מחוז הצפון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מחוז הצפון (מחוז)
Mountains in the upper galilee.jpg
הרים בגליל העליון
מדינה / טריטוריה ישראל
נפות במחוז 5
ערים במחוז 16
בירת המחוז נוף הגליל
עכו (עד 1974)
העיר הגדולה נצרת
אוכלוסייה
 ‑ צפיפות 285 נפש לקמ"ר

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםסעודיהירדןלבנוןסוריהמחוז תל אביבמחוז חיפהמחוז המרכזמחוז הדרוםמחוז ירושליםמחוז יהודה ושומרוןרצועת עזהמחוז הצפוןNorthern District in Israel (+disputed).svg
אודות התמונה

Click to Shrink Back
עכונהריהאילוןיחיעםכרמיאלשפרעםהרי נצרתעמק יזרעאליקנעםרמות מנשהעמק חרודרמת כוכבעמק בית שאןים כנרתהגליל התחתוןהגליל העליוןחצורצפתעמק החולההר חרמוןנפת עכונפת יזרעאלנפת כנרתנפת כנרתנפת גולןנפת צפתמחוז הצפון.JPG
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

חלוקת מחוז הצפון לנפות ולאזורים

מחוז הצפון הוא אחד מששת המחוזות במדינת ישראל. המחוז משתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד בקעת בית שאן ורמות מנשה בדרום. בירת המחוז היא נוף הגליל (נצרת עילית לשעבר), והעיר הגדולה ביותר בו היא נצרת. המחוז גובל ממערב בים התיכון, מצפון בלבנון, ממזרח בסוריה ובירדן ומדרום במרחב התפר של צפון יהודה ושומרון. גודלו של המחוז הצפוני הוא 4,473 קמ"ר. כמה מאתרי הפולחן והנופש המרכזיים בישראל, לרבות אלה שסביב הכנרת והר חרמון, שוכנים בתחומי המחוז הצפוני. המחוז חופף פחות או יותר לאזור הגליל במובנו הרחב המקובל, בנוסף לאזור הגולן.

דמוגרפיה

אוכלוסיית המחוז, נכון לשנת 2018, מונה כ-1,448,100 תושבים.[1]

הצפיפות במחוז הצפון היא כ-261 אנשים לקמ"ר.

נפות ואזורים טבעיים

נפת רמת הגולן

  1. אזור החרמון
  2. גולן צפוני
  3. גולן תיכון
  4. גולן דרומי

נפת צפת

  1. עמק החולה
  2. גליל עליון מזרחי
  3. אזור חצור

נפת עכו

  1. אזור שפרעם
  2. אזור כרמיאל
  3. אזור תרשיחא (יחיעם)
  4. אזור אילון
  5. אזור עכו (עכו ונהריה ביחד)

נפת כנרת

  1. אזור כנרת
  2. גליל תחתון מזרחי

נפת יזרעאל

  1. עמק בית שאן
  2. עמק חרוד
  3. רמת כוכב
  4. עמק יזרעאל
  5. אזור יקנעם
  6. רמות מנשה
  7. הרי נצרת-תורען

חלוקה מוניציפלית

ערים מועצות מקומיות מועצות אזוריות מועצות מקומיות תעשייתיות


נתוני אוכלוסייה ושטח לפי רשות

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדצמבר 2019[2], היו במחוז כ-1,469,424 תושבים ישראלים ב-419 יישובים[3].

ערים

מספר שם העיר מספר תושבים שטח (בדונמים) נפת שנת הכרזה כעיר שנת הקמה
1 נצרת 77,445 14,172 יזרעאל 1875 תקופת בית שני
2 נהריה 58,096 13,778 עכו 1961 1935
3 עפולה 54,250 29,170 יזרעאל 1972 1925
4 עכו 49,380 17,495 עכו השלטון העות'מאני מאה 15 לפנה"ס
5 כרמיאל 46,252 22,029 עכו 1984 1964
6 טבריה 44,779 16,196 כנרת 1877 20 לספירה
7 שפרעם 42,137 19,582 עכו השלטון העות'מאני תקופת התנאים
8 נוף הגליל 41,734 32,872 יזרעאל 1974 1957
9 צפת 36,094 29,939 צפת השלטון העות'מאני תקופת בית שני
10 טמרה 34,392 29,770 עכו 1996 השלטון העות'מאני
11 סח'נין 31,702 11,529 עכו 1995 התקופה הכנענית
12 עראבה 25,833 8,440 עכו 2016 תקופת התנאים
13 מגדל העמק 25,675 8,715 יזרעאל 1988 1953
14 יקנעם עילית 23,796 8,311 יזרעאל 2006 1950
15 קריית שמונה 22,512 14,383 צפת 1974 1949
16 מעלות-תרשיחא 21,836 9,260 עכו 1996 1957[4]
17 בית שאן 18,464 7,387 יזרעאל 1999 התקופה הכלקוליתית

מועצות מקומיות

מספר שם המועצה מספר תושבים שטח (בדונמים) שנת קבלת מעמד מוניציפלי
1 מע'אר     22,957 20,704
2 כפר כנא     22,751 10,057 1968
3 ג'דיידה-מכר     21,163 9,093 1989
4 כפר מנדא     20,188 11,029 1964
5 יפיע     19,151 4,080 1960
6 ריינה     19,001 10,846 1968
7 ירכא     17,171 15,629
8 מג'ד אל-כרום     15,455 9,252
9 אכסאל     14,784 9,105
10 טורעאן     14,240 11,914 1959
11 אבו סנאן     14,099 6,696 1964
12 כאבול     14,095 7,277 1976
13 עין מאהל     13,335 5,211 1964
14 אעבלין     13,305 12,083 1960
15 נחף     13,113 6,067 1968
16 דייר אל-אסד     12,514 5,138
17 בית ג'ן     12,001 7,199 1964
18 מג'דל שמס     11,180 15,382 1982
19 דבורייה     10,510 5,515 1961
20 דייר חנא     10,339 8,917 1975
21 כפר יאסיף     10,133 2,661 1925
22 בועיינה-נוג'ידאת       9,812 7,160 1980
23 ביר אל-מכסור       9,522 5,828 1990
24 חצור הגלילית       9,272 5,457 1956
25 כסרא-סמיע       8,818 14,156 1990
26 בענה       8,381 3,458
27 משהד       8,373 7,205 1960
28 עילוט       8,356 3,114 1991
29 זרזיר       8,119 4,041 1996
30 בסמת טבעון       7,916 3,930 1965
31 רמת ישי       7,785 2,332 1958
32 ראמה       7,728 6,492 1954
33 קצרין       7,297 10,889 1979
34 שעב       7,061 5,384 1975
35 טובא-זנגרייה       6,776 3,622 1988
36 יאנוח-ג'ת       6,679 13,555 1990
37 בוקעאתא       6,610 19,540 1982
38 שלומי       6,511 5,854 1960
39 ג'וליס       6,465 3,998 1967
40 חורפיש       6,410 5,030 1967
41 שבלי - אום אל-גנם       6,053 2,887 1984
42 פקיעין (בוקייעה)       5,893 5,568 1958
43 עיילבון       5,752 4,902 1973
44 כעביה-טבאש-חג'אג'רה       5,504 1,553 1996
45 כפר ורדים       5,486 4,856 1993
46 כפר תבור       4,311 12,390 1949
47 סאג'ור       4,270 3,568 1992
48 יבנאל       4,243 31,211 1951
49 מזרעה       3,929 0.984 1996
50 מסעדה       3,714 12,011 1982
51 כאוכב אבו אל-היג'א       3,589 2,731 1984
52 כפר כמא       3,373 8,827 1950
53 מעיליא       3,244 1,629 1957
54 פסוטה       3,172 11,052 1965
55 ראש פינה       3,148 16,814 1949
56 ג'ש (גוש חלב)       3,105 7,061 1963
57 ע'ג'ר       2,659 2,392 1982
58 עין קנייא       2,098 5,413 1982
59 מגדל       1,952 11,628 1949
60 יסוד המעלה       1,730 11,689 1949
61 מטולה       1,615 9,392 1949

מועצות אזוריות

מספר שם המועצה מספר תושבים שטח (בקמ"ר) שנת קבלת מעמד מוניציפלי
1 עמק יזרעאל 39,043 332 1980
2 הגלבוע 30,794 252 1949
3 מטה אשר 29,705 216 1982
4 משגב 29,094 162 1982
5 הגליל העליון 18,610 296 1950
6 גולן 17,982 1,087 1979
7 מרום הגליל 15,524 178 1950
8 עמק הירדן 13,877 186 1949
9 עמק המעיינות 13,718 249
10 הגליל התחתון 12,486 193 1950
11 מגידו 11,878 173 1954
12 מעלה יוסף 10,792 93 1957
13 אל-בטוף 8,039 4 2000
14 בוסתן אל מרג' 7,938 9 2000
15 מבואות החרמון 7,351 135 1981

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.


הערות שוליים

  1. ^ אוכלוסייה, לפי מחוז, נפה ודת, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ נתוני אוכלוסייה 2019 הלמ"ס
  3. ^ שנתון סטטיסטי לישראל 2020, יישובים ואוכלוסייה לפי מחוז, באתר הלמ"ס
  4. ^ שנת יסוד העיר מעלות. היישוב תרשיחא נזכר כבר במאה ה-12
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0