יועץ משפטי

יועץ משפטי הוא עורך דין העוסק במתן שירותים משפטיים דרך קבע לגוף מסוים, פרטי או ציבורי. שירותים אלה יכולים לכלול ייצוג בערכאות, ניהול משא ומתן ועריכת חוזים, מתן חוות דעת משפטיות, ועוד. יש גופים שבהם היועץ המשפטי הוא עובד המועסק על ידם במשרה מלאה ועובד איתם בלעדית, ואחרים מתקשרים עם משרדי עורכי דין חיצוניים.

במגזר הציבורי, היועץ המשפטי נחשב לאחד משומרי הסף, שתפקידם לדאוג לכך שהדברים יתנהלו לפי כללי מינהל תקין (לצדם של הגזבר (או החשב), רואה החשבון ומבקר הפנים), עם זאת, לפי המקובל בעולם הדבר מתבצע על ידי ציון קשיים משפטיים וחתירה לפתרונם, אך לא על ידי יכולת לקבוע החלטות מחייבות.^{[דרוש מקור]} בישראל שונה מצב זה בשנת 1997 בפסיקת בג"ץ בה נקבע כי חוות הדעת של היועמ"ש ויועצי משרדי הממשלה מחייבת.

במגזר הציבורי בישראל

על פי דו"ח ועדת שמגר, תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה בישראל רחב יחסית, שכן הוא מופקד על מספר תחומי פעולה:

• ראש התביעה הכללית מטעם המדינה.
• ייצוג רשויות המדינה בבתי המשפט.
• ייעוץ לממשלה בעניינים משפטיים.
• ייעוץ בהכנת תזכירי חוק של הממשלה בכלל ושר המשפטים בפרט.
• ייצוג האינטרס הציבורי בבית המשפט בהליכים שונים.

כמו כן, יש חוקים שמקנים לו תפקידים ספציפיים (למשל - חוק האזרחות וחוק האזנת סתר). במשך השנים, עם הרחבת היקפה של המהפכה החוקתית ובעקבותיה הביקורת השיפוטית, התרחבו גם התחומים המובאים להכרעתו של היועץ המשפטי לממשלה. פעמים רבות, נובע הדבר מכך שהחלטות שונות של הממשלה צפויות להיתקף בבג"ץ, ועל כן מתבקשת חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, באשר לאפשרות שהחלטות אלה ייפסלו. דוגמה לכך ניתן למצוא במעורבותו של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בהחלטה בנוגע להפסקת הספקת החשמל לרצועת עזה.

היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה כפופים מבחינה מקצועית ליועץ המשפטי לממשלה ולהנחיותיו ומבחינה מנהלית למנכ"לים במשרדי ממשלת ישראל. יוצאי דופן בהקשר זה הם היועץ המשפטי לכנסת והיועצים המשפטיים של מבקר המדינה ונשיא המדינה, בשל עקרון הפרדת הרשויות. מעמדו העצמאי של היועץ המשפטי לכנסת אף מעוגן בחוק הכנסת.

לפי פסיקת בג"ץ, חוות הדעת שנותנים היועץ המשפטי לממשלה והיועצים המשפטיים של משרדי הממשלה הן חוות דעת מחייבות. השופטת דורנר ביטאה עמדה זו באחד מפסקי דינה: "היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו, בכל הנוגע למתן חוות-דעת בדבר המצב המשפטי הקיים, אינם "יועצים" במובן השגור של המילה. חוות-דעתם מחייבת את הרשויות. עמדתם המקצועית היא עמדת הרשויות. דעותיהם האישיות של נבחרים או של עובדי ציבור בדבר המצב המשפטי הקיים אינן רלוונטיות. בהפעילם את סמכויותיהם עליהם לקיים את חוות-הדעת המשפטיות של היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו... הפרתו של כלל זה – תוצאתה הבלתי נמנעת היא הפרה של חוקי המדינה ושל פסקי-הדין של בתי-המשפט, ובסופו של דבר פגיעה קשה בשלטון החוק.". מעמד מחייב זה של עמדת היועץ המשפטי הוא אינו קיים במדינות כמו ארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה ובלגיה.

ב-1975 עוגן בחוק גם מעמדם של היועצים המשפטיים ברשויות המקומיות (חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), התשל"ה-1975). עם השנים, נוספו בחוק הוראות שונות לגבי יועצים משפטיים אלה, כגון חובת זימונם לישיבות המועצה, ואף הוראה הקובעת כי רשות מקומית לא תתקשר בעסקה הטעונה את אישור המועצה, אלא אם כן הוגשה לה חוות דעת מנומקת בכתב של היועץ המשפטי שלפיה אין מניעה לאשר את העסקה. ההוראה האחרונה הופכת את היועץ המשפטי של הרשות המקומית לגורם משמעותי בהליך קבלת ההחלטות של הרשות.

במגזר הפרטי

טיב היחסים בין גוף פרטי לבין היועץ המשפטי שלו שונה מאשר במגזר הציבורי. אין כל דין המחייב את הגוף הפרטי לפעול לפי הנחיית היועץ המשפטי. ההנחה היא שהגוף הפרטי יפעל באופן שנראה לו שיביא לו את התועלת הרבה ביותר, בין אם הדבר תואם את חוות דעתו של היועץ המשפטי ובין אם לאו. הנחה זו אינה באה בחשבון לגבי גופים ציבוריים, שעליהם לשקול גם שיקולים של האינטרס הציבורי.

עם זאת, להסתמכות על חוות דעת של יועץ משפטי חשיבות רבה במצבים מורכבים, משום שהיא עשויה לשלול את קיומה של כוונה פלילית: "הסתמכות בתום-לב על עצה שיקבל בקשר לכך מעורך-דין, שעליו הוא יכול לסמוך כבעל הידע המשפטי הנדרש, ואשר ידועות לו כלל העובדות והנסיבות הדרושות לעניין, עשויה לשלול את קיומה של כוונה פלילית מצדו לפעול שלא כדין.".

קישורים חיצוניים

• אלי בכר, ייעוץ משפטי בארגון ביטחוני, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2013
• יואב כהן, משחק תפקידים | "התפקיד הוא לא רק להגיד לחברה מה לא לעשות": מה עושה יועצת משפטית בארגון?, באתר TheMarker‏, 7 במרץ 2023

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יועץ משפטי36757382Q2664701