מיון שטחים תורמי נגר; סקר קרקע וליתולוגיה. מודל רב מדדים יפותח כך: יבוצע הליך כריית ידע להערכת הגורמים המשתתפים בתהליך הסחיפה, וכן הליך מסודר לקביעת המשקל (חשיבות) של כל גורם, באמצעות שיטת "Pairwise comparison"; המשקולות ישולבו במערכת מידע גאוגרפית באמצעות עקרונות של לוגיקה עמומה; אימות שדה יבוצע ברמת התפתחות ערוצים וכן מדידות של עומק קרקע וניתוח חתכים; לבסוף, תנוסח שכבת התראה אשר תצביע על שטחים בסיכון ועל דחיפות הטיפול.
זיהוי וכימות דגמי צומח מנתוני לוויינים
דגמי הצומח לאורך החתך האקלימי שבין שפלת יהודה לצפון הנגב מושפעים מאוד משינויים במאזן המים בקרקע ועל כן יכולים לשמש מדד חשוב לתגובת צומח לשינויים אקלימיים. במסגרת עבודתו בחישה מרחוק של צומח עסק סבוראי יחד עם פרופ' שושני ופרופ' פרבולוצקי במיון טיפוסי צומח ובהערכת ביומסה עשבונית בתת-הפיקסל באמצעות נתוני הלוויין לנדסט ולוויין הראדאר האירופי ERS-2. מחקרים אלו נערכו במהלך שנות ה-1990 ופורסמו בראשית שנות ה-2000 בספרות החישה מרחוק הבינלאומית.
השפעת שינויי אקלים על מערכות אקולוגיות
סבוראי עמד בראש קבוצת מחקר שכלל את פרופ' פרבולוצקי והדוקטורים אסולין, מורין ובונפיל שפתחה מספר מודלים לחיזוי ההשפעה של שינויי אקלים, במיוחד כמות משקעים וטמפרטורה, על מערכות אקולוגיות, ובמיוחד על טיפוסי צומח שונים כמו עצים נטועים, שיחים, עשבוני ודגניים מבויתים. הקבוצה פיתחה מספר מודלים מרחביים מבוססי תהליך לחיזוי זמינות המים בעקבות שינויי האקלים, וההשפעה על הצומח בעקבות שינויים בזמינות המים.
סבוראי עסק רבות בנושא של מודלים מפורשים במרחב באקולוגיה ואף ערך גיליון מיוחד בנושא בכתב העת Ecological Complexity יחד עם פרופ' יצחק בננסון מאוניברסיטת תל אביב.
ארכאולוגיה וגאו-ארכאולוגיה
במסגרת שילוב מערכות מידע גאוגרפיות (ממ"ג) בארכאולוגיה, סבוראי למד יחד עם פרופ' יצחק גלעד והדוקטורנטית רונה וינטר-ליבנה את דגמי היישובים ואתרי הקבורה של התרבות הע'סולית בצפון הנגב. כוונת המחקרים היא להבין את המנגנונים שקבעו את פריסת היישובים בארץ ישראל לפני אלפי שנים וכן את השימוש באתרי קבורה למטרות טריטוריאליות. כמו כן עבד סבוראי עם ד"ר אורן אקרמן מאוניברסיטת בר-אילן על מחקר גאו-ארכאולוגי אשר חישב באמצעות מודל הדרולוגי את כמויות מי הגשם שנאגמו בטרסות קדומות לצורך לימוד סוגי הגידולים החקלאיים שגודלו בהן בתקופות קדומות.
מפרסומיו
- Svoray, T. M. Dorman, G. Shahar, I. Kloog 2018. Demonstrating the effect of exposure to nature on happy facial expressions via flickr data: Advantages of non-intrusive social network data analyses and geoinformatics methodologies. J. of Env. Psychology 58, 17-24. https://doi.org/10.1016/j.jenvp.2018.07.006
- Svoray, T., S. Assouline, and G. Katul 2015. Introduction to a special section on ecohydrology of semiarid environments: Confronting mathematical models with ecosystem complexity, Water Resour. Res., 51, 8677–8683, doi:10.1002/ 2015WR018131
- Svoray, T., Hassid, I., Atkinson, P. M., Moebius-Clune, B., Van Es, H. M. 2015 Mapping Soil Health over Large Agriculturally Important Areas. Soil Science Society of America Journal 79:1420-1434. doi:10.2136/sssaj2014.09.0371
- Svoray T., Levi R, Zaidenberg R, Yaacoby B. 2015. The effect of cultivation method on erosion in agricultural catchments: integrating AHP in GIS environments. Earth Surface Processes and Landforms. Volume 40, Issue 6, pages 711–725, DOI: 10.1002/esp.3661.
- Svoray T., Atkinson PM. 2013. Geoinformatics and Water-Erosion Processes. Geomorphology. vol. 183, pp. 1-4.
- Svoray T., Perevolotsky A., Atkinson PM. 2013. Ecological sustainability in rangelands: the contribution of remote sensing. International Journal of Remote Sensing, vol. 34:17, pp. 6216-6242.
- Svoray T, Michailov E, Cohen A, Rokach L, Sturm A, 2012. Predicting gully initiation: Comparing data mining techniques, analytical hierarchy processes and the topographic threshold. Earth Surface Processes and Landforms. vol. 37, pp. 607–619.
- Svoray T, Ben-said S. 2010. Multi-criteria analysis of soil loss, water ponding and sediment logging in a Mediterranean agricultural catchment. Earth Surface Processes and Landforms. vol. 35, pp. 202-216.
- Svoray T, Markovitch H. 2009. Catchment scale analysis of the effect of topography, tillage direction and unpaved roads on ephemeral gully incision. Earth Surface Processes and Landforms, vol. 34, pp. 1970-1984.
- Svoray T, Mazor S, Bar P, 2007. How is shrub cover related to soil moisture and patch geometry in the fragmented landscape of the Northern Negev desert? Landscape Ecology, vol. 22, pp 105-116.
- Svoray T, Shoshany M, 2004. SAR based analysis of intrinsic properties of four Mediterranean soil formations: Spatio-temporal patterns of drying rates. Remote Sensing of Environment, vol. 92, pp.233-246.
- Svoray T, Shafran-Nathan R, Henkin Z, Perevolotsky A, 2008. Spatially and temporally explicit modeling of conditions for primary production of annuals in dry environments. Ecological Modelling, vol. 218, pp. 339-353.
- Svoray T, and Shoshany M, 2003. Merging unmixed landsat TM data in a semi-empirical SAR model to retrieve herbaceous vegetation biomass in a heterogeneous environment. IEEE Transactions on Geoscience and Remote Sensing, vol.41, pp. 1592-1601.
קישורים חיצוניים
- האתר של סבוראי (אורכב 04.04.2012 בארכיון Wayback Machine) (באנגלית)
- טל סבוראי, באתר המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- טל סבוראי- פרק אישי מתוך ספר היובל של המחלקה לגאוגרפיה (אורכב 23.03.2018 בארכיון Wayback Machine)
- טל סבוראי (אורכב 04.04.2012 בארכיון Wayback Machine), באתר המעבדה למידע גאוגרפי במחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (באנגלית)
- הרצאה של טל סבוראי, "שיטות למיפוי סיכוני דלדול קרקע - האם אנו זקוקים למומחים או לנתונים", בכנס "דלדול קרקע וגאו-אינפורמטיקה", ספטמבר 2011, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- ריאיון טלוויזיוני עם טל סבוראי, חדר החדשות - דרום, 25 בנובמבר 2013, בעקבות הקמת מרכז מצוינות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ללימוד סחף קרקעות ומניעתו.
- טל סבוראי ורמי זיידנברג, אבדן קרקע באגנים חקלאיים - הצעה לפתרון, אקולוגיה וסביבה, גיליון 2, מאי 2011
- אסף גולן, מרכז חדש למניעת סחף קרקעות יוקם בישראל, באתר nrg, 24 בנובמבר 2013
- תמי מאור, פרופ' טל סבוראי מאוני' בן-גוריון - נשיא האגודה הגאוגרפית הישראלית, בפורטל "local", 4 בדצמבר 2013
- רחל בן-לוי, הקרקע הפורייה נעלמת ובלעדיה לא יהיה לנו מזון, באתר nrg, 31 בינואר 2014
- גלי וינרב, האם גם אתם סובלים מתסמונת המחסור בטבע?, באתר גלובס, 21 בספטמבר 2018
