יהושע ברזילי
| יהושע ברזילי (אייזנשטט) |
יהושע ברזילי (אייזנשטט) (בלרוס, 1855 - שווייץ, 1918), סופר ופעיל ציוני.
תולדות חייו
נולד בבלארוס, אז בתחומי האימפריה הרוסית. היה חבר בתנועת חובבי ציון ועלה לארץ ישראל בשנת 1881, לאחר שנה שב לרוסיה והיה בין מייסדי הארגון החשאי בני משה (יחד עם אחד העם), שדגל בהכשרת הנהגה של יחידי סגולה להנהגת העם ולמימוש תחייתו המדינית בארץ ישראל.
ב-1890 שב לארץ ישראל עם הגרעין המייסד של "בני משה", עבד בבנק אפ"ק (ממנו פוטר משום שהעניק אשראי ללקוחות בניגוד לכללי הזהירות המקובלים ותוך העדפת שיקולים ציוניים על פני שיקולים מסחריים[1]) ושימש כמזכיר ועד חובבי ציון ביפו. בתפקידיו אלה הרבה לנסוע בארץ ישראל, בעיקר במושבות החדשות, והיווה כתובת לפניות מתיישבים[2]. בשנים 1894-1895 היה הספרן של שערי ציון[3]. זמן קצר לאחר עלייתו עבר להתגורר בירושלים. היה סופר פורה וכתב סיפורים קצרים מהווי החיים בארץ ישראל, חלק גדול מהם התפרסם מעל גליונות "הצבי", עיתונו של אליעזר בן יהודה. כמו כן פרסם (יחד עם יהודה גור) ירחון בשם "מכתבים מארץ ישראל" שהופץ בקרב חברי "בני משה" ברוסיה בין השנים 1893–1895. בחלק גדול מכתביו מנה את השנים לפי המניין לחורבן הבית. הוא השתמש גם בשמות העט "בית הלוי" ו"בר-לי".
היה חבר ובעל ברית של מנחם אוסישקין ותמך בו במאבקיו נגד תוכנית אוגנדה, נגד התערבות הברון רוטשילד במושבות, בעד העלאת חשיבותה ומעמדה של ירושלים בחשיבה הציונית ובעד החדרת השפה העברית כלשון לאומית רשמית. מכתביו לאוסישקין נפרשים על פני שנים רבות ומהווים תיעוד חשוב אודות המשברים והמאבקים שפקדו את עולי העלייה הראשונה בעיקר בשנים 1900–1911. יחד עם אוסישקין הקים את אגודת "חובבי ירושלים" לקידום היישוב היהודי בירושלים עליה נמנו הרב ראי"ה קוק, ר' בנימין, קדיש סילמן, דוד ילין, בוריס שץ, יצחק בן צבי ורחל ינאית בן צבי ועוד. הוא אף ערך מחקרים לגבי הרכב החברה בירושלים בת זמנו ושקד על תוכניות לשיפור תנאי המחיה באמצעות עבודה.
בשנות מלחמת העולם הראשונה נאלץ, כמו רבים מעולי העלייה הראשונה, לגלות מן הארץ ועבר לשווייץ, שם נפטר ב-1918, וכעבור שבע שנים, הועלו עצמותיו ונטמנו בהר הזיתים.
כתביו
- המושבות בארץ ישראל בשנת תרנ"א, דפוס ברמן ורבינוביץ, סנקט פטרבורג, 1892
- איילת השחר - מספר הזכרונות, אודסה, אחיאסף, תרע"ב (1912)
- הבחלן - מחזה צחוק בשלש מערכות, ירושלים, תרס"ט (1909)
- כתבי יהושע ברזילי (איזנשטט) לזכר חצי היובל של עלייתו לא"י, יפו תרע"ג (1913)
- לזיכרון מלאת עשר שנים למות בנימין זאב הרצל, תרע"ד (1914)
- מכתבים מארץ ישראל (ירחון), הוצאת אגודת בני משה "שנת תתכ"ד לגלותנו" (1893 - 1895) חתומים על ידי "בית הלוי" (שם עט)
- קורטוב מדינה, תוכנית לעבודה ישובית רחבה בארץ-ישראל, יפו תרע"ב (1912)
לקריאה נוספת
- יפה ברלוביץ (עורכת), רחבעם זאבי (מהדיר), אעברה נא בארץ - מסעות אנשי העלייה הראשונה, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1992
- יוסף חיים ברנר, כִּתְבֵי יְהוֹשֻׁעַ בַּרְזִלַּי מאתר פרויקט בן יהודה
קישורים חיצוניים
- כתבי יהושע ברזילי בפרויקט בן-יהודה
- מרדכי נאור, אוגנדה בראשון-לציון, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- כינוס נציגי היישוב החדש ביפו 1894, קתדרה 66, דצמבר 1992
- אמציה פלד, רחוב ברזילי, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
- בן-ציון אייזנשטט, ר' יהושע אייזענשטאדט, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק א, עמודים 8–9, באתר HebrewBooks
- דוד תדהר (עורך), "יהושע ברזילי (אייזנשטאדט)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 150
הערות שוליים
- ^ איתמר לוין, סופרים (ולא את הכסף), באתר גלובס, 14 באוגוסט 2001
- ^ כמו למשל תושבי המושבה הר-טוב: מכתב בלדינו מראשית 1902 שנשלח אל יהושע ברזילי
- ^ ארץ ישראל, המגיד, 8 בפברואר 1894
יהושע איזנשטד, תשובה לדברי האדון פינס, הצבי, 19 באפריל 1895
