הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (1989)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבחירות לרשויות המקומיות בישראל התקיימו בפעם התשיעית ב-28 בפברואר 1989. בחירות אלו היו אמורות להתקיים ב-1 בנובמבר 1988, אך נדחו בשל קיום הבחירות לכנסת השתים עשרה שנערכו באותו היום.

הבחירות ברשויות השונות

ראש העיר לוד מקסים לוי בעצרת בחירות בהשתתפות סגן שר החוץ בנימין נתניהו

בירושלים ניצח ראש העיר המכהן טדי קולק עם כ-58.8% מקולות הבוחרים רשימתו קיבלה כ-11 מושבים. רשימת רצ-שינוי ורשימת הליכוד קיבלו כארבעה מושבים. רשימות דגל התורה, ש"ס ואגודת ישראל קיבלו כשלושה מושבים לכל רשימה. רשימת אמונה קיבלה כמושב אחד.

בעיר תל אביב-יפו התחרה ראש העיר המכהן מטעם הליכוד שלמה להט מול שישה מועמדים, ובהם נתן וולוך ממפלגת העבודה. בסופו של דבר, להט זכה בסיבוב הראשון לאחר שקיבל כ-55% מקולות הבוחרים (70,000 קולות בסך הכל). לעומת זאת, וולוך קיבל כ-19%. במועצת העיר קיבלה סיעת הליכוד כ-12 מושבים, לעומת 8 של מפלגת העבודה. שאר המושבים התחלקו בין הסיעה הדתית (4), רצ (3), ואילו רשימות מפ"ם, "תל אביב יש רק אחת", שינוי והמפלגה הליברלית קיבלו כמושב לכל רשימה.

בחיפה ניצח ראש העיר המכהן מטעם המערך אריה גוראל עם כ-42% מהמצביעים וסיעתו קיבלה כ-10 מושבים. המועמד המרכזי מול גוראל היה רמי דותן מן הליכוד. דותן קיבל כ-38% מקולות הבוחרים, ורשימת הליכד קיבלה כ-8 מושבים. שינוי קיבלה כשלושה מושבים, ואילו רצ והחזית הדתית קיבלו כשני מושבים כל רשימה. חד"ש וסיעת הצעירים קיבלו כמושב אחד.

בבאר שבע ניצח מועמד הליכוד יצחק רגר עם כ-60% מהקולות. מפלגת העבודה קיבלה כחמישה מנדטים, ואילו שאר הסיעות היו ש"ס ורשימת "תנופה לבאר שבע" (2 לכל סיעה), רצ, "עתיד לבאר שבע" והמפד"ל (מושב לכל רשימה). כמספר מפלגות ארציות ניסו להתמודד למועצת העיר אך נכשלו, ובהן "התחיה", "מולדת" ו"שינוי".

בכרמיאל התחרו כשלושה מועמדים לראשות העיר: גיורא רוזנטל מן הרשימה העצמאית למען כרמיאל, עמוס עוזני מן הליכוד ועדי אלדר מן המערך. בסופו של דבר אלדר ניצח את עוזני בסיבוב שני.

בעיר נתניה ניצח ראש העירייה המכהן מטעם הליכוד יואל אלראי עם כ-65% מהקולות.

בהרצליה ניצח ראש העיר המכהן מטעם הליכוד אלי לנדאו עם כשני שלישים מהקולות, וסיעתו קיבלה כעשרה מבין 19 מושבי מועצת העיר. רשימת העבודה קיבלה כ-6 מנדטים, רשימת רצ-שינוי קיבלה כשניים, ואילו רשימת המפד"ל-ש"ס קיבלה כמושב אחד.

בחולון חל מהפך כאשר מועמד הליכוד משה רום ניצח את ראש העיר המכהן מטעם המערך חיים שרון. במועצת העיר חל תיקו כאשר כל רשימה קיבלה כתשעה מושבים. סיעת "עוז" קיבלה כארבעה מושבים, ואילו רשימות המפד"ל, זהבי וש"ס-אגודת ישראל קיבלו כמושב אחד.

בגבעתיים ניצח ראש העיר המכהן מטעם המערך יצחק ירון את מועמד הליכוד מיכאל ריחוק ברוב של כ-72% מול 28%.

בראש העין ניצח מועמד הליכוד יגאל יוסף.

בטבריה חל מהפך כאשר מועמד הליכוד יוסף פרץ ניצח את ראש העיר מטעם המפד"ל יגאל ביבי עוד בסיבוב הראשון. במועצת העיר הליכוד קיבל כחמישה מושבים, ש"ס כשלושה, ואילו רשימות "למען קידום טבריה", "נאמני החירות", המפד"ל והמערך קיבלו כשני מושבים. רשימת "מטרה" קיבלה כמושב אחד. מפ"ם לא עברה את אחוז החסימה.

בערד ניצח בצלאל טביב מן המערך וסגנו של ראש המועצה הפורש אברהם שוחט.

באזור ניצח מועמד המערך אמנון זך.

בכוכב יאיר התקיימו הבחירות בפעם הראשונה בתולדות היישוב, ובהן ניצח דוד ראש.

בלוד נבחר ראש העיר מקסים לוי מהליכוד לכהונה נוספת.

קישורים חיצוניים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0