ט.ד.י - טראומה ודיסוציאציה ישראל
 הלוגו של עמותת ט.ד.י | |
| תחום | עמותה לקידום טיפול ומחקר בטראומה ודיסוציאציה |
|---|---|
| מקום פעילות | ישראל |
| יושב ראש | ליאורה זומר |
| תקופת הפעילות | 2006–הווה (כ־18 שנים) |
| http://www.tdil.org | |
טדי - טראומה ודיסוציאציה - ישראל היא עמותה העוסקת בהגברת המודעות הציבורית והידע המקצועי בתחום הטראומה הנפשית והדיסוציאציה בישראל.
היסטוריה
העמותה נוסדה בתל אביב בשנת 2006 על ידי קבוצת אנשי מקצוע בתחום הפסיכולוגיה, וביניהם פרופ' אלי זומר, שכיהן באותה עת כנשיא החברה הבינלאומית לחקר טראומה ודיסוציאציה (International Society for the Study of Trauma and Dissociation – ISSTD)[1]. מטרת המייסדים הייתה לקדם את המודעות לתוצאות הטראומה הנפשית על סוגיה השונים, ולקדם דרכי טיפול להקלת סבלם של נפגעי טראומה.
תחום הטיפול בטראומה נפשית בישראל מעורר עניין מקצועי ומדעי רב, וסביב נושא זה קמו מספר ארגונים. "הקואליציה הישראלית לטראומה" ו"נפגעי טראומה על רקע לאומי" (נט"ל), לדוגמה, הם ארגונים המגלים עניין מיוחד בטראומות חד-פעמיות על רקע מלחמה וטרור; "האיגוד הישראלי לטיפול בפוסט-טראומה וחרדה על ידי חשיפה ממושכת"[2] ו"עמותת אי.אם.די.אר - ישראל" עוסקים גם בטיפול בטראומות אחרות, כאשר כל ארגון מתמקד בשיטת טיפול ספציפית אחת.
לעומת ארגונים אלו, חברי ט.ד.י עוסקים במגוון גורמים לנזקי טראומה ובמגוון שיטות טיפול בהן. רבים מהם מתעניינים במיוחד בתוצאות של אלימות בכלל ואלימות במשפחה בפרט, ובתוצאות של הזנחה והתעללות בילדים.
מאז היווסדו פועלים במסגרת הארגון פסיכולוגים, רופאים, עובדים סוציאליים, מטפלים באמנויות, יועצים חינוכיים, אחיות וחוקרים באקדמיה, המגלים עניין בטראומה, דיסוציאציה ובהפרעות דיסוציאטיביות. בין חברי הארגון נמנים מטפלים בסוכנויות ציבוריות, מחלקות בבתי חולים, מרפאות פרטיות ואנשי מחקר.
ט.ד.י נוסדה כחברת בת של ISSTD, ומאז שהוקמה גם החברה האירופאית לטראומה ודיסוציאציה (ESTD)[3], עובדת העמותה הישראלית בשיתוף פעולה הדוק עם העמותה האירופאית.
יושבת הראש הראשונה של הארגון הייתה ד"ר עופרית ברמן-שפירא (2007-2006) ויושבת הראש השנייה היא ליאורה זומר[4].
תחומי העיסוק של הארגון
העמותה עוסקת בהעלאת מודעות הציבור והידע המקצועי בתחומים הבאים:
- תוצאות של אירועים טראומטיים חד-פעמיים כמו תקיפה ועינוי או קרב, למשל הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD)
- תוצאות של טראומות כרוניות כמו הזנחה והתעללות בגיל הילדות, למשל הפרעת דחק פוסט-טראומטית מורכבת (C-PTSD)
- הפרעות נפשיות כתוצאה של טראומה כרונית על גווניה השונים, כמו אמנזיה דיסוציאטיבית, הפרעת דפרסונליזציה-דראליזציה, הפרעת זהות דיסוציאטיבית, והפרעת דחק פוסט-טראומטית מורכבת (Complex PTSD)
- דיסוציאציה נורמלית, למשל חלימה בהקיץ או מצבי מודעות רוחניים
מטרות הארגון
מטרותיה של העמותה הן ללמוד ולהתעדכן במגמות חדשות בטיפול להקלת סבלם של נפגעי טראומה חד-פעמית, טראומה מורכבת ודיסוציאציה; לעודד ולקדם את המחקר והידע בתחום הדיסוציאציה והטראומה הכרונית בישראל; לקדם את ההכשרה בזיהוי תסמיני דיסוציאציה והפרעה פוסט טראומטית מורכבת ובטיפול בהפרעות הנובעות מתסמינים אלה; לקדם שיח ושיתופי פעולה לאומיים ובינלאומיים בין קלינאים וחוקרים העובדים בתחום הטראומה הכרונית והדיסוציאציה; לקדם את ההבנה של תופעות דיסוציאטיביות תלויות-תרבות בישראל, כמו למשל תופעות דיבוק או איחוז שדים; לספק תמיכה הדדית ורענון מונע שחיקה לקלינאי טראומה ודיסוציאציה.
דרכי פעולה
כדי לקדם את מטרות הארגון מקיימת ט.ד.י קבוצות דיון אזוריות של עמיתים, ימי עיון, כנסים שנתיים, הרצאות ודיונים, אליהם מוזמנים להרצות מומחים מהארץ ומחו"ל. הפצת הידע לקהל הרחב נעשית גם באמצעות הזמנת הציבור להצטרף לקבוצות ולערוצי מידע של ט.ד.י ברשתות החברתיות המקוונות ובאתר האינטרנט.
בין המרצים הידועים שהרצו ולימדו במסגרת פעילויות ט.ד.י: הנשיאים לשעבר של ISSTD, ד"ר ריצ'רד צ'פץ (ארצות הברית), ד"ר משה טורם (ארצות הברית) וד"ר ג'וינה סילברג[5] (ארצות הברית); הנשיאה לשעבר של ESTD, ד"ר סוזט בון (הולנד); ד"ר זילקה גלייטנר[6] (גרמניה); ד"ר פט אוגדן (ארצות הברית); פרופ' ישראל אור-בך (ישראל).
קישורים חיצוניים
- (הקישור אינו פעיל, 23.7.2021)
- ט.ד.י - טראומה ודיסוציאציה ישראל, באתר "גיידסטאר ישראל" המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.
הערות שוליים
- ^ ISSTD
- ^ האיגוד הישראלי לטיפול בפוסט טראומה וחרדה על ידי חשיפה ממושכת(הקישור אינו פעיל, 23.7.2021)
- ^ ESTD
- ^ ליאורה זומר(הקישור אינו פעיל, 23.7.2021)
- ^ ד"ר ג'ויאנה סילברג - אתר אישי
- ^ ד"ר זילקה גלייטנר
