יוסי אמיתי
| ענף מדעי |
מזרחנות מדע המדינה |
|---|---|
| תרומות עיקריות | |
|
חקר הסכסוך הערבי-ישראלי חקר יחסי ישראל-מצרים | |
יוסי אמיתי (נולד ב-11 בינואר 1938) הוא מזרחן וחוקר מדע המדינה, שימש כמרצה במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וכמנהל המרכז האקדמי הישראלי בקהיר.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב, בצעירותו הצטרף לקיבוץ גבולות. את שלושת תאריו האקדמיים קיבל באוניברסיטת תל אביב בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70. את עבודת הדוקטורט כתב בהנחיתו של ההיסטוריון עמי איילון.
בשנת 1988 זכה במלגת הוראה של תוכנית פולברייט, ולימד קורסים בהיסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה בגטיסבורג קולג', בפנסילווניה, ארצות הברית. באותה שנה גם פרסם את ספרו "עמדותיה של מפ"ם בסוגיות ערביי ישראל, 1954-1948", בספר חשף שמפ"ם הייתה מעורבת בפעולות של גירוש והרס כפרים ערבים במלחמת העצמאות ואחריה, אף על פי שטענה בפומבי נגדם, ואף על פי שדגלה באידאולוגיה של אחוות עמים. חלק ניכר מהחומרים לספר מצא אמיתי בארכיונו של חבר מפ"ם, המזרחן אהרן כהן, שנפטר ב-1980, שאסף ותיעד את ההיסטוריה של המפלגה[1].
בין השנים 1997–2001 שימש כמנהל המרכז האקדמי הישראלי בקהיר[2].
במשך השנים פרסם אמיתי, מספר ספרים, ועשרות רבות של מאמרים אקדמיים ומאמרי דעה, בעיתונים וכתבי עת שונים, בין השאר: בכתבי העת הדים, עמדה ומטען, בעיתון "הארץ", ובאתרים הגדה השמאלית והעוקץ. אמיתי דובר ערבית ברמה גבוהה ועוסק גם בתרגום מאמרים לעברית ולערבית. במהלך השנים יצר קשרי ידידות עם אינטלקטואלים ערבים דוגמת נגיב מחפוז, ורבים אחרים[3].
פעילות פוליטית
בשנות ה-60 היה חבר מפ"ם ועורך כתב העת "חותם", ביטאון החטיבה הצעירה של המפלגה, שהוציא לאור עיתון המפלגה על המשמר[4]. בשנת 1969, היה ממובילי הפורשים ממפ״ם על רקע ההתנגדות להצטרפות המפלגה למערך השני עם מפלגת העבודה והיה ממייסדי תנועת המחאה שמאל ישראלי חדש. על רקע זה פוטר מ"על המשמר" ומתפקיד עורך "חותם"[5]. בבחירות לכנסת השמינית שנערכו בדצמבר 1973, הוצב במקום השלישי במפלגת מר"י מחנה רדיקלי ישראלי של אורי אבנרי, שלא עברה את אחוז החסימה[6].
בשנת 1972 היה פעיל במאבק נגד גירוש הבדואים מפתחת רפיח[7].
בשנת 1973 היה פעיל במאבק של עקורי איקרית ובירעם לחזור לכפרם, לאחר שהממשלה הוציא צו סגירה חדש לאזור, למורת הבטחות קודמות להחזיר את העקורים[8]. במאי 1973 השתתף בוועידת בולוניה, מפגש של פעילי שלום ישראלים וערבים[9].
לאחר התפרקות תנועת "שמאל ישראלי חדש" היה הין מייסדי כתב העת עמדה ב-1974.
בין יוני 1974 לדצמבר 1975 היה אמיתי שותף, לצד לובה אליאב, אורי אבנרי, עמוס קינן, מתי פלד, יעקב ארנון, מאיר פעיל, דוד שחם, אליהו אלישר ואחרים להקמת "המועצה הישראלית למען שלום ישראלי-פלסטיני", ששמה לה למטרה "להשפיע על ממשלת רבין" לנקוט יוזמות מדיניות מול הפלסטינים[10].
בשנת 1976 הצטרף למשלחת של פעילי שלום, שארגן לובה אליאב, שנפגשה עם עיסאם סרטאווי, ממנהיגי הפת"ח בפריז ביולי ובספטמבר 1976[11]. במהלך אותה שנה היה גם מעורב בפעולות מחאה נגד ההפקעה והפינוי של פתחת רפיח לטובת הקמת התנחלויות, ונגד ההתנחלות בכפר קדום. במסגרת המחאה ארגן עם אחרים את "מדרשת השלום", כינוס של סופרים ואנשי רוח שהיה מגיעה לנוקדות ההתנחלות במטרה לעורר את דעת הקהל[12].
בשנת 1977 היה פעיל במפלגת מחנה של"י[13]. בשנת 1984 לקראת הבחירות לכנסת האחת-עשרה הצטרף עם מספר פורשים משל"י לרשימה המתקדמת לשלום[14].
ביוני 1983 היה אמיתי בין מארגני מפגש בתל אביב לזכרו של עיסאם סרטאווי (שנרצח חודשיים קודם ושאתו פגש ב-1976)[15].
פרסומים
ספרים
- עיתונות תחת כיבוש - העיתונות היומית הפלסטינית 1977-1968, המכון היהודי-ערבי, גבעת חביבה, 1986.
- גבולות חלוצת המצפים בנגב, גבולות, 1987.
- אחוות עמים במבחן - עמדותיה של מפ"ם בסוגיות ערביי ישראל, 1954-1948, הוצאת צ'ריקובר, תל אביב 1988.
- מצרים וישראל - מבט משמאל: השמאל המצרי והסכסוך הערבי-ישראלי 1947-1978, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2002
מאמרים
- יוסי אמיתי, "היישוב הערבי בישראל – תמורות ומגמות",הדים, כ"ח, 72 (ינואר 1963)
- יוסי אמיתי, אש"ף התלת מימדי, עמדה, 1 בדצמבר 1974
- יוסי אמיתי, "מדינות ערב ומלחמת ארץ ישראל 1945 - 1948: ממעורבות מדינית להתערבות צבאית", המכון לחקר ולימוד המזרח התיכון, אוניברסיטת חיפה, 1976
- יוסי אמיתי, כנפול לפני בני-עוולה, עמדה, 1 בספטמבר 1978
- יוסי אמיתי, "קופת השרצים" של בסאם שכעה, דבר, 2 בדצמבר 1979
- יוסי אמיתי, "אחוות פועלים - אגודה שנוסדה ב 1930 ביוזמת פועלי ציון שמאל לצורך ארגון משותף לפועלים יהודים וערבים בא"י", עיתון 77 לספרות ולתרבות, (1983) 37 עמ' 42–47.
- יוסי אמיתי, "המיעוט הערבי בישראל: שנות הממשל הצבאי, 1966-1948", בתוך אניטה שפירא (עורכת), עצמאות: 50 השנים הראשונות, ירושלים 1998.
- יוסי אמיתי, שלום וביטחון לתושבי הנגב המערבי, באתר "העוקץ", 17 בספטמבר 2014
- יוסי אמיתי, ארבעים שנה לביקור סאדאת: דיון ביקורתי, באתר "העוקץ", 1 בפברואר 2018
- ד"ר יוסי אמיתי, פלסטינים זה לא רק אנטישמיות. יש להם סיפור, באתר ynet, 22 ביוני 2020
קישורים חיצוניים
- מאמרי יוסי אמיתי, באתר "הארץ"
- מאמרי יוסי אמיתי, באתר "הגדה השמאלית"
הערות שוליים
- ^ טרגדיה ושמה מפ"ם, "העולם הזה", גיליון 2666 מ-5 באוקטובר 1988, עמוד 14
- ^ יוסי אמיתי, חוסני מובארק בעת נעילת שער, באתר "העוקץ", 6 במרץ 2020
- ^ יוסי אמיתי, מפגש בלתי אמצעי עם חוכמת הרחוב, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2006
- ^ נסגר "חותם", דבר, 12 ביוני 1969
- ^ טל אלמליח, אנשי האתמול : הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר ומפ״ם, 1977-1956, האוניברסיטה הפתוחה ומכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב, 2018, עמוד: 294
- ^ רשימת מר"י לכנסת, "העולם הזה", גיליון 1895 מ-26 בדצמבר 1973, עמוד 32
- ^ חזרה למקום הפשע, "העולם הזה", גיליון 2319 מ-10 בפברואר 1982, עמוד 5
- ^ למען איקרית לא נחושה, "העולם הזה", גיליון 1876 מ-15 באוגוסט 1973, עמוד 18
- ^ הרוח של בולוניה, "העולם הזה", גיליון 1863 מ-16 במאי 1973, עמוד 18
- ^ מ. מייזלס, ה"יונים" מתארגנים למען הפלשתינים, מעריב, 27 ביוני 1974;
חוגי ה"יונים" יקימו מועצה צבורית משותפת, מעריב, 30 ביוני 1974 - ^ עמוס שיפריס, ישראל גלילי : שומר המסד ונוטה הקו, יד טבנקין - המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית, 2010, עמוד: 407
- ^ האם תחזור מדרשת־השלום לקדום?, עמדה, 1 באפריל 1976
'מוקד':נצא ,מקדום' שיצא "גוש־אמונים", מעריב, 18 בינואר 1976 - ^ אירועי שלי - חוגי בית ואספות, "העולם הזה", גיליון 2067 מ-13 באפריל 1977, עמוד 23
- ^ תרגיל באזרחות, "העולם הזה", גיליון 2443 מ-27 ביוני 1984, עמוד 15
- ^ סמל אסור, "העולם הזה", גיליון 2388 מ-8 ביוני 1983, עמוד 15
