יואל שרון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יואל שרון (נולד ב-10 באוקטובר 1949) הוא יוצר קולנוע ויזם חברתי.

ביוגרפיה

יואל שרון נולד בווינה שבאוסטריה להורים ניצולי שואה שנפגשו לאחר מלחמת העולם השנייה בבודפשט. המשפחה התגוררה במושב רמת רזיאל ולאחר מכן במושב ניר ישראל. בשנת 1953 החל אביו לעבוד ב"מפעלי ים המלח" והמשפחה עברה להתגורר בבאר שבע.

שרות צבאי

שרון התגייס לצה"ל ב-1968, והתנדב לסיירת חרוב. בסיירת עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. בהמשך עבר קורס קציני חי"ר. בשנת 1971 השתחרר בדרגת סגן.

בספטמבר 1973 החל ללמוד בלונדון צילום וקולנוע ב-Ealing College, London.

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים שב לישראל והצטרף לחייליו בסיירת חרוב[1]. שרון השתתף בצליחת תעלת סואץ למצרים. ב-24 באוקטובר, יומה האחרון של המלחמה, נשלח בנגמ"ש עם 18 מחייליו לחלץ כח צה"ל שנפגע במהלך הקרב בעיר סואץ. במהלך הנסיעה ספג הנגמ"ש פגיעה ישירה של פגז מטנק מצרי. מהפגיעה נהרגו 16 מתוך 19 חיילי המחלקה. שרון נפגע בעמוד השדרה, שותק בפלג גופו התחתון, ורותק לכיסא גלגלים. השניים האחרים לקו בהלם קרב[2]. שנת שיקומו בתל השומר תועדה על ידי הבמאי אלי כהן בסרט התיעודי "לעמוד על הרגלים"[3].

שרון השלים את לימודיו בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב ועבד כעורך סרטים בטלוויזיה הישראלית בירושלים. כתב, ביים והפיק סרטים רבים.

עמותת אתגרים

בינואר 1995 ייסד שרון את עמותת אתגרים יחד עם קבוצת נכי צה"ל ואנשי שיקום[4]. "אתגרים" פיתחה, לראשונה בישראל, כ-20 ענפי ספורט אתגרי חדשים עבור ציבור הנכים[5]. במשך 13 שנה ניהל שרון את העמותה. התורה האתגרית מהווה היום מודל הנלמד בקרב אנשי שיקום בעולם כולו[6].

יואל ניהל את עמותת אתגרים במשך 13 שנה. עם פרישתו מהניהול הפעיל באוגוסט 2007, הוענק ליואל התואר - "מייסד ונשיא כבוד של אתגרים". לאחר הפרישה, יואל ממשיך ללוות ולסייע לאתגרים בקשרי החוץ של העמותה.

  • 2001 - קרן שלם - ציון לשבח על פיתוח תוכניות חדשניות לאנשים עם בעיות התפתחותיות.
  • 2002 - אות כבוד על מפעל ההתנדבות ותרומה ייחודית לשיפור פני החברה בישראל.
  • 2003 - פרס יגאל אלון - על מעשה מופת חלוצי ותרומה ייחודית לחברה בישראל.
  • 2003 - פרס מרכז אדלר באונ' ת"א – על פריצת דרך בשיקומם של ילדים ונוער בסיכון.
  • 2004 - אות החסד – על תרומה ייחודית לשיקומם של ילדים עם נכויות התפתחותיות.
  • 2005 – פרס היזם החברתי – (היזם החברתי הראשון בישראל) הוענק על ידי ארנסט אנד יאנג, קוסט פורר גבאי את קסירר, אוניברסיטת תל אביב, עיתון גלובס[7].
  • 2006 - פרס מוביל חדשנות חברתית בעולם – הוענק על ידי הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס-שווייץ. "על חזון מרחיק לכת ומימושו המעשי, על אומץ לב ונתינה חסרת גבולות לשיפור מציאות חייהם של אנשים בעולם"[8].
  • 2010 - "אות הנשיא למתנדב"
  • 2010"אות וינגייט לקידום הספורט" – על קידומם של אנשים עם מגבלות באמצעות ספורט.
  • 2012 – "פרס טבע למצוינות בחינוך" – ע"ש אלי הורביץ.
  • 2014איש המופת בספורט הישראלי – תרומה ייחודית לשיקומם של אוכלוסיות מיוחדות באמצעות ספורט אתגרי - משרד הספורט, וועד אולימפי, תנועת אומ"ץ.
  • 2018 - דוקטור לשם כבוד - הוענק ע"' אוניברסיטת בר-אילן[9].

חתירה לשלום

במהלך השנים פעל שרון לקידום השלום בין ישראל לשכנותיה הערביות: בספטמבר 1993 יזם הפגנת הזדהות של נכי צה"ל עם הסכמי אוסלו. באוקטובר 1996 יזם והפיק בשיתוף עם גידי קטנוב את "מסע השלום" הבינלאומי מירושלים לירדן בהשתתפות משלחת ירדנית ומשלחות נכים מהעולם. בין השנים 1996 – ספטמבר 2000 (עד לפרוץ האינתיפאדה השנייה), יזם וקידם פרויקטים משותפים עם ארגוני נכים מהרשות הפלסטינית ברצועת עזה ויהודה ושומרון בראשות ד"ר פתחי ערפאת, וכן עם ארגון הנכים בירדן, בראשו עמד הנסיך הירדני ריעד אבו זיעד.

יזמות חברתית

הרצאות - יואל מרצה ברחבי הארץ בפני ארגונים, חברות, בתי ספר וצבא על מישוש חלומות ומימוש פוטנציאל אישי וקבוצתי.

מכללה בינתחומית בהרצליה - יואל מנחה סטודנטים הלומדים בבית הספר למנהיגות ע"ש רבין, במכללה הבינתחומית.

חיים אישיים

שרון מתגורר ברמת השרון. נשוי לדינה, אב לשני בנים ובת.

קישורים חיצוניים

Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של יואל שרון

הסדרה התיעודית "המדינה שבדרך"

הערות שוליים

  1. ^ אודות יואל שרון מתוך אתר הבית של יואל שרון.
  2. ^ מערכת, קרב אחד יותר מדי - הסרט המלא, באתר של "רשת 13", 12 בספטמבר 2013 (במקור, מאתר "nana10").
  3. ^ יוסי ביילין, כמעט כמו כולם, דבר, 7 בנובמבר 1974
  4. ^ זהבה דברת, ‏המגזר העסקי מצטרף ל"אתגרים", באתר גלובס, 2 בינואר 2002
  5. ^ תמרה טראובמן, הספורט משפר הדימוי העצמי של נפגעי טרור, באתר הארץ, 21 ביוני 2002
  6. ^ אריאל רובינסקי, רציתי להוכיח לעצמי שאני יכול, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2008
  7. ^ רועי ברגמן, ‏יואל שרון מעמותת אתגרים זכה בפרס מוביל החדשנות החברתית בישראל, באתר גלובס, 3 בדצמבר 2005
  8. ^ אבי טמקין, ‏זה עולם קטן מאוד, באתר גלובס, 24 בינואר 2006
  9. ^ יואל שרון, אני לא יכול ללכת – אבל אני יכול לעוף, באתר ynet, 8 במאי 2018
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0