יהושע בן נון

יהושע בן נון

לידה	ארץ גושן, מצרים
מקום קבורה	תמנת חרס, ארץ ישראל
מנהיג עם ישראל ה־2 מנהיג דת בתקופה אלעזר הכהן → משה עתניאל בן קנז ←

יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן (ב'שצ"ב/ב'ת"ו - ב'תקט"ז) היה מנהיג עם ישראל לאחר מות משה רבנו, בתקופת כיבוש הארץ והתנחלות השבטים. בתלמוד נאמר, כי יהושע בן נון היה המחבר העיקרי של ספר יהושע. יהושע היה משרתו של משה וגם תלמידו. כאשר עלה משה להר סיני לקבל את לוחות הברית, ליווה אותו יהושע חלק מן הדרך.

יהושע מוזכר לראשונה בקרב שניהלו בני ישראל מול עמלק ברפידים, קרב אותו ניהל יהושע. לאחר מכן היה יהושע אחד משנים עשר המרגלים שנשלחו לתור את הארץ, יחד עם כלב בן יפונה. בהזדמנות זו, הוסיף לו משה את האות י' לשמו, שהיה בתחילה "הושע" (במדבר י"ג, ט"ז).

לאחר מותו של משה, שמינה את יהושע ליורשו, הכניס יהושע את בני ישראל לארץ כנען, וניהל את מסע כיבוש הארץ, החל ביריחו והעי, דרך הניצחון על חמשת המלכים במקדה (שם אמר: "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון"), וכיבוש לבנה, לכיש, עגלון, חברון ודביר, ועד לקדש ברנע בדרום, עזה במערב וחצור בצפון. נחלת יהושע בן נון הייתה אז תמנת חרס, ושם אף נקבר.

לאחר מותו של יהושע, לא קם מנהיג שירש את מקומו. העם הונהג על ידי זקני העם, ואחריהם בידי השופטים.

קטע מהאנדרטה לזכרו של יהושע בן נון במרכז השומרון, יצירת האמן אסף קדרון

קורות חייו

נולד במצרים בשם הושע בן נון בשנת ב'שצ"ב (או ב'ת"ו) למשפחה מצאצאי שבט אפרים והיה נכדו של אלישמע בן עמיהוד נשיא שבט אפרים. היה בן 42 בזמן יציאת מצרים.

הוא מוזכר בתורה לראשונה לאחר שהוא מצווה על ידי משה רבינו לארגן צבא מקרב בני ישראל ולנצח עליו במלחמה כנגד עמלק:

"וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים, וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק, מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה, וּמַטֵּה הָאֱלֹקִים בְּיָדִי"

— ספר שמות, פרק י"ז, פסוק ט'

יהושע הצליח במלחמה וניצח את עמלק: "וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב". לאחר מכן משה מקבל צו מה' - לומר באוזני יהושע כי רצון ה' הוא למחות את עמלק מתחת השמים.

משרת משה

בסמיכות לתיאור מעלתו הגדולה של משה, יהושע מתואר כעוזרו הנאמן והמסור של משה: "וּמְשָׁרֲתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל." (ספר שמות, פרק ל"ג, פסוק י"א)

יהושע הוא האדם היחיד שליווה את משה להר סיני (ספר שמות, פרק כ"ד, פסוקים י"ג-י"ד) ושב אתו עם הלוחות (ספר שמות, פרק ל"ב, פסוק י"ז). בתורה מצוין כי לאחר שמשה ירד מהר, יהושע זיהה בתחילה את רעש המחולות של העגל כקולות מלחמה(ספר שמות, פרק ל"ב, פסוק י"ז). לאחר שאלדד ומידד מתנבאים במחנה כי משה עתיד למות טרם הכניסה לארץ ויהושע ימלא את מקומו, הוא מקנא למשה ותובע ממנו לאוסרם, אך משה משיב לו "ומי יתן כל עם ה' נביאים".

ריגול הארץ

לקראת ניסיון הכניסה הראשון לארץ ישראל משה בחר את יהושע להיות אחד משנים עשר המרגלים, תוך שהוא משנה את שמו מ"הושע" ל"יהושע". בניגוד לעשרת המרגלים שהוציאו את דיבת הארץ רעה, יהושע ביחד עם כלב בן יפונה אמר כי הארץ טובה מאד וניתנת לכיבוש (ספר במדבר, פרק י"ג, פסוק י"ד). על בני הדור, מבן עשרים ומעלה, נגזר שימותו במדבר במשך ארבעים שנה, ואילו יהושע וכלב, אף שהיו יותר מבני עשרים, היו זכאים לשרוד את המסע ולהיכנס לארץ. בספר דברים מתואר כי מיד לאחר חטא המרגלים נמסר למשה מה' כי יהושע הוא האדם המיועד להנחיל לבני ישראל את ארץ ישראל, ושעל כן הוא צריך לחזק אותו לקראת התפקיד - "יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ, הוּא יָבֹא שָׁמָּה, אֹתוֹ חַזֵּק, כִּי הוּא יַנְחִלֶנָּה אֶת יִשְׂרָאֵל" (ספר דברים, פרק א', פסוק ל"ח), ואכן משה מחזק אותו (ספר דברים, פרק ל"א, פסוק כ"ג), ואף נותן לו גיבוי לעיני כל ישראל בסוף ימיו:

"וַיִּקְרָא משֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל: חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם"

— ספר דברים, פרק ל"א, פסוק ז'

הסמכת יהושע

עוד מתואר כי יהושע מצטרף לשירת האזינו שמשה אומר, אולי כחלק מהעדות שהשירה הזו אמורה להעיד כלפי עם ישראל (ספר דברים, פרק ל"ב, פסוק מ"ד). יהושע מתואר על ידי ה' באוזני משה, כ"אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (ספר במדבר, פרק כ"ז, פסוק י"ח), ומשה מתבקש בסוף ימיו לסמוך את ידיו עליו. תיאור דומה קיים בסוף ספר דברים, שם מתואר כי יהושע מלא ב"רוח חכמה", בשל סמיכת ידיו של משה עליו, והדבר מקנה לו סמכותיות רבה בקרב העם שמציית לו בשל כך.

שופט ומלך

לדעת חלק מהמפרשים יהושע היה השופט הראשון ששפט את ישראל בתקופת השופטים. לדעת מפרשים אחרים, יהושע אינו נמנה בין השופטים, והשופט הראשון היה עתניאל בן קנז.

הרמב"ם מביא את יהושע בתור דוגמה למינוי מלך על ידי בית דין של 71 ונביא .

מנהיגותו

"אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לה'.... שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן. וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד-יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו.... וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא, לְפָנָיו וְאַחֲרָיו, לִשְׁמֹעַ ה' בְּקוֹל אִישׁ, כִּי ה' נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל."

הפלת חומות יריחו, ציור מהמאה השלישית לאלף השישי מאת Jean Fouquet

לאחר פטירת משה יהושע מנהיג את עם ישראל ובציווי הקב"ה הוא מכניס את עם ישראל לארץ ישראל. הוא העביר אותם את הירדן, וערך להם ברית מילה ולאחר מכן חגג איתם את חג הפסח. לאחר מכן שלח מרגלים ליריחו שבעקבותם הוא הצליח לכבוש את העיר. לאחר שעם ישראל נכשל בניסיון לכבוש את העי התגלה אליו הקב"ה שהסביר לו כי הכישלון נבע מכך שאחד מהעם ישראל מעל בחרם שהטיל יהושע על רכוש העיר יריחו. יהושע ערך גורל בו גילה שמדובר בעכן בן כרמי והוא סקל אותו. לאחר מכן הוא הצליח לכבוש בשנית את העי.

לאחר מכן יהושע ועמו עם ישראל כרתו ברית עם הגבעונים שהתחזו לבני ארץ אחרת, ולאחר שהתרמית התגלתה, הגבעונים הפכו לנתינים: חוטבי עצים ושואבי מים למשכן ולמקדש העתידי. לאחר שהגבעונים הותקפו על ידי מלכי הדרום, הוא יצא למלחמה נגדם שבמלכה יורדו אבני ברד מהשמיים על צבא המלכים והוא עצר את השמש והירח. למעשה המקרא מציין שיהושע היה האדם היחיד שעצר את השמש והירח ממהלכם הטבעי:"אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לה'... וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל: שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן... וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לִשְׁמֹעַ ה' בְּקוֹל אִישׁ..." (ספר יהושע, פרק י', פסוקים י"ב-י"ד). לאחר מכן הוא נלחם גם נגד מלכי הצפון. בסך הכול נלחם יהושע נגד שלושים ואחד מלכים ושישים ושניים משניהם. לאחר סיום המלחמה הוא ערך את חלוקת הארץ וחילקה בין שבטי ישראל.

יהושע פעל במשך שנות הנהגתו בצייתנות כי שהורה לו משה קודם מותו:"כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ, כֵּן צִוָּה מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ, וְכֵן עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ, לֹא הֵסִיר דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה"" (ספר יהושע, פרק י"א, פסוק ט"ו). בתקופת מנהיגותו עבדועם ישראל את הקב"ה כראוי כפי שעבדו בתקופת משה. לאחר מותו הוא מכונה בתורה כ"עבד ה'" .

פטירתו ומקום קבורתו

ערך מורחב – קבר יהושע בן נון

מבנה הקבר המיוחס ליהושע בן נון בתמנת חרס

יהושע היה בן 110 שנה במותו. יום מותו מתוארך בכ"ו או כ"ח בניסן לפי מסורות מסוימות, ולפי מסורות אחרות ב־י"ח אייר (ל"ג בעומר). על המסורות האחרונות מתבסס צום יהושע, שנהג בארץ ישראל בתקופה קדומה. לפי הספר סדר הדורות, יהושע נפטר בשנת ב'תקט"ז. מקום קבורתו של יהושע בן נון הוא בתמנת סרח שבהר אפרים כמו שכתוב בספר יהושע:

וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת-סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר-אֶפְרָיִם, מִצְּפוֹן, לְהַר-גָּעַשׁ

— ספר יהושע, פרק כ"ד, פסוק ל'

ומזוהה כיום עם המקום הנקרא קבר יהושע בן נון בשומרון (בימי הביניים, היו שזיהו את הר געש בגליל, ולכן זוהה גם קברו בגליל).

משפחתו

חז"ל כתבו, כי יהושע בן נון נישא עם רחב הזונה מיריחו. וכן שלא היו לו בנים, כי אם בנות. אך מזרעו (מאשתו רחב) יצאו שמונה נביאים ירמיהו חלקיהו שריה מחסיה נריה ובנו ברוך שלום ובנו חנמאל, וכן חולדה הנביאה.

כמוסר התורה

משה רבינו מסר את התורה שבעל-פה ליהושע וצוהו עליה, לעמוד כראש הקבלה. חז"ל מתארים כיצד יהושע היה יושב ודורש בפני משה, ביומו האחרון של משה, וניטלו מסורת חכמה ממשה וניתנו ליהושע.

יש אומרים, שמצות פריעת מילה ניתנה על ידי יהושע בן נון. אמנם, לרוב השיטות, כבר נאמרה הלכה זו על ידי משה

תקנות יהושע

ערך מורחב – תקנות יהושע בן נון

חז"ל אומרים, כי יהושע בן נון תיקן תקנות הנוגעות לכניסת בני ישראל לארץ ישראל. כך, תיקן את הברכה השנייה בברכת המזון, ברכת הארץ. כמו כן, תיקן מספר תקנות הנוגעות לשימוש מותר ברכוש של אנשים אחרים הנקראות "תקנות יהושע בן נון". תקנות אלו הן:

• מותר לאדם לרעות צאן בחורשה פרטית שבה אילנות זקנים, אך לא בקר. (וחורשה פרטית שאילנותיה צעירים אסור לרעות בה, לא צאן, ולא בקר, אלא ברשות הבעלים).
• מותר לאדם ללקט עצים להסקה משדה חברו (ובתנאי שיהיו זרדים פשוטים שאין בכוחם להשריש, אבל שאר עצים אסור).
• מותר לאדם ללקט משדה חברו עשבי בר העולין מעצמם (חוץ משדה תלתן שזרעה לבהמה).
• מותר לאדם לקטום ייחורים משדה חברו חוץ מגרופיות של זית, ובלבד שיקטום ייחורים קטנים בלבד, ומאזורים בעץ שאינם מולידים פרי ואין בהם הפסד.
• מעיין חדש שהחל נובע בשדה פרטית, מספק מים לכל בני העיר.
• מותר לכל אדם לדוג דגים מהכנרת, למרות שהיא בנחלת שבט נפתלי (ובתנאי שידוג בחכה בלבד. לבני השבט מותר לדוג אף עם רשת).
• מותר לאדם הנמצא בדרך ונזקק לצרכיו, לסטות מן הדרך ולעשות את צרכיו מאחורי גדר של שדה, ואפילו גדל בה גידול יקר.
• מי שתעה בין הכרמים, יכול להסיט את ענפי הגפנים לכאן ולכאן, עד שיחזור לדרך.
• בחורף כאשר דרכי-הרבים מלאות בוץ, מותר לעוברי הדרכים, להלך בדרכים, שבצידי שדות פרטיות.
• מת מצוה, קונה מקומו, ונקבר במקום שנמצא בו (ובתנאי שלא היה מוטל על הגבול בין שני שדות, או בשטח ששייך למדינה, שבמקרים אלו, מביאים אותו לבית הקברות).

לפי תשובות הגאונים, יהושע תיקן לומר תפילת עלינו לשבח כשנכנסו ישראל לארץ.

לדברי חז"ל, אחר שכבר גזר משה רבינו שלא להתחתן עם הגבעונים באותו הדור, הוסיף יהושע ואסר גם לדורות הבאים, כל זמן שבית המקדש קיים.

ספר יהושע

ערך מורחב – ספר יהושע

יהושע חיבר את ספר יהושע המתאר את ראשית תולדות עם ישראל בארץ כנען, ואת הפסוקים האחרונים המתארים את מותו כתבו אלעזר הכהן ופנחס בנו, או לגירסת היד רמ"ה אף על ידי הזקנים שהאריכו ימים אחרי יהושע. לדעת האברבנאל יהושע כתב רק את בסיס הספר, אך הוא נערך על ידי שמואל הנביא וירמיהו הנביא.

דמותו בגליל באלף החמישי

יהושע נחשב לדמות מייסדת בקרב יהודי הגליל במאות האחרונות לאלף הרביעי ותחילת החמישי. הוא תואר ככובש הארץ וכמחולל נסים, בגרסאות שונות של הסיפור המקובל.

לזכרו הונהג צום יהושע, בתאריכים שונים, שמאוחר בהם הוא י"ח באייר. כמו כן, הוזכר יהושע בהקשרים של רעידת אדמה שהתרחשה במותו.

במאה החמישית לאלף החמישי קיימת כבר עדות ברורה לקשר בין התאריך י"ח באייר ולצום יהושע:

וְכָל הָיָה חָת מִשְּׂפַת שָנִי

בִּהְיוֹת בִּן נוּן מַנְהִיג שְאוֹנִי

וַיַּחְמוֹס יָמָיו וּבוֹ אִישוֹנִי

בִּשְמוֹנָה עָשָׂר בַּשֵּנִי.

— רבי אלעזר הקליר, אהלי איכה גילו קדישים

ועדות נוספת מהמאה השישית לאלף החמישי:

פָּסוֹחַ וְגָנוֹן טְמֵאִים בְּיַשְּׁבוֹ

צוֹם יְהוֹשֻׁעַ בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר בּוֹ

אִיָּיר / קֵרְבָם וְצִיוָּם מִלִּשְׁבּוֹר עֶצֶם בּוֹ

רִבְּקָם מַצּוֹת וּמְרוֹרִים וְרֺאשׁוֹ וְקִרְבּוֹ

— קידוש ירחים דרבי פנחס בן יעקב הכהן, חודש אייר

לקריאה נוספת

• אליהו עסיס, ממשה ליהושע ומנס לטבע: עיון ספרותי בפרקי הכיבוש בספר יהושע, ירושלים: מגנס, תשס"ה.
• עדין שטיינזלץ, ‏דמויות מן המקרא, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1980, פרק ה' - "יהושע תלמידו של משה"

קישורים חיצוניים

• יהושע בן נון, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• גליה סמו, אודות יהושע בן נון, אתר מקראנט
• אלכסנדר רופא, יהושע בן נון בתולדות המסורת המקראית - עשרה פרקים, אתר מקראנט
• רשימת מאמרים על יהושע בן נון באתר רמב"י
• יהושע כמשה, משה כיהושע בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
• דמותו של יהושע | מחבר: שמואל אחיטוב באתר מקראנט
• יהושע בן נון, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0