יהודה ארז
יהודה ארז (רַזְנִיצֶ'נקוֹ) (30 באפריל 1900 – 22 במאי 1983) היה חלוץ, סופר, עורך וחוקר של תנועת העבודה וההתיישבות העובדת בארץ ישראל.
ביוגרפיה
ארז נולד בשנת 1900 בנובומירגורוד שברוסיה, בן לרבקה לבית פוסק ולירוחם פישל (ממשפחת רבנים וכלי קודש). למד כמקובל בחדרים ובישיבות בקורסון, קרמנצ'וג, סלובודקה ולומז'ה. בנוסף רכש לעצמו השכלה כללית והצטרף לציונות הסוציאליסטית: היה פעיל במפלגת "פועלי ציון", ובמפלגה הציונית-סוציאליסטית (צ"ס); קיומה של צ"ס, כמו פעילותה של התנועה הציונית בכלל, דוכא ונאסר בראשית שנות העשרים על ידי השלטונות הסובייטים, ורבים מחבריה נעצרו ונשלחו למחנות כפייה בסיביר. ארז עלה לארץ עם חבריו אנשי ארגון "החלוץ" בשנת 1920 בתקופת העלייה השלישית. הוא הצטרף לגדוד העבודה, עסק בחציבה וסלילת כבישים עם חבריו, והיה אחד מן הסופרים וההוגים שבהם. עם חבריו בגדוד העבודה היה ארז ממייסדי קיבוץ תל יוסף בעמק יזרעאל בתרפ"ב (1922), והתגורר בו עד שלהי שנות השלושים; אז עבר אל קיבוץ גבעת חיים.
בשנת 1922 היה ארז מזכיר המרכז של ארגון "חלוצי רוסיה ואוקראינה בפולין". הארגון טיפל בזרם החלוצים הרבים שהצליח להימלט מברית המועצות בראשית שנות העשרים, ולחצות את הגבול הפולני בגנבה בדרכם אל ארץ ישראל. רובם היו מחוסרי תעודות וממון וללא קורת גג לראשם, זרים ולא רצויים בפולין, שהוציאה כנגדם צו גירוש. הם התקשו להשיג רישיונות כניסה לארץ ישראל, במיוחד לאחר מאורעות תרפ"א. הארגון טפל בצרכיהם ומצא דרכים להעלותם.[1]
ב-1932 נישא לאניה איסקוביץ', חלוצה ילידת קישינב (1909–1952[2]). היה אב לגד ורבקה חן (שהייתה מחנכת, מנהלת בית ספר משגב).
יהודה ארז נפטר במאי 1983,[3] בגיל 83. נקבר בקיבוצו, גבעת חיים איחוד.
יצירתו
במשך השנים יצר ארז ספרות מסאית אישית-חווייתית וקולקטיבית-היסטורית, שנושאיה העיקריים היו קשורים בחוויות המכוננות של ימי נעוריו ובחרותו. והם: קורות הציונות ברוסיה בשלושת העשורים הראשונים של המאה ה-20 ודברי ימי העלייה השלישית, אשר התחוללו בשנות מהפכה, מלחמה, פרעות ועקירה של רובה ככולה של יהדות מזרח אירופה; ומאידך גיסא, התאוששותו וצמיחתו של היישוב היהודי בארץ ישראל, למרות מאורעות דמים ואבטלה, בראשית שנות המנדט הבריטי. הוא הרבה לכתוב עליהם, לאסוף תעודות וזיכרונות, ולעשות במילותיו ועריכותיו להערכתם ולהבנתם.
ארז היה מן הכותבים והעורכים בכתבי העת של חלוצים כבר בשנתו הראשונה בארץ: ב"הסולל" וב"מחיינו". הוא היה עורך חבר במערכות הוצאות הספרים עם עובד ועיינות. ובמסגרתן, תיעד וערך לראשונה כתבים נבחרים של מנהיגים ומורי דרך ביישוב היהודי החדש בארץ ישראל: יצחק בן-צבי, ברל כצנלסון, דוד בן-גוריון, עדה מימון, לוי אשכול, שלמה לביא, אליהו גולומב ושלמה לויטין. חיבוריו, הקבצים שליקט ואופי עריכותיו, תרמו רבות להבנת תולדות החלוציות, ההתיישבות ותנועת העבודה הארצישראלית.
כתביו (מבחר)
חיבורים מפרי עטו
- ברל כצנלסון: שרטוטים לדמותו, תל אביב: מרכז לחינוך ולתרבות - ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל, תשי"ד.
- די דריטע עליה, תל אביב: הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל - מחלקת החלוץ, תש"ח 1947. (ביידיש) ("העלייה השלישית")
- אין וועג: צו דער פראגע פון הכשרה און חלוצישער יוגענד-באוועגונג, מוקצ'בה: דפוס נקודה, [תרצ"ד?]. (ביידיש) ("בדרך: לשאלת ההכשרה ותנועת הנוער החלוצית")
- משבי אל שבי: לחשבונה של מפלגת אחדות העבודה – פועלי ציון, תל אביב: עיינות, תשט"ו.
- העלייה השלישית, תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל – מחלקת ההסברה, תש"ו, תשי"א.
- 'תנ"ך ומסורת יהודית בתנועת-הפועלים היהודית', בתוך: א"נ פולאק, התנ"ך והתנועות הסוציאליות בעמים, תל אביב: עיינות, תשי"ד.
ספרים שערך
- (עם יהודה שרת), אגרות ברל כצנלסון, תל אביב: עם עובד, תשכ"א 1961-תשמ"ד.[4]
- אגרות דוד בן-גוריון, תל אביב: עם עובד ואוניברסיטת תל אביב, תשל"ב 1971–1974.[5]
- בהילחם ישראל / דוד בן-גוריון, תל אביב: עם עובד, תשי"א–תשל"ה 1975.
- במעלה הדרך / לוי אשכול, תל אביב: עיינות, תשכ"ו. (הספר בקטלוג ULI)
- במערכה / דוד בן-גוריון, תל אביב: עם עובד, תש"ז-תש"ט, תש"י, תשי"א-תשי"ב, תשט"ו, תשי"ז.[6]
- בשחר התנועה : ששים שנה לתנועה הציונית-סוציאליסטית, איחוד עולמי פועלי ציון (צ.ס.) התאחדות, תל אביב: עיינות, תשכ"ה.
- דוד בן-גוריון : אלבום, תל אביב: עיינות, (תשי"ג), תשי"ז 1957
- דרכי לארץ / ברל כצנלסון, תל אביב: עיינות, תשכ"ה.
- (עם רחל ינאית בן-צבי), זכרונות ורשומות מהנעורים עד 1920 / יצחק בן-צבי, ירושלים: הוצאת יד בן-צבי, תשכ"ו, תשכ"ז, תשכ"ט (1968).
- חביון עז / אליהו גולומב, תל אביב: מערכות, תשי"ד 1953, עיינות, תשי"ד 1953-תשט"ו.
- חזון ודרך / דוד בן-גוריון, תל אביב: מפלגת פועלי ארץ ישראל, תשי"א-תשי"ז.
- חלוצים היינו ברוסיה, (תל אביב): עם עובד - תרבות וחינוך, תשל"ו.[7]
- טרזינשטאט; העורך: יהודה רזניצ'נקו; תרגם מכ"י: חיים גולדברג, תל אביב: מפלגת פועלי ארץ-ישראל, תש"ח 1947. (רוב הספר נכתב על ידי הנקה פישל וליזה וורצל) (על חיי היהודים בטרזיינשטט)
- ילקוט האחדות: מבחר הספרות העתית של מפלגת הפועלים העברים הסוציאל-דמוקרטים בארץ ישראל (פועלי ציון), תרס"ז–תרע"ט 1907–1919, תל אביב: עם עובד, תשכ"ב.[8]
- כתבים ראשונים / דוד בן-גוריון, תל אביב: (דפוס אחדות), תשכ"ב.
- לאורך הדרך : מבחר דברים ואיגרות / עדה מימון, (תל אביב): עם עובד - תרבות וחינוך, (תשל"ג 1972).
- מאז ועד היום : תולדות ההגנה בתמונות, (תל אביב: דפוס אחדות), [תש"ח].
- המדינה העברית : צרור דברים ותעודות, תל אביב: מפלגת פועלי ארץ ישראל, תש"ט 1949.
- מדינת ישראל המחודשת / דוד בן-גוריון, תל אביב: עם עובד, תשכ"ט 1969.
- מערכות / שלמה לביא, תל אביב: עיינות, (תשכ"ח).
- ספר העלייה השלישית, תל אביב: עם עובד, תשכ"ד.[9]
- ספר צ"ס: לקורות המפלגה הציונית סוציאליסטית וברית נוער צ"ס בברית המועצות, תל אביב: עם עובד, תשכ"ג. (על המפלגה הציונית-סוציאליסטית)
- שלמה לויטין: אחד הראשונים: רשימות, מכתבים ודברי זיכרון, כפר גלעדי–תל חי: [חמו"ל], תש"ה.
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של יהודה ארז, בקטלוג הספרייה הלאומית
- דוד תדהר (עורך), "יהודה ארז (רזניצ'נקו)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1707
- שלמה תמיר, יהודה ארז בן 70, דבר, טורים 1–2, 21 ביוני 1970
מפרי עטו:
- קומונה כללית של קבוצי ישראל, דבר, 3 באפריל 1949
- גדוד העבודה, דבר, 13 באוקטובר 1950
- 25 שנה לקומבין הראשון בארץ, דבר, 27 בינואר 1956
- הגדודאים פרחו בארץ, דבר, 31 באוקטובר 1980
הערות שוליים
- ^ ראו למשל: אריה רפאלי (צנציפר), במאבק לגאולה, ספר הציונות הרוסית ממהפכת 1917 עד ימינו, תל אביב: הוצאת דבר ועיינות, תשט"ז, עמ' 163-161.
- ^ אניה ארז, דבר, 20 בינואר 1952 (עם פטירתה).
- ^ יהודה ארז, מעריב, מודעת אבל, 24 במאי 1983.
- ^ על כרך ב: שלמה שבא, מה שהיה | איך לכתוב הערות ולספר על איש וזמן, דבר, 17 במאי 1974; על כרך ה: יהודה סלוצקי, סודו של ברל כצנלסון, דבר, 4 באפריל 1975.
- ^ על כרך א: ארי אבנר, תחילתו מעידה, דבר, 24 בדצמבר 1971; על כרך ב: אליהו אגרס, ספר חדש | תעודה היסטורית ואנושית מרתקת, מעריב, 24 במאי 1983; על כרכים א–ג: יהודה סלוצקי, בן-גוריון באיגרותיו, דבר, 3 בינואר 1975.
- ^ על כרך ד, חלק א: ב. י., ספרים חדשים | במערכה, הד-המזרח, 18 בפברואר 1949.
- ^ אליהו אילת, ספר חדש | הרעיון והמעשה, דבר, 14 בנובמבר 1976 (מתוך הקדמה לספר).
- ^ ג. קרסל, פובליציסטיקה שהועלתה מתהום הנשייה, דבר, 16 במרץ 1962.
- ^ משה גולדשטיין, ספר העליה השלישית: אפוס רומאנטי מימי העבר הלא-רחוק, מעריב, 15 במאי 1964.
