יאקאב ולטנר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. יאקאב ולטנר (בהונגרית: Weltner Jakab; בודפשט, 6 בדצמבר 1873[1] – בודפשט, 18 באפריל 1936) היה פוליטיקאי סוציאל-דמוקרטי, יהודי-הונגרי, עיתונאי, סופר פוליטי, חבר האספה הלאומית של הונגריה.
ביוגרפיה
ולטנר נולד במשפחה יהודית, התחנך בבית יתומים בשל מותו בטרם עת של אביו, שמו ולטנר שהיה פקיד רכבת. אמו הייתה אֶמָה רייניץ. לאחר שסיים שתי כיתות בחטיבת הביניים למד את מקצוע הנגרות. בשנת 1894 הצטרף לאיגוד המקצועי של הנגרים, לקח חלק פעיל בארגון עובדי העץ והיה מעורב גם בעבודת המזכירות של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית (MSZDP). בשנים 1896–1898 עבד באוסטריה ובגרמניה, שם בא בקשר עם הארגונים הסוציאל-דמוקרטיים. הוא למד כל הזמן והכשיר את עצמו לתחום העיתונאות והכתיבה. הוא הפך לסוציאליסט בווינה, שם היה עד להתפתחות המאבקים הפוליטיים של הפועלים הווינאים.
קריירה
משנת 1896 היה חבר במועצה המפקחת של ה- MSZDP. באביב 1898 נקרא הביתה ממינכן וצורף להנהגת המפלגה יחד עם ארנה גרמי. הוא הופקד על ארגון המפלגה כמזכיר ומילא תפקיד זה עד 1905, אך נשאר חבר בהנהגה גם לאחר מכן ומילא תפקיד מכריע בעיצוב המדיניות המעשית של הסוציאל-דמוקרטיה בהונגריה. הוא ניצל את ניסיונו בתנועת הפועלים המקומית והבינלאומית בעיקר בתחומי הארגון, השכנוע, התעמולה, הכתיבה העיתונאית ועריכת עיתונים. ולטנר השתתף בקביעות בעצרות ובפגישות. נאומיו הענייניים, עושר מחשבתו וההצגה השנונה של דבריו הפכו את נאומיו למהנים. הוא כתב עלונים, מחקרים והפך לכותב מאמרים קבוע של נפסבה. במשך שנים רבות היה העורך של כתב העת המקצועי של ענף עובדי העץ, ונובמבר 1918 הפך לעורך האחראי של נפסבה. הוא הכין מחקרים וניתוחים רבים על המדיניות החברתית. העיקרון שלו היה שלפועלים צריך לכתוב בשפת הפועלים. הוא הגן על המשורר אנדרה אדי והפיץ את שירתו ואת האמנות ההונגרית המודרנית. הוא נכלא פעמיים בשל בפעילותו השכנוע והתעמולה פוליטית, שם קרא הרבה, כך שיכול היה בקלות לספק את התעניינותו הרחבה. כמו רבים מחבריו, הוא ראה בכלא "אוניברסיטה". הוא ייחס חשיבות מיוחדת למאבק למען חירויות דמוקרטיות וסוגיות שונות של מדיניות חברתית.
ב־7 ביולי 1904 נשא לאישה בבודפשט את קטלין הַבֶּר, בתם של מור הבר ובטי גולדשטיין.[2] הם התגרשו לאחר מספר שנים לא רב. ב־16 במרץ 1907 וולטנר התחתן עם מריה פזקש, בתה של יוליאנה פזקש.[3]
במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא אימץ בהדרגה את העמדה הפציפיסטית. הוא לקח חלק ביוזמות השלום של ה- MSZDP. ב־29-30 במאי 1917 השתתף בוועידת השלום הסוציאליסטית הבינלאומית בסטוקהולם כחבר המשלחת ההונגרית, בין היתר יחד עם ארנה גרמי, מנו בוכינגר וז'יגמונד קונפי. הוא היה חבר במועצה הלאומית ההונגרית במהלך המהפכה האזרחית-דמוקרטית (מהפכת החרציות) ב־1918. כתוצאה מהמהפכה, האווירה הציבורית ואירועי החוץ תמך ולטנר באישור של שיתוף הפעולה הזמני עם הקומוניסטים. ב־21 במרץ 1919, ולטנר היה אחד החותמים על חוק האחדות שהכריז על איחוד שתי מפלגות הפועלים והכין את ההכרזה על הרפובליקה הסובייטית ההונגרית. במהלך הדיקטטורה הפרולטרית הוא לא קיבל על עצמו שום תפקיד ממלכתי או של ביטחון הלאומי, אך על סמך עמדותיו וחבריות בפורומים רבים, הוא היה אחת הדמויות המובילות ברפובליקה הסובייטית. הוא דאג לאחריות של מערכת העיתון הרשמי של הבוקר, הנפסבה, והיה לנשיא איגוד העיתונאים. ב־2 במאי 1919 הצטרף למאמץ הגיוס של הרפובליקה הסובייטית בזמן קריטי זה עבורה. עם זאת, מתח ביקורת על הדורסנות הדיקטטורית על גבי עמודי הנפסבה: "צריך להכות באכזריות את הבורגנות כמעמד, אבל אני מגנה בתוקף את אלה שפועלים באלימות נגד חלקם. הם יתרמו למהפכה ולתחושה המהפכנית אם יתנהגו בהומניות, ללא ברבריות."[4]
בשבועות המשבר של יולי הוא ניהל מטעם המועצה הממשלתית משא ומתן עם נציגי האנטנט. כעורך האחראי של הנפסבה הוא נאלץ לברוח לאחר נפילת הרפובליקה: "אדוני העורך, יאקאב/ נשבור את צווארך ...", שרו יחידות הטרוריסטים הלבנים של העוצר מיקלוש הורטי. תחילה התיישב בווינה, שם שהה כמעט חמש שנים, מלבד מספר חודשים בארצות הברית ואז עבר לצ'כוסלובקיה. הוא לא הצטרף לשום קבוצה פוליטית, הסתפק בחיים אזרחיים ולא התבטא בפומבי נגד זוועות השלטון נגד הסוציאל-דמוקרטים בהונגריה. בשנת 1924, לאחר מתן צו חנינה, הוא היה בין הראשונים שחזרו להונגריה. לאחר שחזר הביתה, הצטרף לעבודת העריכה של הנפסבה. הוא הועמד לדין בגין פעילותו תחת הרפובליקה, אך בשנת 1929 קיבל חנינה מהורטי. בבחירות של 1931 נבחר לפרלמנט והצליח לשמור על המנדט שלו גם בבחירות של 1935. כבר בשנת 1931 קיבל שוב את תפקיד העורך האחראי של הנפסבה ונשאר בתפקידו זה עד מותו.
הוא תרגם אחדות מכתביהם של קארל מרקס וקרל קאוטסקי. ולטנר נפטר מסרטן הלבלב ב־18 באפריל 1936.
כתביו
- Mit mond János gazda a szociáldemokratákról. Írták német eredeti után Baron Ede, Weltner Jakab; Népszava, Bp., 1899 (Munkás-könyvtár)
- Tíz év a szervezkedésről (Bp., 1901)
- A kisgyermekek megrontói és a törvény előtti egyenlőség Weltner Jakab beszéde, az 1902. július hó 27-én tartott népgyűlésen; Népszava, Bp., 1902
- A katonai javaslatok, az ellenzék, a klerikalizmus. Két beszéd. Tartották: Weltner és Bokányi 1903. március 22-én Budapesten, a Szabadságtéren; Népszava, Bp., 1903
- Garbai Sándor–Weltner Jakab: A nemzeti uralom vívmányai. Népbutítás. A sajtószabadság letiprása. A fogyasztási adók felemelése; Világosság Ny., Bp., 1906
- A földalatti Magyarország Weltner Jakab beszéde 1909. január 21-én; Népszava, Bp., 1909
- A Tisza-kormány szociálpolitikája. Bihari szociálpolitika. Weltner Jakab beszéde a Szociáldemokrata Párt 1913. évi október hó 19, 20. és 21. napjain megtartott XX. pártgyűlésen; Népszava, Bp., 1913
- Famunkások zsebnaptára az 1913. évre (szerk., Bp., 1913)
- A gazdasági harc. Be a szakszervezetbe; Népszava, Bp., 1914
- A Németbirodalom; Népszava, Bp., 1915 (A háborús nagyhatalmak)
- Hazugságok és jelszavak; Népszava-Könyvkereskedés, Bp., 1917 (Szocialista agitációs iratok)
- A Szociáldemokrata Párt és a béke; Népszava, Bp., 1918 (Munkáskönyvtár)
- "Milljók egy miatt". Emlékek; szerzői, Bp., 1927
- Forradalom, bolsevizmus, emigráció; szerzői, Bp., 1929
- Weltner Jakab–Buchinger Manó: Kapitalizmus, fasizmus, szocializmus; Esztergályos János, Bp., 1933 (Szociáldemokrata füzetek)
ספרות
בשפת המקור:
- Mónus Illés: A párt mindenese (Szocializmus, 1936)
- -ó: Weltner Jakab (Századunk, 1936)
- Révész Mihály: Weltner Jakab (Bp., 1936)
- Révész Mihály: Weltner Jakab könyve. (Nyugat, 1928. 2. sz.)
- Varsányi Erika: Weltner Jakab életútja. (Kossuth Könyvkiadó, Bp., 1988)
- E. Fehér Pál: A Népszava és a magyar szociáldemokrácia. (Töredékek az újság históriájából) In: Németh Péter (főszerk.): A 130 éves Népszava. Töredékek a 130 éves Népszava históriájából.
- Varga Lajos (szerk.): A magyar szociáldemokrácia kézikönyve. (Napvilág Kiadó, Bp., 1999)
בתרגום לעברית:
- אילש מונוש: העושה הכל של המפלגה ( סוציאליזם, 1936)
- יאקאב ולטנר ( המאה שלנו, 1936)
- מיהאי רווס: יאקאב ולטנר (בודפשט, 1936)
- מיהאי רווס: ספרו של יאקאב ולטנר . ( ניוגט, 1928. מס '2)
- אריקה ורשאני: חייו של יאקאב ולטנר. ( הוצאת קושוט בודפשט 1988)
- א. פאל פהר: דבר העם והדמוקרטיה הסוציאליסטית ההונגרית. (קטעים מההיסטוריה של העיתון) בתוך: פטר נעמת (עורך): נפסבה בן 130 שנה. קטעים מההיסטוריה של נפסבה בת 130 שנה.
- לאיוש ורגה (עורך): המדריך של הסוציאל-דמוקרטיה ההונגרית. ( הוצאת Napvilág, Bp., 1999)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Születési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség születési akv. 1692/1873. folyószáma alatt".
- ^ A házasságkötés bejegyezve Budapest IV. ker. polgári házassági akv. 237/1904. folyószáma alatt.
- ^ A házasságkötés bejegyezve Budapest VIII. ker. polgári házassági akv. 259/1907. folyószám alatt.
- ^ Gratz Gusztáv: A forradalmak kora. Magyarország története 1918–1920. Budapest, 1935., 1992., 153.
