יונה רוזנפלד (סופר)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יונה רוזנפלד
מתוך עיתון הינט 1928

יונה רוזנפלדיידיש: ראזענפעלד; 18819 ביולי 1944) היה סופר יידיש שהתפרסם בשל הנובלות הפסיכולוגיות שלו.

ביוגרפיה

רוזנפלד נולד בשנת תרמ"א בעיירה סטארי צ'ורטוריסק שבווהלין. למד בחדר ובישיבה, אך נאלץ לנטוש את לימודיו עם מות הוריו מכולרה בשנת 1893. אחיו הנכה לא יכול היה לתמוך בו כלכלית והוא נאלץ להתגורר ולעבוד כשוליה אצל חרט באודסה, עבודה בה עבד והתייסר כעשר שנים. סיפורו הראשון, סיפור אוטוביוגרפי, "השוליה", פורסם בשנת 1904 בעידודו של הסופר י.ל. פרץ.

בגיל 23 עזב רוזנפלד את עבודתו והקדיש את עצמו לכתיבה. בשנים 19091912 פרסם שני כרכים בשם "כתבים" (שריפטן) ובהם סיפורו המפורסם "מתחרים" (קאנקורענטען). בעיצומה של המהפכה הרוסית, עזב את קייב וחזר לקובל שבווהלין, שם המשיך ביצירתו ונישא.

רוזנפלד היגר לארצות הברית בשנת 1921, המשיך שם בכתיבה, אך תמיד (כפי שסיפר) כתב על נושאים המתרחשים מהמקום ממנו בא, מילדותו, מווהלין, מקובל: "אני אומנם חי בניו יורק, אבל לנגד עיני אני רואה את פולין ורוסיה". בשנת 1928 ביקר באירופה, תחילה בברלין[1] ואחר כך בוורשה[2][3]. במרץ-מאי 1929 שהה בארץ ישראל[4][5].

שישה כרכים, "אוסף כתובים" (געזאמעלטע שריפטן), פורסמו ב-1924 בניו יורק והספר "עבודות נבחרות" (געקליבענע ווערק) יצא לאור ב-1929 בווילנה. הספר "הוא והם - יומן של סופר לשעבר" (ער און זיי: א טאג בוך פון א געוועזענעם שרייבער) פורסם בניו יורק 1927 והספר "מיומני" (פון מעיין טאג בוך) שראה אור ב-1924 נחשבו בעיניו לעבודתו המובחרת. רוזנפלד כתב סיפורים באופן קבוע ליומון היידי האמריקני פארווערטס עד שבאמצע שנות ה-30 הסתכסך עם העורך אברהם קאהאן והקשר ניתק.

"בודד לנפשו" (איינער אליין) הוא ספרו המפורסם ביותר אותו החל לכתוב בשנת 1937 וסיימו ב-1940. רוזנפלד כתב את הספר תוך כדי סבל גופני עז ממחלה ממארת שפקדה אותו. הספר זכה לשבחים רבים בעיתונות היידית. ספר זה תורגם לעברית בידי יעקב דוד אברמסקי וראה אור בשנת 1964.

יונה רוזנפלד נפטר בניו יורק ונטמן בבית הקברות "הר הכרמל החדש" שבקווינס.

על יצירתו

בפגישה עם הסופר יוחנן טברסקי בניו יורק, בעצם ימי מחלתו (1937), סיפר רוזנפלד על החומרים המרכיבים את סיפוריו: עקב חייו האפורים בעיירה נידחת, מר גורלו ועבודתו כשוליה - פגישותיו עם הבריות היו מצומצמות ואין לו מבחר גדול של טיפוסים. רוזנפלד המשיך: "אנוס אני להסתפק במצבים השונים שאני מעמיד בהם את כל אחד מגיבורי, ומתוך כך מפסיק כל טיפוס מלהיות טיפוס, כי לאמיתו של דבר אין מין זה בנמצא כלל! כלומר, הטיפוס ישנו, אלא שאין טיפוסיותו קיימת אלא כל זמן שנתון במצב כתיקונו. במצבים מורכבים, מסובכים, אנו יכולים לראות אפילו את הגיבורים הגדולים ביותר חסרי-ישע ואת החכמים הגדולים ביותר חסרי עצה."

מכתביו

  • שריפטן, בשני כרכים, 1909-1912, קייב
  • געזאמעלטע שריפטן, בשישה כרכים, 1924, ניו יורק
  • פון מעיין טאג בוך, 1924, ניו יורק
  • ער און זיי: א טאג בוך פון א געוועזענעם שרייבער, 1927, ניו יורק
  • געקליבענע ווערק, 1929, וילנה
  • איינער אליין, 1940, ניו יורק. מהדורה עברית יצאה לאור ב-1964

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0