יוסף פרלס
תבנית אישיות רבנית ריקה
יוסף (פרץ) פֶּרְלֶס (או פערלעס) (26 בנובמבר 1835 – 4 במרץ 1894, מינכן) היה רב, בלשן, וחוקר-רבני הונגרי.
ביוגרפיה
נולד לר' ברוך אשר, תלמידו של החתם סופר. למד בבית המדרש לרבנים בברסלאו ובאוניברסיטת ברסלאו. עסק בפילולוגיה של הארמית והעברית, ואת התזה לדוקטורט כתב ב-1859 על הפשיטתא ("Meletemata Peschithoniana").[1] ב־1862-1871 שימש כדרשן בקהילת "יד אחים" בפוזנן, וב־1894-1871 כיהן כרב במינכן. פרלס פרסם מחקרים מתחומים נוספים ביהדות. נפטר מדלקת ריאות במינכן ב־4 במרץ 1894.[2][3]
אשתו, רוזאלי שפטל (1839–1932), עבדה כעיתונאית עבור עיתונים גרמניים וכתבי עת יהודיים. בנו הבכור, ד"ר מקס פרלס, היה מדען ורופא עיניים, שמת ב־20 באוקטובר 1894 ממחקר בקטריאלי שערך. בנו השני, פליקס פרלס, היה רב ומרצה בקניגסברג, פרוסיה, וחיבר גם הוא מחקרים בנושאים מגוונים בתחום הספרות היהודית.
מחיבוריו
- Die jüdische Hochzeit in nachbiblischer Zeit (1860) – על החתונה היהודית בתקופה הבתר-מקראית.
- Die Leichen-Feierlichkeiten im nachbiblischen Judenthum (1861) – על מנהגי אבלות וקבורה ביהדות.
- Rabbi Salomo ben Abraham ben Adereth (1863) – מונוגרפיה על רשב"א, חייו וכתביו.
- Die Geschichte der Juden in Posen (1865) – תולדות היהודים בפוזנן.
- Etymologische Studien zur Kunde der rabbinischen Sprach- und Alterthumskunde (1871) – מחקרים אטימולוגיים בלשון חז"ל.
- Zur rabbinischen Sprach- und Sagenkunde (1873) – על הלשון והאגדה הרבנית.
- Thron und Circus des Königs Salomo (1873) – על החיות והכיסא של שלמה המלך.
- Rabbinische Agada's in 1001 Nacht (1873) – מקורות יהודיים בסיפורי אלף לילה ולילה.
- Über die in einer Münchener Handschrift aufgefundene erste lateinische Übersetzung des Maimonidischen Führers (1875) – על התרגום הלטיני הראשון של "מורה נבוכים".
- Beiträge zur Geschichte der hebräischen und aramäischen Studien (1884) – תרומות לתולדות הלימודים העבריים והארמיים.
- Die Berner Handschrift des Kleinen Aruch (1887) – על כתב יד ברן של "הערוך הקצר".
- Beiträge zur rabbinischen Sprach- und Alterthumskunde (1887) – מחקרים נוספים בלשון ובארכאולוגיה רבנית.
- Predigten (1896, פורסם לאחר מותו) – קובץ דרשות בעריכת בנו, פליקס פרלס.
הוציא לאור גם את חיבורו של חמיו, שמעון ברוך שפטל, "ביאורי אונקלוס" (מינכן תרמ"ח) על תרגום אונקלוס.[4]
פרסם מאמרים נוספים, בין היתר על פירוש הרמב"ן לתורה ויחסו לפירוש רש"י; על הפריטים העבריים במוזיאון הלאומי של הונגריה; כתב יד של אגרת קלונימוס בן קלונימוס.
קישורים חיצוניים
- Menges, Franz, "Perles, Joseph" in: Neue Deutsche Biographie 20 (2001), S. 187 f. [online version]; URL: https://www.deutsche-biographie.de/pnd116079584.html#ndbcontent
- "יוסף פרלס", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- Joseph Perles Collection - הארכיון של פרלס באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ↑ "חיבורו של פרלס הוא המעולה והמלא בין כל העבודות [על הפשיטתא]..." (מאורי, ישעיהו. תרגום הפשיטתא לתורה בזיקתו למקורות הפרשנות היהודים. [דיסרטציה:האוניברסיטה העברית בירושלים], 4-11, 1975.)
- ↑ https://www.nli.org.il/he/newspapers/?a=d&d=hmz18940405-01.2.7
- ↑ https://www.nli.org.il/he/newspapers/?a=d&d=hzf18940320-01.2.6
- ↑ שפטל, שמשון ברוך בן אלכסנדר, באורי אונקלוס, באתר היברובוקס
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "יוסף פרלס".
יוסף פרלס42730270Q96699