יובל חמצני
יובל חמצני (נולד בשנת 1950) הוא תשבצאי, צייר ועורך-דין ישראלי.
ביוגרפיה
יובל חמצני נולד בחיפה ליצחק לבית קבשנייבסקי, פסל שהתמחה בגילוף בעץ, וחנה חמצני לבית ברומברגר. מגיל חמש שנים גדל והתחנך בקיבוץ ניר דוד (תל עמל). במלחמת ההתשה, בשירותו כחייל סדיר באזור האגם המר, נפצע פציעה אנושה והפך לנכה קשה הסובל מפגיעה מוטורית.
עורך דין
על אף לקותו השלים לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב ובשנת 1980 הוסמך כעורך דין. את התמחותו המשפטית עשה במוסד לביטוח לאומי, ומאז התמקד בפרקטיקה משפטית בעיקר בנושאים הקשורים בלקויות ושימש היועץ המשפטי של ארגון הגג של הנכים. במהלך פעילות זו ניהל מאבק שנמשך תשע שנים כדי למנוע אפליית נכים שבני משפחתם אינם מתגוררים בביתם ומנועים בשל כך מנהיגת רכב הנכה להסעותיו וענייניו. במסגרת מאבק זה תבע חמצני לשנות את פרוש החוק ולאפשר לקרובי משפחת נכה לנהוג ברכבו גם אם אינם גרים בביתו. בבג"ץ 516/68 זכה חמצני בייצוגו של התובע והשופטים הסכימו כי התנאי שקרוב משפחה יתגורר באותו בנין מפלה לרעה חלק גדול מציבור הנכים. חמצני הוביל למהלך נוסף כשתבע מהרשויות להגדיל את המרחק שאושר בוועדת העבודה והרווחה ונימוקיו התקבלו על ידי מקבלי ההחלטות ומעגל הנהנים באותו בג"ץ התרחב עוד יותר.
תשבצאי
במקביל לפעילותו כמשפטן קנה לעצמו חמצני שם כתשבצאי. תשבציו ותשחציו מתפרסמים מאז 1997 מדי שבוע במוסף "מעריב" ובשבועון "רייטינג", ומשנת 2000 הוא מפרסם ב"רייטינג" גם תשבצי היגיון. הוא עומד בקשרי עבודה הדוקים עם עמיתיו בתחום זה ומקיים בביתו חוג שבועי לפותרי תשבצי היגיון. בערבי חגים מתפרסמים ב"מעריב" תשבצי ענק שלו המשתרעים על עמוד שלם.
צייר
לפציעתו היו תוצאות שאילצו אותו לנסות שיטות הפעלת אברי גוף שונים במגמה לשפר בהם את שליטתו. בין היתר התכוון להיטיב את שליטתו בידו השמאלית בה הוא מבצע את הפעולות היומיומיות שלו. לצורך זה הוצע לו להפעיל את כף ידו בציור והוא התחיל להשתלם במסגרת קורסים ב"בית הלוחם" באפקה. אז התגלה אצלו כישרון ציור שקיבל ביטוי בהתפתחותו כאמן שזכה בהערכת אנשי מקצוע שונים. במרוצת השנים השתתף במספר רב של תערוכות קבוצתיות וקיים תערוכות יחיד. על אחת מתערוכותיו כתב האמן עמוס אריכא כי ציורו של חמצני איפשר לו לחבר את פרשת חייו מלפני הפציעה לפרשת חייו שלאחריה. וכך נכתב: "הצבעים איפשרו לו מעשה פלא להפוך את שתי פרשיות חייו למקשה אחת. הוא עושה זאת באמצעות זיכרונות מצוירים כאשר הוא משתמש בצבעי שמן רכים, כמעט פסטליים, שמעליהם מרחפים קורי חלום מתרחק."[1] לפני שנים אחדות התפרסם אלבום ובו מבחר מציוריו. אחדים מציוריו נרכשו על ידי אספנים פרטיים.
משפחתו
יובל חמצני הוא אב לשתי בנות תאומות.[2]
הפרעה בחלימה
מאז פציעתו חמצני הוא כנראה אחד האנשים הבודדים בעולם שכמעט איננו חולם בשנתו. רסיס שפגע במוחו בשנת 1970, במהלך במלחמת ההתשה, גרם לכך ששנתו אינה מלווה בחלומות (בניגוד לגישה של חוקרי השינה עד לשנת 1982, לפיה לא ייתכנו חיים ללא שנת חלום). חמצני הופנה אל מעבדת השינה של חוקר השינה פרופ' פרץ לביא, שבדק אותו ודיווח: "בדיקת השינה אצל חמצני גילתה ממצא מדהים. לא מצאנו אצלו שנת חלום כלל, היו לו את כל שלבי השינה, למעט שנת חלום. עד אז לא דווח על אף מקרה כזה בעולם. בשלושה לילות לא הייתה לו בכלל שנת חלום, ובחמישה לילות מצאנו אחוזים בודדים של שנת חלום".[3] לביא ביצע לחמצני בדיקת CT במטרה להתחקות אחרי רסיסים במוחו ואכן התגלה אחד כזה שעל קיומו לא היה ידוע ואותר תקוע בגזע במוח באזור בו נמצא המנגנון האחראי על שנת החלום. המקרה אף נרשם בספר השיאים של גינס. כשנתיים מאוחר יותר פרסם פרופ' פרנסיס קריק, את טיעונו כי שנת החלום חיונית לניקוי מאגרי זכרונות טפיליים. לדבריו האדם צובר כמות ענקית של אינפורמציה במהלך היום, שברובה אין בה צורך והיא עלולה "לפקוק" את המוח. במהלך שנת החלום נפטר המוח מהאינפורמציה הלא חשובה ומארגן מחדש את זכרונותיו.
קישורים חיצוניים
- יובל חמצני - רשמים ממפגש בסדנת ציור, "בלוג בשלל צבעים", 23 ביולי 2011
רותי שילוני, מטיפול פסיכולוגי ועד ציור - כך חוקרים חלום, באתר מאקו, 11 באוקטובר 2014
הערות שוליים
- ^ עמוס אריכא, "הציור כעוגן", צומת השרון, 22.7.1988
- ^ דליה מעוז, יש ילדות שקוראות לי אבא
- ^ איתי גל, הכל על העולם המופלא של החלומות, באתר ynet, 25.6.2006
