יהודית מרקה-קראוזה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יהודית מרקה-קראוזה
לידה 1906
פטירה יולי 1936 (בגיל 30 בערך)
ענף מדעי ארכאולוגיה
מקום מגורים ישראל, צרפת
תרומות עיקריות
חקר העי

יהודית מַרקֶה -קרָאוּזֶה (Marquet-Krause;‏ 1906, אילניה, ישראל1 ביולי 1936, פריז,[1] צרפת) הייתה ארכאולוגית ארץ-ישראלית, הנחשבת לארכאולוגית הצברית הראשונה.

קורות חיים

קראוזה-מרקה נולדה בסג'רה שבגליל התחתון בשנת 1906 (1904 לפי מקור אחר). אמה, חיה, הייתה בת יהודה ליב חנקין מחובבי ציון ואחותו של יהושע חנקין. אביה, אליהו קראוזה, היה אגרונום וניהל את חוות ההכשרה בסג'רה. חווה זו הייתה מוקד חשוב לאנשי העלייה השנייה, ושם בילתה קראוזה-מרקה את ילדותה עד 1914, עת מונה אביה לנהל את מקווה ישראל על ידי הברון רוטשילד. קראוזה-מרקה למדה בגימנסיה העברית הרצליה בתל אביב.

לאחר סיום לימודיה נסעה לפריז ללמוד בסורבון. היא הוקסמה מהממצאים במוזיאון הלובר, והחליטה להתמחות במזרח הקדום. כדי להכשיר עצמה כארכאולוגית מקראית היא למדה שפות עתיקות וסיירה באתרים ארכאולוגיים ברחבי המזרח התיכון. עם שובה לארץ ישראל היא השתתפה בחפירות תל יריחו של ג'ון גרסטנג. לאחר מכן, במימון הברון רוטשילד (שהיה בעל עניין בארכאולוגיה מקראית ואף רכש שטחים בעיר דוד לצורך חפירה) היא ניהלה חפירה ארכאולוגית באֶ-תֵל, אתר ארכאולוגי ששטחו מאה דונם בקירוב, ועליו ערמות אבנים גדולות, אשר זוהה כהעי מסיפורי הכיבוש של יהושע בן נון עקב קרבתו לבית אל. קראוזה-מרקה חפרה שם בשנים 1935-1933, תחילה עם שמואל ייבין ואחר כך עם ויליאם פוקסוול אולברייט. הייתה זו אחת החפירות הראשונות בארץ ישראל שנוהלו על ידי יהודים.

בחפירות התגלתה עיר בצורה מוקפת חומות מתקופת הברונזה הקדומה, בעלת ארמון, מאגר מים, מקדשים, ובתים רבים.[2] העיר חרבה בשנת 2200 לפנה"ס בערך. מאז ועד למאה ה-12 לפני הספירה האתר לא היה מיושב ואז נוסד בו כפר קטן בעל 12 דונם, שנעזב במאה ה-11 לפני הספירה.



בעת החפירה כבר הייתה חולה בשחפת והיא נפטרה ממנה ביולי 1936 בצרפת. היא נקברה בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.

מרקה-קראוזה נישאה למזרחן איב מרקה (Yves Marquet), שהיה ממשפחת אצולה צרפתית והתגייר למענה. מרקה פרסם ממצאים נוספים של אשתו לאחר מותה.

לקריאה נוספת

  • דן בר"ג, "יהודית קראוזה-מרקה – הארכאולוגית ה"צברית" הראשונה", קדמוניות כט, 1 (תשנ"ו), 118–119.
  • יובל פלג, "ארכאולוגיה ארץ ישראלית – סיפורן של שתי דמויות", מבוע מט (תשס"ח), 91–95.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0