יוסף פרץ
| לידה |
17 במאי 1954 (גיל: 69) מרקש,  מרוקו | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||
| השכלה | המכללה למינהל, אוניברסיטת בר-אילן | ||||
| עיסוק | כלכלן, פוליטיקאי | ||||
| מפלגה | הליכוד | ||||
| |||||
יוסף (יוסי) פרץ (נולד ב-17 במאי 1954) הוא כלכלן ופוליטיקאי ישראלי, ראש עיריית טבריה בין השנים 1989–1998 וגזבר הסוכנות-היהודית וההסתדרות הציונית העולמית בצפון אמריקה בין השנים 1999–2005.
ביוגרפיה
פרץ נולד ב-17 במאי 1954 במרקש, מרוקו לסולטנה ואליהו פרץ ועלה לישראל עם משפחתו בשנת 1957. הוא הבן האמצעי בין אחד עשר אחים ואחיות. המשפחה התגוררה עם הגעתה לישראל במעברה שהוקמה בטבריה עילית, לאחר מכן עברה לשיכוני "רכבות" ושנים לאחר מכן לדירת עמידר. המשפחה התגוררה כל השנים בשכונה ד' בטבריה עילית המאוכלסת כמעט כולה בעולים שהגיעו מצפון אפריקה. אביו עבד במשך שנים רבות כעובד ייעור בקק"ל והאם עבדה במספר עבודות על מנת לפרנס ולתת כלים לחינוכם והשכלתם של בני המשפחה.
עם סיום לימודיו בבית הספר התיכון הדתי בטבריה התגייס לצה"ל בשנת 1972. פרץ שובץ ליחידת מודיעין ובאחד האימונים נפצע בתרגיל ביעד מבוצר. הוא נותח מספר פעמים בעקבות הפציעה והוגדר כנכה צה"ל.
לפרץ תואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני במינהל ציבורי. מיד לאחר סיום השירות הצבאי החל פרץ בלימודיו האקדמיים, כשבמקביל גם למד במכללה למינהל במסגרת לימודי ניהול בכיר של בנק הפועלים. עם סיום לימודי התואר הראשון החל לעבוד בבנק אמריקאי ישראלי ובמחלקות השונות של הנהלת בנק הפועלים במסגרת ההכשרה ולימוד של כלל מערכות הבנק. לאחר כשנתיים במרכז הארץ החליט פרץ לשוב לטבריה תוך כדי התחלת עבודה במפעלי עמק הירדן ככלכלן וחשב.
קריירה פוליטית ותפקידים ציבוריים
עם חזרתו לטבריה, החל בפעילות התנדבותית עם הקהילה שבתוכה צמח. במהלך פעילותו ההתנדבותית נבחר פרץ לתפקיד יו"ר ועד שכונה ד׳ וכן לתפקיד יו"ר דירקטוריון המתנ"ס.
בשנת 1983 שובץ במקום השלישי ברשימת המפד"ל למועצת העיר טבריה. הרשימה, בהנהגת ראש העיר יגאל ביבי זכתה ל-6 מנדטים[1] ופרץ נבחר לתפקיד סגן ומ"מ ראש עיריית טבריה. במסגרת תפקידו פיתח פרץ קשרים עם קהילות יהודיות ברחבי העולם ובעיקר מצפון אמריקה שהצטרפו ונרתמו למשימת שיקום שכונה ד' בעיר ויצירת אינטגרציה עם כל השכונות בעיר.[2][3][4]
בשנת 1988 עבר למפלגת הליכוד ורץ מטעמה לראשות העיר בבחירות 1989. רשימתו זכתה ל-5 מנדטים במועצת העיר ופרץ נבחר לראשות העיר עם 47.5% מקולות הבוחרים.[5] בבחירות 1993 נבחר בשנית עם 65% מקולות הבוחרים. [6][7] לקראת בחירות 1998 החליט שלא להתמודד לכהונה נוספת ובמקומו נבחר בנימין קריתי.
עם סיום תפקידו כראש העיר נבחר פרץ כנשיא מגן דוד אדום בישראל. פרץ כיהן בתפקיד כשנה, עד שנבחר לתפקיד גזבר ההסתדרות הציונית העולמית בצפון אמריקה. בעקבות התפקיד עבר עם משפחתו לניו יורק וכיהן בתפקיד זה עד שנת 2005. עם חזרתו לישראל, המשיך פרץ בפעילותו הכלכלית ושימש דירקטור בגופים כלכליים עסקיים פרטיים וציבוריים ועסק בנדל"ן.[8] כמו כן, שימש כחשב מלווה ברשויות מקומיות ברחבי הארץ.
ראש עיריית טבריה 1989–1998
פרץ נבחר בבחירות אישיות לתפקיד ראש עיריית טבריה בפברואר 1989, לאחר 5 שנים בהן שימש כממלא מקום ראש עיריית טבריה.
במהלך כהונתו כראש עיר יזם וביצע רפורמות חשובות בעיר בין היתר בתחומי החינוך, התרבות, האמנות והתשתיות.
פרויקט מרכזי שגובש ויצא לפועל בתקופת כהונתו היה החיבור בין טבריה עלית לטבריה תחתית, פרויקט שבוצע בשיתוף עם משרד השיכון בראשות אריאל שרון. הפרויקט כלל פיתוח תשתיות ובניה רציפה של כ-1,800 יחידות דיור על פני כ-880 דונם. החיבור הביא לבניה של מוסדות חינוך חדשים ומבני ציבור ובעיקר יצר רצף בין כל חלקי העיר, על אף המבנה הטופוגרפי שהיווה אתגר בדרך להגשמת הפרויקט.[9]
בשנת 1998 יזם פרץ הקמת מכון לטיהור מים עבור תושבי טבריה, לאחר שנים בהם תושבי טבריה סבלו מאיכות מים ירודה.[10][11] במהלך עבודות התשתית להקמת המכון נתגלו שרידים ארכאולוגיים, ביניהם בית המדרש שנבנה על ידי רבי יוחנן במאה השנייה,[12][13] והחלו חפירות ארכאולוגיות נוספות ושימור הממצאים.[14] בנוסף, נבנה פארק ארכאולוגי הכולל שיקום מבנים צלבניים והצגה של ממצאי חפירות ארכאולוגיות שנערכו באותה עת.[15]
בתחום התרבות והאמנות הקים פרץ תזמורת המורכבת מנגנים שצמחו בשכונות השיקום בעיר וגייס תקציבים ותרומות לפיתוחה.[16] כן יזם פרץ אירועי מוזיקה וספרות אליהם הגיעו אמנים ישראליים ובינלאומיים מתוך אמונה בחשיבות מקום התרבות בעיר. [17]
בתחום התיירות נעשה מאמץ לחיזוק תשתיות התיירות, פיתוח תשתיות חדשות ואישור תוכנית אב תיירותית ומלונאית לטבריה. פרץ רתם לצורך יישום התכנית את משרד התיירות וכן משקיעים פרטיים שהשקיעו סכומים משמעותיים לצורך מימוש התכנית.[18] לאחר מאבק ממושך אישרו משרדי הממשלה פיתוח של אזור התיירות הצפוני והקצאה של 4,000 חדרי מלון, וזאת בנוסף לחדרים שאושרו באזור הדרומי.[19]
במהלך כהונתו של פרץ זכתה העיר טבריה בפרסים רבים ביניהם פרס המועצה לארץ ישראל יפה על טיפוח העיר, פרס ראשון על בטיחות בדרכים מבין הרשויות המקומיות ופרס שר החינוך על פעילות בלתי פורמלית של בני נוער.[20]
חיים אישיים
בשנת 1980 התחתן עם רותי - מורה לחינוך גופני ומדריכת פילאטיס בוגרת וינגייט, אב לשלושה בנים ובת. כיום מתגורר בנתניה.[8]
הערות שוליים
- ^ ילקוט הפרסומים 2991, באתר נבו, 4 בדצמבר 1983
- ^ GARRY KEMP, Israelis get special welcome to Sister Cities conference, Tulsa World (באנגלית)
- ^ Danna Sue Walker, Sister Cities VIPs Welcomed at Philbrook Reception, Tulsa World (באנגלית)
- ^ The Sister Lakes Project, www.jewishvirtuallibrary.org
- ^ ילקוט הפרסומים 3628, באתר נבו, 9 במרץ 1989
- ^ ילקוט הפרסומים 4171, באתר נבו, 29 בנובמבר 1993
- ^ טבריה: כל מחםליו של ביבי | מעריב | 3 מרץ 1989 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ 8.0 8.1 ראשי עירייה בדימוס: איפה הם היום?, באתר mynetafula, 2008-10-26
- ^ Page 33 Advertisements Column 2 | חדשות | 17 מרץ 1991 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ "המים בטבריה מהגרועים בארץ; המעונס נורה עומדת בפני קריסה" | חדשות | 10 יולי 1989 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ ""מי כנרת" גברה על מקורות במיכרז אחזקת מכוני הטיהור של טבריה". Globes. 1998-11-02. נבדק ב-2022-12-19.
- ^ השערה: נהשף בית המדרש הגדול בטבריה בו נערך התלמוד הא"י | מעריב | 1 מרץ 1990 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ פה נחתם התלמוד הירושלמי | חדשות | 1 מרץ 1990 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ Untitled | מעריב | 9 פברואר 1990 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ הפארק האתגרי הגדול בטבריה, באתר www.visit-tiberias.com
- ^ נבון תרם 20 אלף ש"ח לנגנים ^ צעירים בטבריה | מעריב | 17 אוקטובר 1989 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ י£22_ £2ד"י/ | מעריב | 4 אוקטובר 1989 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ גורמי תיירות ישקיעו 200 מליון דולר בטבריה | מעריב | 11 ינואר 1990 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ חיון, מאת דוד (1997-08-11). "ראש עיריית טבריה: יזמים מחו"ל ורשתות דן והייאט מעוניינים בהקמת בתי מלון בעיר". Globes. נבדק ב-2022-12-19.
- ^ טבריה — עיר עמ הרבה עתיד | מעריב | 1 יולי 1990 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
| ראשי עיריית טבריה | ||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
