יהושע בן נון

יהושע בן נון
יהושע, בתחריט עץ של אפרים משה ליליין
לידה	ארץ גושן, מצרים
מקום קבורה	תמנת חרס, ארץ ישראל
מנהיג עם ישראל ה-2
מנהיגי דת בתקופה	אלעזר הכהן
הקודם בתפקיד	משה
הבא בתפקיד	עתניאל בן קנז

יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן היה מנהיג עם ישראל לאחר מות משה רבנו, בתקופת כיבוש הארץ והתנחלות השבטים. בתלמוד נאמר, כי יהושע בן נון היה המחבר העיקרי של ספר יהושע. יהושע היה משרתו של משה וגם תלמידו. כאשר עלה משה להר סיני לקבל את לוחות הברית, ליווה אותו יהושע חלק מן הדרך.

יהושע מוזכר לראשונה בקרב שניהלו בני ישראל מול עמלק ברפידים, קרב אותו ניהל יהושע. לאחר מכן היה יהושע אחד משנים עשר המרגלים שנשלחו לתור את הארץ, יחד עם כלב בן יפונה. בהזדמנות זו, הוסיף לו משה את האות י' לשמו, שהיה בתחילה "הושע" (במדבר י"ג, ט"ז).

לאחר מותו של משה, שמינה את יהושע ליורשו, הכניס יהושע את בני ישראל לארץ כנען, וניהל את מסע כיבוש הארץ, החל ביריחו והעי, דרך הניצחון על חמשת המלכים במקדה (שם אמר: "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון"), וכיבוש לבנה, לכיש, עגלון, חברון ודביר, ועד לקדש ברנע בדרום, עזה במערב וחצור בצפון. נחלת יהושע בן נון הייתה אז תמנת חרס, ושם אף נקבר.

לאחר מותו של יהושע, לא קם מנהיג שירש את מקומו. העם הונהג על ידי זקני העם, ואחריהם בידי השופטים.

קטע מהאנדרטה לזכרו של יהושע בן נון במרכז השומרון, יצירת האמן אסף קדרון

דמותו בתורה

הקרב נגד עמלק

המקרא מזכיר לראשונה את יהושע בספר שמות. שם הוא מתואר כמי שמצווה על ידי משה לארגן צבא מקרב בני ישראל ולנצח עליו במלחמה כנגד עמלק:

"וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים, וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק, מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה, וּמַטֵּה הָאֱלֹקִים בְּיָדִי"

— ספר שמות, פרק י"ז, פסוק ט'

בהמשך מתואר כי יהושע מילא בקפדנות את דבריו של משה, והצליח מבחינה מלחמתית - "וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב", ומשה מקבל צו מה' - לומר באוזני יהושע כי רצון ה' הוא למחות את עמלק מתחת השמים.

משרת משה

בסמיכות לתיאור מעלתו הגדולה של משה, יהושע מתואר כעוזרו הנאמן והמסור של משה: "וּמְשָׁרֲתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל." (ספר שמות, פרק ל"ג, פסוק י"א)

יהושע הוא האדם היחיד המלווה את משה להר סיני (ספר שמות, פרק כ"ד, פסוקים י"ג-י"ד) ושב אתו עם הלוחות (ספר שמות, פרק ל"ב, פסוק י"ז). התורה מציינת כי פעמיים יהושע שוגה בטעויות קלות ומשה מתקנו. הוא מזהה את רעש המחולות של העגל בטעות כקולות מלחמה (ספר שמות, פרק ל"ב, פסוק י"ז). בפעם אחרת כאשר אלדד ומידד מתנבאים במחנה, הוא מקנא למשה ותובע ממנו לאוסרם, אך משה משיב לו "ומי יתן כל עם ה' נביאים".

ריגול הארץ

לקראת ניסיון הכניסה הראשון לארץ ישראל משה בחר את יהושע להיות אחד משנים עשר המרגלים, תוך שהוא משנה את שמו מ"הושע" ל"יהושע". בניגוד לעשרת המרגלים שהוציאו את דיבת הארץ רעה, יהושע ביחד עם כלב בן יפונה אמר כי הארץ טובה מאד וניתנת לכיבוש (ספר במדבר, פרק י"ג, פסוק י"ד). בספר דברים מתואר כי מיד לאחר חטא המרגלים נמסר למשה מה' כי יהושע הוא האדם המיועד להנחיל לבני ישראל את ארץ ישראל, ושעל כן הוא צריך לחזק ולטפח אותו לקראת התפקיד - "יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ, הוּא יָבֹא שָׁמָּה, אֹתוֹ חַזֵּק, כִּי הוּא יַנְחִלֶנָּה אֶת יִשְׂרָאֵל" (ספר דברים, פרק א', פסוק ל"ח), ואכן משה מטפח אותו (ספר דברים, פרק ל"א, פסוק כ"ג), ואף נותן לו גיבוי לעיני כל ישראל בסוף ימיו:

"וַיִּקְרָא משֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל: חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם"

— ספר דברים, פרק ל"א, פסוק ז'

הסמכת יהושע

עוד מתואר כי יהושע מצטרף לשירת האזינו שמשה אומר, אולי כחלק מהעדות שהשירה הזו אמורה להעיד כלפי עם ישראל (ספר דברים, פרק ל"ב, פסוק מ"ד). יהושע מתואר על ידי ה' באוזני משה, כ"אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (ספר במדבר, פרק כ"ז, פסוק י"ח), ומשה מתבקש בסוף ימיו לסמוך את ידיו עליו. תיאור דומה קיים בסוף ספר דברים, שם מתואר כי יהושע מלא ב"רוח חכמה", בשל סמיכת ידיו של משה עליו, והדבר מקנה לו סמכותיות רבה בקרב העם שמציית לו בשל כך.

דמותו בספר יהושע

"אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לה'.... שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן. וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד-יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו.... וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא, לְפָנָיו וְאַחֲרָיו, לִשְׁמֹעַ ה' בְּקוֹל אִישׁ, כִּי ה' נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל."

הפלת חומות יריחו, ציור מהמאה השלישית לאלף השישי מאת Jean Fouquet

ספר יהושע ממשיך את הקו של יהושע כתלמידו המסור של משה וכממשיך דרכו. יהושע מתגלה כמנהיג הקשור לה' בקשר הדוק, הדואג לרוחניותו של העם, לא פחות ממה שהוא דואג למורל הקרבי שלו. הספר מתאר נקודות דמיון רבות בין השניים:

• יהושע בוקע את נהר הירדן כפי שמשה בקע את ים סוף.
• ליהושע יש גילוי של מלאך, כפי שלמשה היה גילוי של הסנה (ספר יהושע, פרק ה', פסוק י"ג).
• הוא שולח מרגלים, כפי שמשה שלח מרגלים.
• הוא נופל על פניו בשעת משבר (ספר יהושע, פרק ז', פסוק ו'), כפי שנהג משה לעשות.
• הוא מעניש את החוטאים בחומרה (ספר יהושע, פרק ז', פסוק כ"ה) כפי שמשה העניש (ספר במדבר, פרק ט"ו, פסוק ל"ו).
• הוא מצביע בכידון במלחמת העי, כפי שמשה הצביע בידיו (ומטהו) במלחמת עמלק.
• הוא מחזק את לב ראשי צבאו (ספר יהושע, פרק י', פסוק כ"ה), כפי שמשה מחזק אותו (ספר דברים, פרק ל"א, פסוק ז').
• הוא כורת ברית נוספת בין בני ישראל וה' בשכם (ספר יהושע, פרק כ"ד, פסוק כ"ה), בדיוק כפי שמשה כרת ברית נוספת בעבר הירדן בערבות מואב (ספר דברים, פרק כ"ח, פסוק ס"ט).
• יהושע במותו מכונה "עבד ה'" (ספר יהושע, פרק כ"ד, פסוק כ"ט), בדיוק כפי שמשה כונה במותו (ספר דברים, פרק ל"ד, פסוק ה'). תחת הנהגתו עובדים בני ישראל את ה' (ספר יהושע, פרק כ"ד, פסוק ל"א), כפי שעבדו אותו כאשר חי משה.

נסים

יהושע כמשה מחולל ניסים ומגייס את ה' לטובת ישראל, "כִּי ה' נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל", בדומה לכתוב ביציאת מצרים: "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון". תחת הנהגתו הירדן נבקע, חומת יריחו הבצורה נופלת תחתיה, אבני ברד גדולות נופלות מן השמים על האויבים, והשמש והירח נעצרים - "עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו". למעשה המקרא מציין שיהושע היה האדם היחיד שעצר את השמש והירח ממהלכם הטבעי, ובכך הוא מתעלה אף על משה:

"אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לה'... וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל: שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן... וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לִשְׁמֹעַ ה' בְּקוֹל אִישׁ..."

— ספר יהושע, פרק י', פסוקים י"ב-י"ד

אפשר לומר שהמסר של ספר יהושע, הוא שיהושע מוציא לפועל באופן מדויק ודקדקני את דבריו של משה, מבלי להוסיף או להחסיר:

"כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ, כֵּן צִוָּה מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ, וְכֵן עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ, לֹא הֵסִיר דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה"

— ספר יהושע, פרק י"א, פסוק ט"ו

משפחתו של יהושע

יהושע בן נון השתייך לשבט אפרים והיה נכדו של אלישמע בן עמיהוד נשיא שבט אפרים.

יהושע נולד במצרים בשם הושע בן נון בשנת ב'שצ"ב (או ב'ת"ו), והיה בן 42 בזמן יציאת מצרים (אפילו שהיה יותר מבן 20 בזמן יציאת מצרים לא מת כי דיבר טוב). לפי הספר הכרונולוגי סדר הדורות, יהושע נפטר בשנת ב'תקט"ז .

חז"ל כתבו, כי יהושע בן נון נישא עם רחב הזונה מיריחו. וכן שלא היו לו בנים, כי אם בנות. אך מזרעו (מאשתו רחב) יצאו שמונה נביאים ירמיהו חלקיהו שריה מחסיה נריה ובנו ברוך שלום ובנו חנמאל, וכן חולדה הנביאה.

מותו ומקום קבורתו

ערך מורחב – קבר יהושע בן נון

מבנה הקבר המיוחס ליהושע בן נון בתמנת חרס

יהושע היה בן 110 שנה במותו. יום מותו מתוארך בכ"ו או כ"ח בניסן לפי מסורות מסוימות, ולפי מסורות אחרות ב־י"ח אייר (ל"ג בעומר). על המסורות האחרונות מתבסס צום יהושע, שנהג בארץ ישראל בתקופה קדומה. מקום קבורתו של יהושע בן נון הוא בתמנת סרח שבהר אפרים כמו שכתוב בספר יהושע:

וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת-סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר-אֶפְרָיִם, מִצְּפוֹן, לְהַר-גָּעַשׁ

— ספר יהושע, פרק כ"ד, פסוק ל'

ומזוהה כיום עם המקום הנקרא קבר יהושע בן נון בשומרון (לפי גרסה בודדת מימי הביניים, מזוהה קברו בגליל).

תקנות יהושע

חז"ל אומרים, כי יהושע בן נון תיקן תקנות הנוגעות לכניסת בני ישראל לארץ ישראל. כך, תיקן את הברכה השנייה בברכת המזון, ברכת הארץ (מסכת ברכות). כמו כן, תיקן עשר תקנות הנוגעות לשימוש מותר ברכוש של אנשים אחרים הנקראות עשר התקנות של יהושע. תקנות אלו הן:

• מותר לאדם לרעות צאן בחורשה פרטית שבה אילנות זקנים, אך לא בקר. (וחורשה פרטית שאילנותיה צעירים אסור לרעות בה, לא צאן, ולא בקר, אלא ברשות הבעלים).
• מותר לאדם ללקט עצים להסקה משדה חברו (ובתנאי שיהיו זרדים פשוטים שאין בכוחם להשריש, אבל שאר עצים אסור).
• מותר לאדם ללקט משדה חברו עשבי בר העולין מעצמם (חוץ משדה תלתן שזרעה לבהמה).
• מותר לאדם לקטום ייחורים משדה חברו חוץ מגרופיות של זית, ובלבד שיקטום ייחורים קטנים בלבד, ומאזורים בעץ שאינם מולידים פרי ואין בהם הפסד.
• מעיין חדש שהחל נובע בשדה פרטית, מספק מים לכל בני העיר.
• מותר לכל אדם לדוג דגים מהכנרת, למרות שהיא בנחלת שבט נפתלי (ובתנאי שידוג בחכה בלבד. לבני השבט מותר לדוג אף עם רשת).
• מותר לאדם הנמצא בדרך ונזקק לצרכיו, לסטות מן הדרך ולעשות את צרכיו מאחורי גדר של שדה, ואפילו גדל בה גידול יקר.
• מי שתעה בין הכרמים, יכול להסיט את ענפי הגפנים לכאן ולכאן, עד שיחזור לדרך.
• בחורף כאשר דרכי-הרבים מלאות בוץ, מותר לעוברי הדרכים, להלך בדרכים, שבצידי שדות פרטיות.
• מת מצווה, קונה מקומו, ונקבר במקום שנמצא בו (ובתנאי שלא היה מוטל על הגבול בין שני שדות, או בשטח ששייך למדינה, שבמקרים אלו, מביאים אותו לבית הקברות).

דמותו בגליל באלף החמישי

יהושע נחשב לדמות מייסדת בקרב יהודי הגליל במאות האחרונות לאלף הרביעי ותחילת החמישי. הוא תואר ככובש הארץ וכמחולל נסים, בגרסאות שונות של הסיפור המקובל.

לזכרו הונהג צום יהושע, בתאריכים שונים, שמאוחר בהם הוא י"ח באייר. כמו כן, הוזכר יהושע בהקשרים של רעידת אדמה שהתרחשה במותו.

במאה החמישית לאלף החמישי קיימת כבר עדות ברורה לקשר בין התאריך י"ח באייר ולצום יהושע:

וְכָל הָיָה חָת מִשְּׂפַת שָנִי

בִּהְיוֹת בִּן נוּן מַנְהִיג שְאוֹנִי

וַיַּחְמוֹס יָמָיו וּבוֹ אִישוֹנִי

בִּשְמוֹנָה עָשָׂר בַּשֵּנִי.

— רבי אלעזר הקליר, אהלי איכה גילו קדישים

ועדות נוספת מהמאה השישית לאלף החמישי:

פָּסוֹחַ וְגָנוֹן טְמֵאִים בְּיַשְּׁבוֹ

צוֹם יְהוֹשֻׁעַ בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר בּוֹ

אִיָּיר / קֵרְבָם וְצִיוָּם מִלִּשְׁבּוֹר עֶצֶם בּוֹ

רִבְּקָם מַצּוֹת וּמְרוֹרִים וְרֺאשׁוֹ וְקִרְבּוֹ

— קידוש ירחים דרבי פנחס בן יעקב הכהן, חודש אייר

לקריאה נוספת

• אליהו עסיס, ממשה ליהושע ומנס לטבע: עיון ספרותי בפרקי הכיבוש בספר יהושע, ירושלים: מגנס, תשס"ה.
• עדין שטיינזלץ, ‏דמויות מן המקרא, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הבטחון – ההוצאה לאור, 1980, פרק ה' - "יהושע תלמידו של משה"

קישורים חיצוניים

• יהושע בן נון, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• גליה סמו, אודות יהושע בן נון, אתר מקראנט
• אלכסנדר רופא, יהושע בן נון בתולדות המסורת המקראית - עשרה פרקים, אתר מקראנט
• רשימת מאמרים על יהושע בן נון באתר רמב"י
• יהושע כמשה, משה כיהושע בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
• דמותו של יהושע | מחבר: שמואל אחיטוב באתר מקראנט
• יהושע בן נון, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0