יוסף קרמרמן
 | |||||
| לידה |
10 בינואר 1926 חיפה, פלשתינה (א"י) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
12 בנובמבר 1981 (בגיל 55) תל אביב-יפו, ישראל | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| סיעה | תנועת החרות, גח"ל, הליכוד | ||||
| |||||
יוסף קרמרמן (10 בינואר 1926 - 12 בנובמבר 1981) היה איש עסקים, חבר הכנסת ועסקן פוליטי.
ביוגרפיה
קרמרמן נולד בחיפה. בצעירותו הצטרף קרמרמן לאצ"ל והשתתף במספר מבצעים. אחרי תום מלחמת העולם השנייה נשלח לאירופה להדריך צעירים ניצולי שואה, עם חלקם חזר לישראל על סיפון ה"אלטלנה"[1], ממנה ירד לפני שהופגזה.
הצטרף למרכז תנועת החרות ב-1957 ומונה לגזבר התנועה[2][3]. במהלך שנות ה-60 כיהן כיושב ראש מרכז הספורט הארצי של בית"ר[4]. היה לתקופה מסוימת העורך האחראי של העיתון "היום" של תנועת החרות[5]. בשנת 1970 מונה ליו"ר מרחב תל אביב של התנועה[6]
נכנס לכנסת החמישית ב-20 באוגוסט 1964 אחרי פטירתו של אברהם דרורי[1]. כיהן ברציפות עד תום כהונתה של הכנסת השמינית. בסוף שנת 1969 התמודד על תפקיד שר בממשלת הליכוד הלאומי מטעם תנועת החרות, במטרה להעביר את התפקיד לידי עזר ויצמן[7]. הוא הצליח בהתמודדות לגבור על יוחנן בדר[8] וויתורו על התפקיד זכה לתשואות רבות על נכונותו לותר, אך גם לביקורת מצד מנחם בגין ויוחנן באדר שראו במהלך טעם לפגם[9]. גם בהמשך היה קרמרמן מתומכיו של ויצמן במפלגה[10].
מתוקף תפקידו כגזבר היה יו"ר קרן תל חי. בקיץ 1975, כאשר נודעו היקפי החובות של הקרן, הוא נוטרל מתפקיד הגזבר, למרות שלא הודח, ובמקום זאת איתן לבני טיפל בשיקום הקרן. לקראת הבחירות לכנסת התשיעית הוא לא שובץ שוב במקום ריאלי ברשימה לכנסת בגלל הפרשה[11].
יוסף קרמרמן נפטר מדום לב.
קריירה עסקית
ב-1951 השתתף אביו שאול קרמרמן בהקמת חברת עץ לבוד תעשיות והשקעות בע"מ, לצד משפחות יהודאי וסלט[12], ובשנות ה-60 השתלב יוסף בעסקי החברה יחד עם אחיו, דוד קרמרמן, שימש כמנהל כללי משותף[13]. פעילותו כמנהל המפעל גזלה חלק נכבד מזמנו ומנעה ממנו להטביע חותם בפעילותו בכנסת[14]. חברת ההחזקות "עץ לבוד תעשיות והשקעות" החלה ממפעל בפתח-תקוה בו יוצר עץ לבוד ("דיקט")[15] והתרחבה לתחומי הנדל"ן, תעופה ואלקטרוניקה. בין השאר הקימה את שכונת גבעת אורנים בירושלים[16][17], החזיקה 50% ממניות "סאיקלון מוצרי תעופה" בכרמיאל[18] עד למכירתה לחברת אלביט מערכות[19], והייתה בעלת השליטה בחברת תעשיות לייזר[20] ו"מפעלי רכב אשדוד"[21].
משפחתו
נישא לפעילת הליכוד רחל קרמרמן-מרידור, בתו של חבר הכנסת והשר יעקב מרידור. יחד עם חותנו היה מעורב במספר מיזמים כלכליים, בהם הקמת "תעשיות לייזר" שאפשרה שימוש בלייזר בניתוחים במקום בסכין.
יוסף קרמרמן הוא אביה של הדוגמנית לשעבר איה קרמרמן שחזרה בתשובה.
קישורים חיצוניים
יוסף קרמרמן, באתר הכנסת - יוסף קרמרמן, באתר כנסת פתוחה
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 יוסף קרמרמן הושבע כחבר כנסת, חרות, 20 באוקטובר 1964
- ^ בתנועת החרות, חרות, 7 בינואר 1959
- ^ מ. בגין: נביא לכל בית את בשורת עליתה של תנועת החרות, חרות, 30 בנובמבר 1958
- ^ ממלאי התפקידים בבית"ר, חרות, 21 ביוני 1964
- ^ י. רגר - עורך היום, דבר, 22 בספטמבר 1968
- ^ חרות מתכוננת להוציא שבועון, מעריב, 9 במרץ 1970
- ^ אלוף עזר וייצמן יכהן, מעריב, 15 בדצמבר 1969
- ^ הושלם הרכב הממשלה, דבר, 14 בדצמבר 1969
- ^ א. כינרתי, עזר שלא נקף אצבע בתנועה, דבר, 13 ביוני 1980
- ^ חרות מחפשת יו"ר להנהלה, מעריב, 2 באפריל 1970
- ^ בגין ייבחר היום לראש רשימת הליכוד, דבר, 23 במרץ 1977
אריה ארד, התרוצצות בחירות בשאלת בחירת המועמדים לכנסת, דבר, 6 בפברואר 1977 - ^ מפעלי תעשיה מבקשים משר המסחר הגנה על תוצרת הארץ, הבוקר, 28 במאי 1954
שאול קרמרמן נפטר בארצות הברית, הבוקר, 5 באוקטובר 1964 - ^ דוד חיון, משפחת קרמרמן השתלטה על עץ לבוד - לאחר חילוקי דעות עם משפחת יהודאי, באתר גלובס, 9 ביולי 1999
- ^ דניאל בלוך, גליון הציונים של חבר הכנסת, דבר, 27 ביוני 1969
- ^ עץ לבוד וטית בית יבנו 1,350 דירות על קרקעות המפעלים בצפון פ"ת, באתר גלובס, 24 בפברואר 1997
- ^ מתכננים הקמת שכונה מפוארת בסן סימון בירושלים, דבר, 24 בפברואר 1971
- ^ קולק שוקל תביעה נגד אזרחי, דבר, 24 בינואר 1973
- ^ פרטים על "ציקלון", מעריב, 19 באוקטובר 1971
- ^ הדס מגן, שני אנשי עסקים מבקשים מביהמ"ש לחייב את עץ לבוד למכור להם את סאיקלון, באתר גלובס, 29 במרץ 1999
- ^ הפסדים ב"עץ לבוד", דבר, 20 באוקטובר 1980
- ^ קבוצת קרמרמן חיסלה השקעתה ב"רכב אשדוד", דבר, 11 בספטמבר 1981
