פשעי מלחמה במלחמת אוקראינה–רוסיה
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך |
טענות לפשעי מלחמה בפלישה הרוסית לאוקראינה, הן טענות העולות מתוך תיעוד של סרטונים, תמונות ועדויות של עדים אודות מעשים הנחשדים לפשעי מלחמה, כמו טבח, התעללות וירי ללא הבחנה באוכלוסייה חפה מפשע שמבוצעים על ידי הרוסים במסגרת הפלישה הרוסית לאוקראינה.
רקע
ערך מורחב – הפלישה הרוסית לאוקראינה
ב-24 בפברואר הודיע ולדימיר פוטין נשיא רוסיה על מבצע צבאי מיוחד באוקראינה, במטרה לכבוש את אוקראינה כולה או חלקים משטחה. המלחמה נפתחה יומיים לאחר הכרזת פוטין על "מבצע צבאי מיוחד" בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה. "מכת הפתיחה", שקדמה לפלישת כוחות הקרקע הרוסיים, כללה תקיפה באמצעות מטוסים וטילי שיוט, של שורת יעדים צבאיים ברחבי אוקראינה, כולל בעיר הבירה קייב וכן בערים אודסה, חרקוב, לבוב, דניפרו וערים נוספות.
בשלהי חודש מרץ, כחודש לאחר תחילת המבצע, החלו כוחות רוסיים לסגת מערים וכפרים שנכבשו על ידם לצורך היערכות להמשך המבצע, כתוצאה מכך נחשפו עדויות המעלות חשד לפשעי מלחמה רבים שבוצעו על ידי הרוסים בעת הלחימה.
עדויות על פשעי מלחמה
בשלהי מרץ ותחילת אפריל 2022 נחשפו בשלל אמצעים מעשים הנחשדים לפשעי מלחמה, שביצע הצבא הרוסי באזורים שהיו בשליטתו באוקראינה מאז פתיחת המבצע. לפי העדויות, המעשים כוללים הרג רנדומלי של חפים מפשע שניסו לברוח מהקרבות, כולל נשים וילדים, הוצאות להורג ברחוב של גברים בחשד שהם מרגלים או חיילים, מעצר ועינויים של חשודים בריגול שהסתיימו ברצח. כמו כן, הם כוללים גם מקרים של התעללות נשים וביזה בקנה־מידה נרחב, כולל פריצה שיטתית לדירות ולחנויות.[1]
האירועים, שארגוני זכויות אדם וממשלות במערב מגדירים כ"פשעי מלחמה", התנהלו לפי העדויות כבר מימיה הראשונים של המלחמה באוקראינה. עם נסיגת חיילי הצבא הרוסי במהירות מאזורים בצפון ובצפון־מזרח המדינה, כדי להתארגן מחדש על אדמת רוסיה ובלארוס, נחשפו מעשים רבים הנחשדים כפשעי מלחמה.
בנוסף, מעדויות של אזרחים אוקראינים עולה כי רוסיה מפעילה "מחנות סינון" אליהם נלקחים אזרחים אוקראינים בערים שנכבשו על ידי צבא רוסיה. לאחר הסינון הראשוני, מועברים חלק גדול מהאזרחים האוקראינים לאוטובוסים המעבירים אותם לשטחי רוסיה ללא שניתנה להם אפשרות להתנגד.[2]
ב-7 באפריל דיווחה רשת התקשורת BBC שכוחות הצבא הרוסי השתמשו בתושבי כפר בצפון אוקראינה כמגינים אנושיים במהלך מתקפות נגד של הכוחות האוקראינים.[3]
ב-9 באפריל נטען על ידי אוקראינה שצבא רוסיה הפציץ תחנת רכבת בשעה שהייתה עמוסה באלפי אזרחים. מושל מחוז דונייצק שבחבל דונבאס מסר כי לפחות 50 בני אדם, בהם חמישה ילדים, נהרגו במתקפה על תחנת רכבת, שהייתה עמוסה באזרחים שביקשו להימלט משם למערב אוקראינה.[4] בנוסף דיווחה אוקראינה על 132 גופות שנמצאו בעיירה מקריב (Makariv) סמוך לבירה קייב, וטענה שהתבצע שם טבח נוסף מלבד טבח בו'צה.[5]
הטבח בבו'צה
- ערך מורחב – טבח בוצ'ה
בתחילת אפריל פורסמו עדויות רבות המצביעות על טבח שהתבצע בעיירה בוצ'ה, השוכנת בין הפרבר העירוני אירפין שמצפון מערב לקייב, לבין העיירה הוסטומל, שבה התנהלו קרבות עזים מול כוחות רוסים, שניסו להשתלט על שדה התעופה במקום כדי להיעזר בו למתקפת־בזק על קייב, בחוסר הצלחה.[1]
חקירת בית הדין הפלילי הבין לאומי
- ערך מורחב – חקירת בית הדין הפלילי הבין-לאומי בעניין אוקראינה
כבר ב-25 בפברואר 2022, יום לאחר תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה, הצהיר תובע בית הדין הפלילי הבין-לאומי, כרים קאן, כי בית הדין הבין-לאומי יכול "להפעיל את סמכות השיפוט שלו ולחקור כל מעשה של רצח עם, פשע נגד האנושות או פשע מלחמה שבוצעו בתוך אוקראינה". חאן הצהיר ב-28 בפברואר כי בכוונתו לפתוח בחקירה מלאה וכי הוא ביקש מהצוות שלו "לפעול לשימור ראיות". הוא הצהיר שיהיה מהיר יותר לפתוח את החקירה באופן רשמי אם מדינה החברה בבית הדין הפלילי הבין-לאומי תבקש חקירה באופן רשמי, לפי סעיף 13(א) של אמנת רומא.
ראש ממשלת ליטא, אינגרידה שימוניטה, הצהירה ב-28 בפברואר כי ליטא ביקשה לפתוח את החקירה. ב-2 במרץ 2022, קאן הצהיר כי קיבל פניות מ-39 מדינות, מה שאפשר לו לפתוח בחקירה לפי סעיף 14 של אמנת רומא. חאן הצהיר כי הפרקליטות כבר "זיהתה מקרים פוטנציאליים". ב-11 במרץ, יפן וצפון מקדוניה הצטרפו לפניות, והעלו את מספר המדינות הפונות ל-41.
ב-13 באפריל הגיע לקייב כרים קאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג, ונפגש עם התובעת הראשית בנוגע לגיבוש התביעה נגד רוסיה בבית הדין. באותו היום נפתחה חקירה רשמית בנוגע לאירועים בבוצ'ה, בשיתוף חוקרים מצרפת.[6]
תגובות בעולם לעדויות
- שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן אמר בראיון לרשת CNN: "אמרנו עוד לפני שהפלישה, שרוסיה עלולה לבצע זוועות, אחרי הפלישה כבר הבהרנו שהכוחות הרוסיים מבצעים פשעי מלחמה. הדבר החשוב ביותר הוא שלא נישאר אדישים לזה ולא ניתן לזה לעבור. כל עוד התוקפנות הרוסית נמשכת, המראות האלה הם המציאות היומיומית באוקראינה. זה חייב להיפסק".[7]
- קנצלר גרמניה אולף שולץ קרא לשפוך אור על "פשעי הצבא הרוסי נגד אזרחים באוקראינה".
- שר החוץ הישראלי יאיר לפיד מסר כי "אי אפשר להישאר אדיש אל מול התמונות המחרידות שהתגלו בעיר בוצ'ה בסמוך לקייב, אחרי שהצבא הרוסי עזב את המקום. פגיעה מכוונת באוכלוסייה אזרחית היא פשע מלחמה ואני מגנה אותה נחרצות".
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של פשעי מלחמה במלחמת אוקראינה–רוסיה- אסף אוני, גוויות כפותות, קברי אחים: נחשפות העדויות ממעשי הצבא הרוסי באוקראינה, באתר גלובס, 4 באפריל 2022
- ynet וסוכנויות הידיעות, זעזוע במערב מטבח בוצ'ה. אוקראינה: "רוסיה גרועה מדאעש, זה רצח עם", באתר ynet, 3 באפריל 2022
- רויטרס, בעקבות הזוועות בבוצ'ה: הצעד החריף של ביידן נגד פוטין, באתר מעריב אונליין, 4 באפריל 2022
- ירון אברהם, זעזוע בעולם מהטבח שנחשף בבוצ'ה: "אגרוף בבטן", באתר מאקו, 3 באפריל 2022
- How pro-Russian media corroborates key details of atrocities in Ukraine
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אסף אוני, גוויות כפותות, קברי אחים: נחשפות העדויות ממעשי הצבא הרוסי באוקראינה, באתר גלובס, 4 באפריל 2022
- ^ זוועות באוקראינה. הרוסים מפעילים "מחנות סינון"?, באתר ערוץ 7, 5 באפריל 2022
- ^ דיווח: הרוסים השתמשו באזרחים כמגינים אנושיים, באתר ערוץ 7, 7 באפריל 2022
- ^ ynet והסוכנויות, 50 הרוגים בהפצצה בתחנת רכבת צפופה באוקראינה: "לרשע של רוסיה אין גבולות", באתר ynet, 8 באפריל 2022
- ^ ynet, חשד לעוד טבח ליד קייב: "132 איש הוצאו להורג"; ג'ונסון נפגש עם זלנסקי, באתר כלכליסט, 9 באפריל 2022
- ^ תובע הראשי של בית הדין בהאג: "אוקראינה היא זירת פשע", באתר ערוץ 7, 13 באפריל 2022
- ^ ירון אברהם, זעזוע בעולם מהטבח שנחשף בבוצ'ה: "אגרוף בבטן", באתר מאקו, 3 באפריל 2022
