יוסי אמיתי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסי אמיתי
ענף מדעי מזרחנות
מדע המדינה
תרומות עיקריות
חקר הסכסוך הערבי-ישראלי
חקר יחסי ישראל-מצרים

יוסי אמיתי (10 בינואר 1938 – 9 ביוני 2025[1]) היה מזרחן וחוקר מדע המדינה, שימש כמרצה במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וכמנהל המרכז האקדמי הישראלי בקהיר.

ביוגרפיה

אמיתי נולד בתל אביב למשפחה צברית ותיקה ממייסדי העיר פתח תקווה, אמיתי עצמו דור רביעי בארץ ישראל. בצעירותו הצטרף לקיבוץ גבולות. שימש גם כמזכיר הקיבוץ במהלך השנים, והתגורר בקיבוץ עד לפטירתו. את שלושת תאריו האקדמיים קיבל באוניברסיטת תל אביב בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70. את עבודת הדוקטורט כתב בהנחיתו של ההיסטוריון עמי איילון.

בשנת 1988 זכה במלגת הוראה של תוכנית פולברייט, ולימד קורסים בהיסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה בגטיסבורג קולג', בפנסילווניה, ארצות הברית. באותה שנה גם פרסם את ספרו "עמדותיה של מפ"ם בסוגיות ערביי ישראל, 1954-1948", שבו חשף שמפ"ם הייתה מעורבת בפעולות של גירוש והרס כפרים ערביים במלחמת העצמאות ואחריה, אף על פי שטענה בפומבי נגדם, ואף על פי שדגלה באידאולוגיה של אחוות עמים[2]. חלק ניכר מהחומרים לספר מצא אמיתי בארכיונו של חבר מפ"ם, המזרחן אהרן כהן, שנפטר ב-1980, שאסף ותיעד את ההיסטוריה של המפלגה[3].

בין השנים 1997–2001 שימש כמנהל המרכז האקדמי הישראלי בקהיר[4].

במשך השנים פרסם אמיתי מספר ספרים, ועשרות רבות של מאמרים אקדמיים ומאמרי דעה, בעיתונים וכתבי עת שונים, בין השאר: בכתבי העת "הדים", "עמדה" ו"מטען", בעיתון "הארץ", ובאתרים "הגדה השמאלית" ו"העוקץ". דיבר ערבית ברמה גבוהה ועסק גם בתרגום מאמרים לעברית ולערבית. במהלך השנים יצר קשרי ידידות עם אינטלקטואלים ערבים דוגמת נגיב מחפוז, ורבים אחרים[5].

פעילות פוליטית

בשנות ה-60 היה חבר מפ"ם ועורך כתב העת "חותם", ביטאון החטיבה הצעירה של המפלגה, שהוציא לאור עיתון המפלגה "על המשמר"[6]. בשנת 1969 היה ממובילי הפורשים ממפ״ם על רקע ההתנגדות להצטרפות המפלגה למערך השני עם מפלגת העבודה והיה ממייסדי תנועת המחאה שמאל ישראלי חדש. על רקע זה פוטר מ"על המשמר" ומתפקיד עורך "חותם"[7]. בבחירות לכנסת השמינית, שנערכו בדצמבר 1973, הוצב במקום השלישי במפלגת מר"י מחנה רדיקלי ישראלי של אורי אבנרי, שלא עברה את אחוז החסימה[8].

בשנת 1972 היה פעיל במאבק נגד גירוש הבדואים מפתחת רפיח[9].

בשנת 1973 היה פעיל במאבק של עקורי איקרית ובירעם לחזור לכפרם, לאחר שהממשלה הוציאה צו סגירה חדש לאזור, למרות הבטחות קודמות להחזיר את העקורים[10]. במאי 1973 השתתף בוועידת בולוניה, מפגש של פעילי שלום ישראלים וערבים[11].

לאחר התפרקות תנועת "שמאל ישראלי חדש" היה ממייסדי כתב העת "עמדה" ב-1974.

בין יוני 1974 לדצמבר 1975 היה אמיתי שותף, לצד לובה אליאב, אורי אבנרי, עמוס קינן, מתי פלד, יעקב ארנון, מאיר פעיל, דוד שחם, אליהו אלישר ואחרים להקמת "המועצה הישראלית למען שלום ישראלי-פלסטיני", ששמה לה למטרה "להשפיע על ממשלת רבין" לנקוט יוזמות מדיניות מול הפלסטינים[12].

בשנת 1976 הצטרף למשלחת של פעילי שלום, שארגן לובה אליאב, שנפגשה עם עיסאם סרטאווי, ממנהיגי הפת"ח בפריז ביולי ובספטמבר 1976[13]. במהלך אותה שנה היה מעורב בפעולות מחאה נגד ההפקעה והפינוי של פתחת רפיח לטובת הקמת התנחלויות, ונגד ההתנחלות בכפר קדום. במסגרת המחאה ארגן עם אחרים את "מדרשת השלום", כינוס של סופרים ואנשי רוח שהגיע לנקדות ההתנחלות במטרה לעורר את דעת הקהל[14].

בשנת 1977 היה פעיל במפלגת מחנה של"י[15]. בשנת 1984, לקראת הבחירות לכנסת האחת-עשרה, הצטרף עם מספר פורשים משל"י לרשימה המתקדמת לשלום[16].

ביוני 1983 נמנה עם מארגני מפגש בתל אביב לזכרו של עיסאם סרטאווי (שנרצח חודשיים קודם ושאותו פגש ב-1976)[17].

פרסומים

ספרים

  • עיתונות תחת כיבוש - העיתונות היומית הפלסטינית 1977-1968, המכון היהודי-ערבי, גבעת חביבה, 1986.
  • גבולות חלוצת המצפים בנגב, גבולות, 1987.
  • אחוות עמים במבחן - עמדותיה של מפ"ם בסוגיות ערביי ישראל, 1954-1948, הוצאת צ'ריקובר, תל אביב 1988.
  • מצרים וישראל - מבט משמאל: השמאל המצרי והסכסוך הערבי-ישראלי 1947-1978, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2002

מאמרים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ ג'קי חוג בפייסבוק
  2. ↑ חיים ברעם, קריאות - מגרשים את ערביי לוד, רוצים את ערביי רמלה - "אחוות עמים במבחן", מפ"ם 1948–1954, עמדות בסוגיית ערביי ארץ־ישראל, יוסי אמיתי; צ'ריקובר, כל העיר, 26 באוגוסט 1988
  3. ↑ טרגדיה ושמה מפ"ם, "העולם הזה (שבועון)", גיליון 2666 מ-5 באוקטובר 1988, עמוד 14
  4. ↑ יוסי אמיתי, חוסני מובארק בעת נעילת שער, באתר "העוקץ", 6 במרץ 2020
  5. ↑ יוסי אמיתי, מפגש בלתי אמצעי עם חוכמת הרחוב, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2006
  6. ↑ נסגר "חותם", דבר, 12 ביוני 1969
  7. ↑ טל אלמליח, אנשי האתמול: הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר ומפ״ם, 1977-1956, האוניברסיטה הפתוחה ומכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב, 2018, עמוד: 294
  8. ↑ רשימת מר"י לכנסת, "העולם הזה (שבועון)", גיליון 1895 מ-26 בדצמבר 1973, עמוד 32
  9. ↑ חזרה למקום הפשע, "העולם הזה (שבועון)", גיליון 2319 מ-10 בפברואר 1982, עמוד 5
  10. ↑ למען איקרית לא נחושה, "העולם הזה (שבועון)", גיליון 1876 מ-15 באוגוסט 1973, עמוד 18
  11. ↑ הרוח של בולוניה, "העולם הזה (שבועון)", גיליון 1863 מ-16 במאי 1973, עמוד 18
  12. ↑ מ. מייזלס, ה"יונים" מתארגנים למען הפלשתינים, מעריב, 27 ביוני 1974;
    חוגי ה"יונים" יקימו מועצה צבורית משותפת, מעריב, 30 ביוני 1974
  13. ↑ עמוס שיפריס, ישראל גלילי : שומר המסד ונוטה הקו, יד טבנקין - המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית, 2010, עמוד: 407
  14. ↑ האם תחזור מדרשת־השלום לקדום?, עמדה, 1 באפריל 1976
    'מוקד':נצא ,מקדום' שיצא "גוש־אמונים", מעריב, 18 בינואר 1976
  15. ↑ אירועי שלי - חוגי בית ואספות, "העולם הזה (שבועון)", גיליון 2067 מ-13 באפריל 1977, עמוד 23
  16. ↑ תרגיל באזרחות, "העולם הזה (שבועון)", גיליון 2443 מ-27 ביוני 1984, עמוד 15
  17. ↑ סמל אסור, "העולם הזה (שבועון)", גיליון 2388 מ-8 ביוני 1983, עמוד 15
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יוסי אמיתי41214237Q101421762

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יוסי_אמיתי&oldid=3011844"