יאמגאטה אריטומו
 | |||||||
| לידה | 14 ביוני 1838 | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 1 בפברואר 1922 (בגיל 83) | ||||||
| מדינה | יפן | ||||||
| מפלגה | עצמאי | ||||||
| |||||||
| |||||||
יאמגאטה אריטומו (ביפנית: 山縣 有朋; 14 ביוני 1838 - 1 בפברואר 1922), גם יאמגאטה קיוסוקה, היה פילדמרשל בצבא יפן, גנרו ופעמיים ראש ממשלת יפן. הוא נחשב לאחד ממעצבי הצבא והפוליטיקה בראשית דרכה של יפן המודרנית, ואבי המיליטריזם היפני.
ראשית חייו
יאמגאטה נולד למשפחת סמוראים זוטרה בעיר האגי, בירת האן צ'ושו (כיום מחוז ימאגוצ'י). בצעירותו למד אצל יושידה שואין, שם לקח חלק בתנועה שפעלה להדחת שוגונות טוקוגאווה, ובמהלך מלחמת בושין שימש קצין בצבא הקיסר.
לאחר הדחת השוגונות, נשלח יאמגאטה, ביחד עם סאיגו צוגומיצ'י, לאירופה כדי ללמוד על מבנה הצבאות המערביים. הוא התרשם במיוחד מהשינויים שהתחוללו בפרוסיה, שהפכה ממדינה חקלאית למובילה בתחום התעשייה והצבא, ואימץ את הרעיונות הפוליטיים של המדינה, שקראו להתרחבות צבאית מחוץ ולמשטר אוטוריטרי מבית. עם שובו ליפן החל בהקמת צבא יפן, והפך לשר המלחמה ב-1873. בייסוד הצבא היפני הקיסרי התבסס יאמגאטה על הצבא הפרוסי, וכבר ב-1873 החיל גיוס חובה.
קריירה צבאית
בעת כהונתו בתפקיד שר המלחמה, יסד יאמגאטה את המטה הכללי של הצבא היפני הקיסרי, שהיה למוקד כוחו הפוליטי עד אחרי מלחמת העולם הראשונה, ושימש גם ראש המטה הכללי שלוש פעמים.
הוא הוביל את הצבא הקיסרי המודרני בדיכוי מרד סצומה ב-1877, כנגד חבר ילדות שלו, טקמורי סאיגו מסצומה. בעידודו, כתב הקיסר מוצוהיטו את הקריאה הקיסרית לחיילים ולמלחים ב-1882. מסמך זה היה הקוד האתי של הצבא והצי היפניים, עד פירוקם ב-1945.
יאמגאטה קיבל את דרגל הפילדמרשל ב-1898. הוא הוכיח את יכולות הפיקוד שלו במהלך כהונתו כשר המלחמה, בתפקיד גנרל במהלך מלחמת סין-יפן הראשונה ובמלחמת רוסיה-יפן, וראש המטה הכללי בטוקיו.
קריירה פוליטית
במהלך הקריירה הפוליטית שלו, מילא יאמגאטה מספר תפקידים. הוא היה לנשיא מועצמת המחוקקים (1882), ובמהלך כהונתו כשר הפנים (1887-1883), נאבק יאמגאטה בעליית המפלגות ופעל לדיכוי האיגודים המקצועיים. הוא גם יסד את שיטת החלוקה של יפן למחוזות, שעדיין בשימוש. ב-1883 התמנה יאמגאטה לשר המשפטים, המשרה הביורוקרטית הגבוהה ביותר, לפני כינון חוקת מייג'י ב-1889.
יאמגאטה היה לראש ממשלת יפן השלישי, והראשון תחת חוקת מייג'י, כשהתמנה לתפקיד זה ב-24 בדצמבר 1889, ונשאר בתפקיד עד 6 במאי 1891. בכהונתו השנייה (8 בנובמבר 1898 - 19 באוקטובר 1900) קבע יאמגאטה שרק קצינים בשירות פעיל רשאים למלא את תפקיד שר המלחמה ושר הימיה, חוק שנתן לממסד הצבאי כוח רב והשפעה על הרכב הקבינט. בכהונה זו הוא גם חוקק חוקים שמנעו מאנשי מפלגות מלהחזיק בתפקידי מפתח בממשלה ובביורוקרטיה.
אף על פי שיאמגאטה פרש מהחיים הפוליטיים לאחר מלחמת רוסיה-יפן ב-1905, הוא המשיך להחזיק בכוח הפוליטי דרך בן טיפוחיו, קאצורה טרו. הוא התמנה לנשיא מועצת הקיסר ב-1909 ונותר בתפקיד זה עד מותו ב-1922. המחזיק בתפקיד זה היה להלכה הדמות החזקה ביותר בממשלה היפנית, אף על פי שלמעשה לא השתתפה בחיים הפוליטיים, ועד מותו הייתה ליאמגאטה השפעה רבה בבחירת ראש הממשלה של יפן.
ב-1912 התעורר משבר טאישו, בשל הסכסוך שפרץ בין ראש הממשלה סיונג'י קינמוצ'י לבין הממסד הצבאי בנוגע לתקציב הביטחון. שר המלחמה, אואהארה יוסקו, התפטר מהקבינט לאחר שלא קיבל את התקציב שדרש, וסיונג'י חיפש מחליף. יאמגאטה הורה לכל קציני המטה בצבא ובצי לסרב למינוי, ומאחר שהחוק היפני קבע שרק קצין בשירות פעיל רשאי למלא תפקיד זה, לא נמצא מחליף, וראש הממשלה נאלץ להתפטר.
עיטורים
- מסדר ההצטיינות מטעם המלך אדוארד השביעי
- אביר מפואר במסדר מיכאל ה"קדוש" וג'ורג' ה"קדוש"
- מסדר דיית הזהב בדרגה הראשונה
- מסדר השמש העולה בדרגה הראשונה
- מסדר החרצית, ענק וסרט גדול
לקריאה נוספת
- Hackett, Roger F. Yamagata Aritomo in the Rise of Modern Japan, 1838-1922. Harvard University Press, 1971.
- Jansen, Marius B. The Making of Modern Japan. Harvard University Press, 2000. מסת"ב 9780674003347
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יאמגאטה אריטומו |
