יוסף הטב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסף הטב
אין תמונה חופשית

יוסף (יוסי) הטב (נולד ב-11 באוגוסט 1942) הוא פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי ישראלי, מראשוני הפסיכיאטרים לילדים ונוער בישראל. ניהל את מחלקת הילדים והנוער במרכז הירושלמי לבריאות הנפש איתנים במשך למעלה משלושה עשורים. שימש כמרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית וכיהן כראש החוג לפסיכיאטריה בפקולטה זו. תחומי המחקר שלו הם הפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, אתיקה בטיפול הפסיכיאטרי ועוד. במהלך השנים פרסם ספרים ומאמרים רבים והוזמן להרצות בישראל ובעולם בתחומים אלה. יקיר ירושלים לשנת 2018.[1]

ביוגרפיה

יוסף הטב נולד בעיירה לה-גולט שלחוף ימה של תוניסיה. אביו מוריס היה חייט ואימו אינס הייתה תופרת. הוריו היגרו לצרפת בשנת 1936, מתוך שאיפה להשתלב בחברה ובתרבות הצרפתית, אך עם הכיבוש הנאצי של צרפת במלחמת העולם השנייה, ברחה המשפחה יחד עם מיליוני צרפתים למרסיי ועלתה על אוניה שהחזירה אותם לתוניסיה. בתום המלחמה, כשהיה בן 3, חזר יחד עם הוריו לפריז. שלוש שנים לאחר מכן, ביולי 1948, בגיל 6 בלבד, נפטר אביו לאחר שסבל ממחלה ממושכת.

יוסף הטב גדל בשכונת פועלים בפאתי פריז והיה מבין היהודים היחידים בכיתתו. בהיותו תלמיד מצטיין, הוכוון לטכנאות רכב. בגיל 15 כאשר סיים את לימודי המכונאות עבר לבית ספר תיכון יהודי יהודי על-שם הרמב"ם, ובסיום התיכון קיבל תעודת בגרות עיונית במגמה ראלית. בשנת 1960, לאחר שמנהל בית הספר שבו למד הציע לו להתחזק ביהדותו, הגיע לראשונה לישראל, לשנת לימודים ב'מכון גולד' להכשרת מורים בירושלים. במהלך אותה שנה החליט שעם סיום לימודי הרפואה יעלה לארץ. את לימודי הרפואה החל השנת 1961 בשטרסבורג, צרפת, שם הכיר את קלודין בלום, והם נישאו בשנת 1965. את יתרת לימודי הרפואה השלים בפריז, ובמקביל ללימודיו עבד לפרנסתו בהוראת עברית ויהדות והכשרת בני מצווה לקריאה בתורה. באוקטובר 1969 עלה לארץ עם אשתו ושתי בנותיו והם קבעו את משכנם בירושלים. לאחר עלייתו לארץ, התגייס לצה"ל כרופא מילואים. הוא סיים קורס קציני רפואה, וזמן קצר לאחר מכן, הצטרף לכוח צה"ל שירד לתעלת סואץ ובמהלך כל מלחמת יום הכיפורים תפקד כרופא צבאי בחזית הדרום. יוסי שירת במשך שנים רבות במילואים, השתתף במלחמת שלום הגליל והשתחרר בדרגת רס"ן.

מתגורר בירושלים. נשוי לקלודין הטב-בלום, פיזיותרפיסטית במקצועה, ולהם ארבעה ילדים.

פעילות מקצועית

בשנים 1969–1973 התמחה בפסיכיאטריה במרכז לבריאות הנפש "טלביה". בשנת 1974 הוכר כמומחה לפסיכיאטריה כללית, ובשנת 1976 מונה למנהל מחלקת ילדים ונוער בבית חולים "איתנים" (בגיל 34 בלבד) וניהל את המחלקה עד יציאתו לגמלאות בשנת 2009.

משנת 1982 שימש כפסיכואנליטיקאי מוסמך מטעם המכון הישראלי לפסיכואנליזה. במהלך השנים מילא תפקידים שונים במכון, ובהם גזבר המכון (1989-1984), חבר בוועדות שונות ומזכיר המכון (2005-2002).

ד"ר יוסף הטב היה מראשוני הפסיכיאטרים לילדים בירושלים. במסגרת ניהול מחלקת הילדים והנוער ב"איתנים" קיצר את משך האשפוז הממוצע מתקופה של כשנתיים לכ-40 יום; פיתח שיטות אבחון וטיפול רב-מקצועי; הפעיל אשפוזי יום לילדים חולי נפש כדי שיוכלו להמשיך לחיות בקרב בני משפחתם תו קבלת תמיכה מלאה מהמחלקה. מדי שנה יזם וקיים פעילויות מיוחדות עם כל צוות המחלקה, ובכלל זה קייטנה לחוף הכנרת עבור הילדים המאושפזים וקונצרטים של אומנים עולים לטובת ילדי המחלקה.

במקביל לעבודתו כרופא היה מרצה בכיר בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, ובין השנים 2003–2006 כיהן כראש החוג לפסיכיאטריה בפקולטה. מאות סטודנטים לרפואה נחשפו בזכותו לתחום הפסיכיאטריה של הילד, ומרבית הסטודנטים לרפואה שהוכשרו בתחום הפסיכיאטריה של הילד והמתבגר בירושלים היו תלמידיו. נוסף על כך לימד בבית-הספר לסיעוד בבתי החולים ביקור-חולים ובשערי צדק, בסמינר דוד ילין להכשרת מורים ובבית הספר לריפוי בעיסוק של בית חולים הדסה. הדריך ולימד פסיכולוגים קליניים, עובדים סוציאליים, מטפלים פארא-רפואיים, מדריכים ובנות שירות לאומי.

עם פרישתו לגמלאות בשנת 2009, מונה להיות הרופא האחראי על מערך שירותי הרפואה לילדי החינוך המיוחד במחוז ירושלים.[1] כמו כן נענה לבקשת שירותי הרווחה של עיריית ירוחם להרחיב את המרפאה הפסיכיאטרית לילדים ונוער בסיכון. לאורך השנים הוא נותן חוות דעת משפטיות בנושאים הקשורים לבריאות הנפש, ולפגיעות נפשיות בקרב ילדים, נוער ומבוגרים.

בשנת 1997 פרסם יחד עם אלן אפטר, אברהם ויצמן ושמואל טיאנו את הספר "פסיכיאטריה של הילד והמתבגר", הנחשב לראשון מסוגו בישראל. ספר זה מהווה בסיס תאורטי וקליני מקיף ומעמיק בתחום הפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, ומביא מגוון עדכני של תפיסות וגישות בתחום ההתפתחות הנורמטיבית של הילד מלידה לבגרות, וכן מתאר את ההפרעות השונות הקיימות בגילאים אלו. 

פעילות התנדבותית

ד"ר הטב העניק מניסיונו לוועדות וארגונים רבים בענייני בריאות הנפש, עבריינות נוער, אוטיזם, ילדים בסיכון; ייעץ וטיפל בבית שוסטרמן (מרכז חירום לילדים בסיכון) מאז הקמתו; כיהן כחבר הנהלה במועצה הלאומית לשלום הילד במשך כעשרים שנה. עם פרישתו מהוועד המנהל החל לכהן כחבר בוועדת הביקורת של המועצה; חבר בוועד המנהל של עמותת 'אור שלום' (אשר מנהלת מסגרות חוץ ביתיות עבור ילדים שזקוקים לכך), בוועדה המייעצת של 'מכון חרוב' (העוסק בהכשרה ובמחקר בתחום של ילדים נפגעי התעללות והזנחה), בוועד המנהל של עמותת 'נגבה' (אשר בונה מסגרות לילדים ולבני נוער בפריפריה החברתית והגאוגרפית של ישראל) ויושב ראש ועדת החינוך של העמותה. 

לאורך השנים עסק בהכוונת עולים חדשים מצרפת ומארצות אחרות במקצועות בריאות הנפש, מעניק עזרה פסיכיאטרית ליוצאים בשאלה מטעם עמותת 'הלל', ומדריך רופאי משפחה בירושלים בהתמודדות עם חוליהם (קבוצות באלינט). מרבה לכתוב מאמרים בעלון השבת "שבת שלום" של תנועת עוז ושלום – נתיבות שלום.

קידום השיח הבין דתי

ד"ר הטב משתתף בקידום השלום תוך שיח בין דתי בארגון UPF) Universal Peace Federation). ביולי 2016 הוזמן לרומא על ידי ארגון זה לדיון עם נציגים מכל מדינות אגן הים התיכון; יזם קיום מפגשים בין-דתיים עם ערבים מוסלמים ממזרח ירושלים, מפגשים שנמשכו כשנתיים והתקיימו בבית הספר השוודי ברחוב הנביאים בירושלים.

תפקידים ומינויים מרכזיים

במהלך השנים ייעץ למשרדי החינוך, הרווחה והבריאות בתחומים הקשורים לבריאות נפשם של ילדים ונוער, והיה חבר בוועדות מקצועיות, אגודות וארגונים מקצועיים בישראל ובעולם, וכן בכתבי עת מדעיים, והעביר הרצאות רבות ברחבי העולם, בעיקר במסגרת הכנס הבינלאומי של "החברה הבינלאומית לפסיכיאטרית הילד והמתבגר" (At International Congresses of the International Association of Child and Adolescent Psychiatry and Allied Professions).

1998-1977 – מייסד ונשיא העמותה לפסיכיאטריה ופסיכולוגיה לדוברי צרפתית בישראל.

1992-1990 – נשיא האגודה הישראלית לפסיכיאטרית הילד והמתבגר.

2002-1992 – נשיא הוועדה המדעית לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר בארץ.

1998-1994 – סגן-מזכיר החברה הבינלאומית לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר והמקצועות הנלווים.

2000-1994 – יזם בשותפות את כתב-העת של החברה הבינלאומית לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר והמקצועות הנלווים.

1998-2002 – נשיא האגודה ישראל-צרפת לפסיכיאטריה של הילד.

1997 ואילך – חבר ועדת המערכת של "Israel journal of psychiatry".

2005-2010 – חבר בצוות העורכים של "Journal of Ethics in Mental Health".

מאז 2015 ואילך חבר בהנהלת "שיבולת" (המכון המולטי-דיציפנרי לחשיבה פסיכואנליטית, הפועל בצרפת ובישראל) וגזבר העמותה.

פרסומים ומחקרים בולטים

ספרי מחקר

  • עם אלן אפטר ואברהם ויצמן (בעריכת שמואל טיאנו), פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, אוניברסיטת תל אביב: דיונון, 1997
  • פסיכואנליזה: הלכה ומעשה (בעריכתו), אוניברסיטת תל אביב: דיונון, 2003
  • Ethics & child mental health (Editor), Jerusalem: Gefen, 1994.
  • Jocelyn Hattab (Editor). Éthique & santé mentale de l'enfant, Jerusalem: Gefen, 1994.
  • Stam, Nouvelles Psychologiques, Jerusalem: R. & J. Publishers, 1998

שירה

  • לקראת הסוף: שירי הכנה לזקנה ואחריה, תל אביב: גוונים, 2013.
  • שירת האדם: ספר שירה, ירושלים: הדפס אמנותי ירושלים, 2016.

מאמרים

  • Belmaker R., Hattab J., Ebstein R., "Plasma dopamine B.hydroxylase in Childhood psychosis". Journal of Autism and Childhood Schizophrenia.-8(3), pp. 293-298. 1978.
  • Hattab J., Graneck M., "Mental Illness in Jewish tradition". (In French) Evolution psychiatrique. XLVI (2)- pp. 302- 307. 1981.
  • Hattab J., Herold A., "The Child and the family in the Kibbutz : continuity and change". (In French) Psychiatrie de l'enfant- XXVII-1- pp. 249- 277. 1984.
  • Hattab J., Eisenberg J., Chazan S., Belmaker R., "A controlled trial of vasopressin treatment of childhood learning disorder". Biological Psychiatry-Vol.19, No 7- pp. 1137- 1141. 1984.
  • Goldberg M., Hattab J., Meir D., Belmaker R., "Cyclic AMP and cyclic GMP in the plasma of childhood onset psychosis". Journal of Autism and Childhood Schizophrenia.-No 8. 1985.
  • Hattab J., "Mental Health and Mental Illness in Bible and Talmud". (In French) Revue d'Ethique médicale. No28, pp. 2-6. 1992.
  • Hattab J., "The Ethical concern of the Child Psychiatrist". (In French) La Revue d'Ethique médicale. No30. pp. 2-5. 1993.
  • Volkmar F., Klin A., Siegel B., Szatmari P., Lord C., Campbell M., Freeman, Cicchetti D., Rutter M., Kline W., Buitelaar J., Hattab J., Fombonne E., Fuentes J., Werry J., Stone W., Kerbeshian J., Hoshino Y., Bregman J., Loveland K., Szymanski L., Towbin K. "Field Trial for Autistic Disorder in D.S.M.- IV". American Journal of Psychiatry. 151:9, pp. 1361-1367. Sept. 1994.
  • Arnold L., Stoff D., Cook E., Wright C., Cohen D., Kruesi M., Hattab J., Zametkin A.,"Ethical Issues in Biological Psychiatric Research with Children and Adolescents". J. Am. Acad. Child Adolesc. Psychiatry. Vol.34. pp. 929-939. 1995.
  • Steiner J. ,Hattab J., Meir D., Ephrat J., "Autistic children discriminate between pleasant and unpleasant tastes and smells". Jl. of Clinical Psychology and Psychiatry. London. 1998.
  • Hattab J., Arzi Sh., "Cultural aspects in diagnosing and treating A.D.H.D". (In Hebrew). Nefesh. 2002.

פרקים בספרים

  • Arnold L., Stoff D., Cook E., Wright C., Cohen D., Kruesi M., Hattab J., Zametkin A., "Biological Procedures: Ethical Issues in Research with Children and Adolescents". In: Ethical Issues in Mental Health Research with Children and Adolescent. Hoagwood K., Jensen PS, Celia B. Fisher (Eds). New Jersey; Lawrence Erlbaum Associates, Chapter 7, pp.89-111.1996.
  • Hattab J., Psychiatry. In: Encyclopedia of Applied Ethics. Vol. 3. Chadwick R. Ed.- Academic Press, Inc.-USA. pp. 703-726. 1998.
  • Hattab J., "Forced psychiatric hospitalization for minors". Israel Medical Encyclopedia. Pr. Shoenfeld Ed. Tel Aviv 2005.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 יקירי ירושלים לשנת תשע"ח, באתר עיריית ירושלים
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יוסף_הטב&oldid=1704179"