יעקב דוד אברמסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקב דוד אברמסקי

יעקב דוד אברמסקי (י"ד אברמסקי; ה' באדר תרע"ד, מרץ 1914, סמוליאני, פלך מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ד באב תשל"ט, אוגוסט 1979, ירושלים) היה סופר עברי, מתרגם, ביבליוגרף, בלשן ופולמוסן.

ביוגרפיה

יעקב דוד אברמסקי בכפר סוזק שבקזחסטן, 1933

יעקב דוד אברמסקי נולד בסמוליאני שבפלך מוהילב ברוסיה הלבנה, אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), בנו השני של הרב יחזקאל אברמסקי, בעל "חזון יחזקאל" על התוספתא. בגיל שמונה-עשרה נאסר בעוון ציונות וגורש על ידי השלטון הסובייטי לאלמה-אטה, צ'ימקנט, טורקיסטן, סוזק, טשקנט, טורטקול, וקרטאו. הוא הצליח לצאת מברית המועצות ולעלות לארץ ישראל בשנת 1937 עם אשתו ועם בנו הבכור.

יעקב דוד אברמסקי התגורר תחילה בתל אביב, ולאחר שנתיים, בשנת 1939, עלה לירושלים, ועבד שנים רבות בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בעיר, עד שנת 1963. הוא תרגם, ועסק גם בעריכה. פרסם חוברות, מחקרים, מסות ומאמרים רבים בכתבי עת ובעיתונות היומית בארץ ובארצות הברית בנושאי ספרות עברית בתקופותיה השונות, לשון, מקרא, ציונות, יהדות ותרבות העולם. הוא היה פולמוסן ודעתן, והייתה לו השקפה ייחודית משלו על היהדות בעידן המודרני, על ימין ועל שמאל בארץ, על ברית המועצות ושנאתה ליהודים ועוד. על מאמריו הרבים חתם בכ-30 שמות עט, בהם: יד"א, אביד, דאיב, עקיבא אביון, אבי יאיר, אבי יהושע, אבי שולה. את דעותיו הייחודיות הביע גם באגרותיו הרבות. לאחר מותו כונסו חלק מכתביו וכן חלק מאיגרותיו בספרים שערכה בתו.

משפחתו

היה נשוי לצרטה הורוויץ (גנטיקאית). ונולדו להם ארבעה ילדים: יונתן (יוני), יאיר, יהושע (יוש) ושולמית (שולה). בנו הבכור, יונתן (יוני) אברמסקי[1] (1935–1948), שנולד בהיות הוריו בגלות בטשקנט, אוזבקיסטן, נהרג מכדור צלף ירדני, בגיל 13, במהלך ההפוגה השנייה בעת המצור על ירושלים במלחמת העצמאות. המשורר אורי צבי גרינברג צייר את דמותו במלאת שנה למותו תחת הכותרת "לזכר הנער הקדוש יונתן".

אחיו הצעיר שמעון אברמסקי (Chimen Abramsky;‏ 1916–2010) היה היסטוריון ופרופסור בקולג' האוניברסיטאי של לונדון.

ארכיונו של אברמסקי נמצא במכון גנזים בספריית בית אריאלה תל אביב-יפו

חיבוריו

  • אגרות יעקב דוד אברמסקי, ההדירה והוסיפה הערות: שולה אברמסקי, הקדים מבוא: נתן רוטנשטרייך, תל אביב: ספרית פועלים, תשנ"א-1991.
  • בדרכי היהודי הנצחי, הגיונות ועיונים ביהדות, תל אביב: ספרית פועלים, 1985.
  • בזכות הדילטנטיזם, צרור מסות, ירושלים: תש"ג-1943.
  • יצירתו של אורי צבי גרינברג בעברית: ביבליוגרפיה של כתביו המפוזרים בכתבי-עת, יד לקורא, ירושלים: תשכ"ה-1965.
  • על היהודי הנצחי, ירושלים תש"ג-1943.
  • על מהותו ותכנו של "שבט יהודה": דיוקן של ספר, ירושלים: תש"ג-1943.

בתרגומו

  • עקבות של חופש דעות ברבנות של פולין במאה הט"ז, מאת שאול פנחס רבינוביץ, תרגם: י"ד אברמסקי, ירושלים: תשי"ט-1959.
  • זכרונות וצרור מכתבים, מאת מרדכי אנטוקולסקי, תרגם מרוסית: י"ד אברמסקי, סוף-דבר מאת מרדכי נרקיס, בלוויית תמונות מיצירות האמן, ירושלים: מוסד ביאליק, תשי"ב 1952.
  • בודד לנפשו, מאת יונה רוזנפלד, תורגם מיידיש בידי י"ד אברמסקי, תל אביב: עם עובד, תשכ"ד-1964.
  • יהודים באמנות החדשה , מאת ליאו קניג, תרגם: י.ד. אברמסקי, תל אביב, דביר, תשכ"ב.
  • אייכמן. עברו והתגמול הצפוי לו, מאת נחמיה רובינסון, עברית: י"ד אברמסקי, תל אביב: הקונגרס היהודי העולמי, 1961.
  • בין מלחמה ושלום - היהודים בוועידת השלום במוצאי מלחמת העולם הראשונה, מאת ד"ר יוסף טננבוים, תרגם מיידיש: ידא"י [=יעקב דוד אברמסקי]. ירושלים: הקונגרס העולמי היהודי, תשי"ט.
  • סופרים יהודים מאמריקה הלטינית מספרים, תרגם שלושה סיפורים: י"ד אברמסקי, ירושלים: הקונגרס היהודי העולמי, תש"ך.

בעריכתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דף לזכר יונתן (יוני) אברמסקי, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0