יהושע דקל
 | |
| שוקי דקל | |
| לידה | מאי 1944 (גיל: 79) |
|---|---|
| פעילות בולטת | ראש מינהל הספורט במשרד החינוך, התרבות והספורט, יו"ר הוועד הפראלימפי, יו"ר הוועד המנהל של מכון וינגייט לשעבר. |
| ידוע בשל | תפקידים בכירים בתחום הספורט בישראל |
| השכלה | דוקטור לספורט וחינוך גופני |
| תפקיד | מנהל המחלקה לנוער, תרבות וספורט (1972-1966), מנהל ונשיא מכללת אוהלו, סמנכ"ל במשרד המדע והחינוך, ראש מנהל הספורט ויו"ר הטוטו. |
| תואר | דוקטור לספורט וחינוך גופני |
יהושע (שוקי) דקל (נולד בחודש מאי 1944) הוא איש חינוך וספורט ישראלי, נושא תפקידים שונים בחינוך ובספורט בישראל, וביניהם, ראש מינהל הספורט במשרד החינוך, התרבות והספורט וסמנכ"ל המשרד, יו"ר הוועד הפראלימפי ויו"ר הוועד המנהל של מכון וינגייט.
ביוגרפיה
דקל נולד בחודש מאי 1944 בעיראק. עלה לישראל עם משפחתו בשנת 1950 בהיותו בגיל 5 שנים. לאחר שהות קצרה במחנה שער העלייה בחיפה, עברה המשפחה למעברת טבריה, כעבור שנתיים קשות במעברה, המשפחה עברה לשיכון ב' בטבריה, המקום שבו גדל. למד בבית הספר היסודי תחכמוני, ואחר כך ב"בית הספר התיכון בגליל".
בשנת 1958 החל לשחק כדורגל בקבוצת הנוער של הפועל טבריה. משנת 1960 ועד 1963 שיחק דקל בקבוצת המילואים בבוגרים של הפועל טבריה, ליגה מקבילה לליגה הלאומית. בשנות ה-60, כל קבוצה בליגה הראשונה, בליגה הלאומית הייתה חייבת להעמיד גם קבוצת מילואים.
סיים את לימודיו בתיכון בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד בשנת 1962 והתקבל ללימודים כעתודאי במכללה לחינוך גופני ולספורט במכון ווינגייט ולמד שם בשנים 1962 - 1964. בשנת 1964 סיים את לימודיו במכללה בווינגייט כמורה לחינוך גופני ולגאוגרפיה.
דקל שירת בצה"ל כמדריך ספורט (מדריך כושר קרבי), ושירת שירות מלא עד שנת 1966.
לאחר השירות הצבאי, החל לעבוד כמורה לחינוך גופני ולספורט בבתי ספר יסודיים בטבריה וגם בבית הספר החקלאי כדורי, שהיה מפורסם בזכות "מבחני הכבוד" שהיו נהוגים בו, וגם בזכות בוגריו שעליהם נמנים יגאל אלון, יצחק רבין, חיים גורי ועוד. כמו כן היה מורה לחינוך גופני ולספורט בבית הספר האזורי "בית-ירח" שבעמק הירדן.
בשנת 1978 סיים את לימודי התואר ראשון בחינוך ובפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן[1]. בשנת 1982 סיים את התואר השני במינהל החינוך באוניברסיטת בר-אילן.
בשנת 1986 עבר עם משפחתו לגור בכפר תבור, ובשנת 1997 עבר לגור בכפר סבא, שם הוא גר עד היום (2019). ד"ר יהושע-שוקי דקל נשוי לנורית, להם חמישה ילדים: שרית, גיל, טל ותאומים: שם הבת חן, ושם הבן רן, ושמונה נכדים.
בשנת 1991 דקל סיים את לימודי התואר השלישי, בתואר דוקטור (PhD) בספורט ובחינוך גופני, בחקר היבטים פסיכולוגיים-סוציולוגים של עקמת נעורים אידיופטית (Idiopathic Scoliosis), באוניברסיטה לספורט ולחינוך גופני בהונגריה (הו') - Testnevelési Egyetem - The Hungarian University of Physical Education.
קריירה מקצועית
בשנת 1966 דקל החל לעבוד כמורה לחינוך גופני ולספורט בבית ספר יסודי בטבריה. בשנת 1967 התקבל לעבודה במועצה אזורית גליל תחתון כמנהל המחלקה לתרבות, נוער וספורט, תפקיד שהחזיק בו במשך 7 שנים - עד 1974. מקום שהיווה עבורו קרקע פורייה ללמידה ולצבירת ניסיון רב בניהול עובדים, תקציבים והכנת תוכניות בתחומי אחריותו. בשנה זו החל ללמד גם בסמינר אוהלו, ולימים מכללת אוהלו. במכללת אוהלו שימש דקל בתחילה כמרצה וכסגן מנהל.
בקיץ 1969 ובקיץ 1970 יצא דקל לשליחות במחנות הקיץ של הנוער והחלוץ בארצות הברית וניהל את הספורט במחנות הקיץ במסצ'וסטס, תפקיד שהוגדר כ"ראש הספורט במחנה".
מנהל וראש מכללת אוהלו
בשנת 1969 דקל עבד בסמינר אוהלו כמורה/מרצה, ובשנת 1975 מונה דקל להיות סגן מנהל מכללת אוהלו. ובתפקידו זה הוא הגה ויזם במכללת אוהלו את הקמת המסלול להכשרת מורים "לחינוך גופני ולספורט, עם התמחות בספורט הימי", מסלול שנפתח בשנת 1979. דקל המשיך את היוזמה לפיתוח המכללה במסלולים נוספים ומיוחדים, והקים מסלול הכשרה נוסף, ואף הוא מיוחד מסוגו בארץ, והוא המסלול להכשרת מורים ל"תיירות ולמלונאות", ועם התמחות בתעודה מקצועית נוספת של "פקיד קבלה" במלון, או "מורה דרך".
בשנת 1989 דקל נבחר לתפקיד מנהל מכללת אוהלו[2]. דקל כיהן כראש המכללה להכשרת מורים לחינוך, לספורט ולתיירות במכללת "אוהלו" בעמק הירדן, בין השנים 1989 - 1995.
כמנהל מכללת אוהלו, הקים דקל, ביחד עם המועצה האזורית עמק הירדן, בחוף בית ירח-אוהלו מרכז לחינוך ולספורט ימי, למקצועות: קיאקים, קאנו, חתירה אקדמית, שייט מפרשיות וגלשני מפרשי/רוח. לימים, הפך למרכז אזורי לחינוך ולספורט ימי בעמק הירדן ובגליל התחתון. במרכז הזה יזם סקי מים לנכי צה"ל קטועי רגל עם יואל שרון, יו"ר ומנהל עמותת "אתגרים".
במסגרת תפקידו כראש מכללת אוהלו, היה דקל אחראי לניהול כוח אדם אקדמי ומינהלי ותכנון תקציב שנתי ורב שנתי. פיתוח תוכניות לימודים ייחודיות, יוזמות מקומיות, מעקב ובקרה. תכנון כוח אדם בהוראת המקצוע. ובעיקר הכשרת מחנכים, גננות ומורים למערכת החינוך בישראל.
דקל שימש בשנים 1983 – 1986 גם כמפקח על הוראת החינוך הגופני במחוז הצפון.
בקיץ 1983 בפעם הראשונה בטבריה נערך פסטיבל בינלאומי ללהקות מחול ופולקלור. את הרעיון הגה האומן והיוצר זכריה לירז, ודקל נבחר לתפקיד המנהל הארגוני והמפיק של הפסטיבל. בפסטיבל השתתפו להקות מחול מטבריה, מירושלים ולהקות סטודנטים בישראל ולהקות מחוצה לה: מיוון (מאתונה ומכרתים), מספרד (מוולנסיה, מדריד וטולדו) ומבולגריה.
בשנת 1985 דקל נבחר לתפקיד יו"ר אס"א - איגוד הספורט האקדמי בישראל, תפקיד שבו היה עד לשנת 1988[3].
ראש מינהל הספורט
בחודש מאי 1995 ד"ר דקל נבחר לתפקיד מנהל רשות הספורט והחינוך הגופני, ונכנס לתפקיד באוקטובר 1995. לאחר רה-ארגון מינהלי במשרד החינוך, התרבות והספורט, תיאור התפקיד שונה לראש מינהל הספורט והחינוך הגופני וכסמנכ"ל המשרד[4], הוא מילא את התפקיד הזה עד לפרישתו בשנת 2007. במסגרת תפקידו, היה אחראי להכנת תוכנית אסטרטגית לספורט למדינת ישראל, שהוגשה לאישור לשר הספורט והחינוך, הכין הצעת תקציב לספורט במדינת ישראל והיה גם אחראי לביצועו. היה שותף להכנת "תוכנית העשור" בטוטו-ווינר, התוכנית לפיתוח 10 מתקני ספורט גדולים בארץ וביניהם: אצטדיון סמי עופר בחיפה, אצטדיון טרנר בבאר שבע, אצטדיון נתניה, אצטדיון המושבה בפתח תקווה ועוד.
בשנת 1996 מונה דקל להיות יו"ר הדירקטוריון של מכון וינגייט, המכון הלאומי לספורט, תפקיד שבו החזיק עד לפרישתו בשנת 2007 בעקבות ניגוד עניינים[5].
בשנותיו כראש מינהל הספורט, דקל מילא תפקידים בכירים רבים נוספים, וקידם תוכניות לקידום הספורט, היה ממונה על הכשרת מאמנים ומדריכים במדינת ישראל, קידם את חוק מרוצי סוסים בישראל[6], תיקונים ל"חוק הספורט המוטורי" ואחראי על "הרשות לנהיגה ספורטיבית".[7]
היה מופקד גם על "חוק הצלילה הספורטיבית בישראל", ובמסגרתו מתן רישיונות לבתי ספר לצלילה בישראל והענקת תעודות למאמנים ולמורים לצלילה.
בנוסף ל"חוק הספורט" ול"חוק חדרי-כושר", יזם את הקמתם של "מרכזי מצוינות" לספורטאים מחוננים בישראל, שנקראו: "פנימיות יום" ו"אגודות הישג".
דקל יזם את החתימה על "האמנה לשיתוף פעולה" בין השלטון המרכזי, משרד הספורט, לבין השלטון המקומי, מרכז השלטון המקומי והמרכז למועצות אזוריות. האמנה לקידום ולפיתוח הספורט, תרבות הפנאי ואורח חיים בריא ברשויות בישראל.
בהיותו ראש מינהל הספורט בארץ, דקל הקים בעקבה שבמדינת ירדן, בים האדום, בית ספר לחינוך ולספורט ימי, יחד עם שלטונות ירדן, כשהנסיך ראיד האח של המלך חוסיין היה מעורב ובחסותו, ועם אלוף פיקוד הדרום הירדני, שהיה גם מפקד עקבה ומפקד נמל בעקבה, והיה שותף פעיל בהקמת המרכז בעקבה. במרכז לספורט ימי שהוקם בעקבה דקל פעל להכשרת מורים ומדריכים ירדנים לעבודה בספורט הימי. יזם תחרויות ומפעלי ספורט ימיים וביניהם "משט השלום", בהשתתפות ספורטאים עם סירות וספינות מירדן ומישראל.
שוקי דקל ומפקד נמל עקבה ופיקוד דרום בצבא ירדן
שוקי דקל ומפקד נמל עקבה ופיקוד דרום בצבא ירדן
שייט בנמל עקבה בהדרכת אלוף פיקוד הדרום מירדן, האלוף שהוא מפקד נמל עקבה
טקס השקת ההסכם לשיתוף פעולה עם ירדן-עקבה 5.12.99. משמאל לימין: סיימון נציג ירדן, מנהל המרכז הימי באילת, ד"ר שוקי דקל, נינו שמואלי מפקח ספורט ימי, פרופ' שמעון שמיר(לשעבר שגריר ישראל במצרים ובירדן)
מזח צף לכיתות הלימוד בחוף
דקל שימש כמ"מ יו"ר דירקטוריון המועצה להסדר ההימורים בספורט, טוטו-ווינר. בשנת 2001, בהיותו יו"ר המועצה להימורים בפועל, הוביל עם המנכ"ל ועובדי המועצה להימורים בספורט, את המעבר ממערכת הימורים באוף-ליין (Off-line) למערכת הימורים באון-ליין (On-Line). דקל שימש כיועץ אסטרטגי מקצועי למרכז השלטון המקומי לתוכניות אב אסטרטגיות לספורט ולתרבות הפנאי ברשויות.
יועץ מקצועי
בשנת 2008 יצא דקל לגמלאות, והקים חברה עצמאית לייעוץ, יזמות ופרויקטים בשם "י. דקל ספורט בע"מ"[8][9].
בשנת 2017 נבחר דקל ליו"ר הוועד הפראלימפי בישראל (הוועד הפראלימפי הוא ארגון מן המניין בוועד הפאראלימפי הבינלאומי) ה-IPC[10], בתוקף תפקידו הוא אחראי על שיגור משלחות הספורטאים לאולימפיאדות. בימים אלו (2019) הוועד הפראלימפי שוקד על ההכנות לאולימפיאדת טוקיו (2020), ולאולימפיאדת החורף בייג'ינג (2020) ואחריה לאולימפיאדת פריז (2024). הוועד הפראלימפי עוסק בספורט להישגיות ולמצוינות לספורטאים עם מוגבלויות (נכי צה"ל, נכי איל"ן ובית החינוך לעיוורים) ומכין את הספורטאים לאולימפיאדות.
בתפקידו כיו"ר הוועד הפראלימפי בישראל יזם שילוב מחקר וטכנולוגיה בהכנות הפראלימפיות, חתם על הסכם עם "מכון סילבן אדם למצוינות" שבאוניברסיטת תל אביב. כמו כן, חתם על הסכמים לטיפול רפואי במעמד מיוחד (V.I. P) לספורטאים הפראלימפיים, עם המרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר ועם בית החולים "רעות". יזם את השתתפות נבחרת ישראל במשחקי החורף הפראלימפיים בבייג'ינג, וזאת בפעם הראשונה בהיסטוריה ישתתפו ספורטאי ישראל במשחקי החורף הפראלימפיים, שיערכו בבייג'ינג בשנת 2022. בתפקידו כיו"ר הוועד הפראלימפי אירח קונגרסים בינלאומיים בארץ שבהם השתתפו חוקרים ואנשי מקצוע מכל העולם, הוא יזם את אירוח הקונגרס האירופאי EPC (European Paralympic Committee), שבו השתתפו נשיאי הספורט הפראלימפיים מאירופה. דקל עסק בעוד אירועים גדולים כגון: אירוח אליפות העולם בטניס על כיסאות גלגלים בשיתוף איגוד הטניס, אירוח אליפות אירופה ב"כדור-שער" לעיוורים, שתתקיים בשנת 2021 ועוד.
דקל יזם ופעל לחתימת הסכמים לשיתוף פעולה עם מדינות: יוון, וקפריסין. בפעולות אלו ועוד חיזק את ההכרה בספורט הפראלימפי בישראל ומיתג אותו במקום גבוה. חיזק את ההכרה של מדינות העולם בספורט הנכים ובוועד הפראלימפי של ישראל. דקל פועל להקמת בית לספורטאים הפראלימיים בישראל, שיהיה מרכז לכנסים, לתערוכות, ללימודים, להשתלמויות והיכל תהילה לספורטאים הפראלימפיים. בתפקידו קידם ותרם להמשך פיתוח ההכרה של מדינות העולם בספורט הנכים ובוועד הפראלימפי של ישראל.
בימים אלו[דרושה הבהרה] פועל דקל להקמת "היכל תהילה ובית לספורטאים הפראלימפיים בישראל".
תפקידים ציבוריים
דקל שימש במספר תפקידים ציבוריים, כלהלן:
- נציג ציבור בבית הדין המחוזי בנצרת, כשופט נציג מעבידים.
- יו"ר מועצת המנהלים של מכון וינגייט המכון הלאומי לספורט
- יו"ר הוועד הפראלימפי בישראל.
- יועץ בכיר לסגן שר החינוך, התרבות והספורט.
- יו"ר ההתאחדות לספורט בתי"ס בישראל.
- סגן נשיא העולמי להתאחדות לספורט בתי"ס - I.S.F
- חבר הנהלת הוועד האולימפי הישראלי.
- יו"ר אס"א ישראל- איגוד הספורט האקדמי בישראל.
- חבר בהנהלת דירקטוריון החברה למתנ"סים בישראל.
- חבר הנהלת מכבי העולמי למכביות בישראל ( I.M.C)
- יו"ר ועדה ציבורית "ועדת דקל" לבחינת מעמד המורים והחינוך הגופני והספורט בישראל.
- עיתונאי וחבר באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית (FIPP )
- יו"ר משלחת ישראל לאוניברסיאדה באדמונטון - קנדה
- יו"ר משלחת ישראל לאליפות העולם בחתירה שמאורגנת על ידי פדרציית החתירה הבינלאומית.
- יו"ר הוועדה לבחינת ענף ההתעמלות האומנותית בישראל.
- מפקח על הוראת החינוך הגופני והספורט במשרד החינוך, התרבות והספורט.
עיטורים ומכתבי הוקרה
- עיטור יקיר הספורט לשנת 2002
- עיטור יקיר אס"א (איגוד הספורט האקדמי)
- עיטור מרכז הפועל "לאיש כפועלו"
- תעודת הוקרה משרד המדע, התרבות והספורט.
- מכתב הערכה וברכות מראש הממשלה בנימין נתניהו על בחירת כסגן נשיא עולמי של התאחדות ספורט בתי הספר ISF
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ דויד שליו, חוזרים לספסל הלימודים, דבר, 5 במרץ 1974
- ^ ברק ליבאי, אוהולו של תורה על הכנרת, מעריב, 30 באפריל 1989
- ^ יהושע דקל נבחר לתפקיד יו"ר אס"א, דבר, 31 במאי 1983
- ^ בעצם זהו התפקיד הכי בכיר בספורט הישראלי, מעליו יש רק את שר החינוך התרבות והספורט.
- ^ השופט חשין: "על שוקי דקל לפרוש בשל ניגוד עניינים", באתר וואלה!, 20 בספטמבר 2005
- ^ על קידום רגולציות בתפקידו אתר הכנסת הפתוחה
- ^ קידום רגולציה אתר נבו
- ^ דוגמה לתוכנית ספורט מתוכנית 2017–2027 של כרמיאל
- ^ תכנון תוכנית אב ספורטיבית שביצע לאלפי מנשה, אתר מועצה מקומית אלפי מנשה
- ^ אברהם תשובה, שוקי דקל מונה ליו"ר הוועד הפראלימפי, באתר ynet, 27 בפברואר 2017
