יורי לויטן
יורי לויטן (ברוסית: Ю́рий Бори́сович Левита́н) (2 באוקטובר 1914 - 4 באוגוסט 1983) היה קריין רדיו יהודי-סובייטי . שימש דה פקטו כקריין הראשי של רדיו מוסקבה בתקופת מלחמת העולם השנייה ותרם רבות להעלאת מורל הלוחמים של הכוחות המזוינים של ברית המועצות. לויטן הודיע, בין השאר, על כניעת גרמניה הנאצית ועל הצלחת משימת שיגור האדם הראשון לחלל, יורי גגארין.
ביוגרפיה
נולד בשם יודק'ה (יהודה) למשפחה יהודית, ברקו ומירה לויטן, בעיר ולדימיר ברוסיה. בהיותו בן 17, בשנת 1931, נתקבל כקריין ברדיו מוסקבה, תחנת הרדיו הרשמית של ברית המועצות. נתגלה כבעל כושר נאום וקריינות מיוחדים שהתבססו על קולו העמוק ועל ההטעמה המיוחדת שלו. את שידוריו פתח במילים "גובוריט מוסקבה" (Говорит Москва, "מוסקבה בשידור", מילולית: "מוסקבה מדברת"), שהיו לסימן ההיכר שלו.
לשיא השפעתו הגיע בימי מלחמת העולם השנייה. ב-22 ביוני 1941 לפנות בוקר הוזעק לויטן לתחנת השידור של רדיו מוסקבה. בבואו למקום מצא (כפי שתיאר לימים בריאיון עיתונאי) את כל הסובבים אותו בוכים. הממונים עליו מסרו לידיו דף נייר והורו לו להקריאו. לויטן קרא את הכתוב והודיע לעם הסובייטי כי הודעה חשובה עומדת להיות משודרת והכל מוכרחים להאזין לה. שעות אחדות לאחר מכן הגיעה ההודעה מפיו של שר החוץ של ברית המועצות ויאצ'סלב מולוטוב שבישר, בקול רועד, כי הנאצים פלשו לברית המועצות, בהכריזו:
- "הבוקר בשעה 4, ללא הכרזת מלחמה וללא הגשת תביעות נגד ברית המועצות, תקפו חיילים גרמנים את ארצנו. ... התקפה זאת על ארצנו, שלא הייתה כמוה, היא מעשה בוגדני שאין לו הקבלה בתולדות עמי התרבות".
לויטן הוא שהודיע לעם על הקרבות המכריעים במהלך המלחמה (תוך הדגשת הניצחונות והצנעת התבוסות - כמקובל בתקשורת הסובייטית), עד שזכה להכריז על כיבוש ברלין ועל כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945. ההודעות המיוחדות לעם הסובייטי מאת סטלין הוקראו תמיד על ידי לויטן, וקריינותו נחשבה כנובעת מפי הגבורה.
השפעתו של לויטן על שמירת המוראל של העם הסובייטי נחשבה למכרעת. כל תושב בברית המועצות הכיר את קולו ואת הטון הנשגב שלו מחד, אך המרגיע מאידך. קולו היה כעין דרישת שלום ועידוד מן הבית לחיילי הצבא האדום, שלחמו שנים רבות במקומות מרוחקים, במנותק מבתיהם ומשפחותיהם. אמרתו החוזרת "הצדק אתנו!" (Наше дело правое!) הפכה לאחת מססמאות המלחמה.
גרמניה הכירה בהשפעתו של לויטן על שמירת המוראל של העם הסובייטי והמודיעין הגרמני הכין מבצע מיוחד לחיסולו של לויטן. מפציץ גרמני הטיל פצצה של חצי טון על בנין שירות השידור הסובייטי במוסקבה, והרדיו הגרמני הזדרז להודיע כי הבניין נהרס ולויטן נהרג. למעשה הפצצה נפלה לתוך מערכת הביוב ולא התפוצצה, ותוך 15 דקות נשמע קולו של לויטן שוב מעל גלי האתר.
יורי לויטן המשיך להיות קריין בכיר ברדיו מוסקבה גם לאחר סיום המלחמה[1][2]. הוא שימש כקריין במצעדי האחד במאי[3] והודיע הודעות חשובות, בין השאר על מחלתו[4] ומותו, ב-7 במרץ 1953, של סטלין, בהכריזו בטון דרמטי:
- "הוועד המרכזי ... מודיע בצער עמוק למפלגה ולכל העמלים כי ב-5 במרץ בשעה 9.30 יוסף ויסריונוביץ' סטלין מת אחרי מחלה קשה. לבו של שותפו לדרך וממשיך עבודתו הגאונית של לנין, המנהיג הנבון והמורה של המפלגה הקומוניסטית והעם הסובייטי נדם".
ב-20 ביולי 1953 הודיע לויתן ברדיו מוסקבה על חידוש היחסים הדיפלומטיים עם מדינת ישראל. בעיתונות הישראלית צוין כי במוסרו את ההודעה הורגשה בקולו העמוק נעימה חגיגית מיוחדת[5][6].
ב-1961 היה זה לויטן שהודיע על טיסת החלל של יורי גגארין, שהיה האדם הראשון שהקיף בחלל את כדור הארץ. בהמשך הודיע הודעות חגיגיות נוספות על טיסות החלל של ברית המועצות[7][8][9][10] ואף השמיע הערות לגלגניות על כישלונותיה של ארצות הברית[11].
לויטן זכה בתוארי הכבוד "האמן העממי של רוסיה" (1973) ו"האמן העממי של ברית המועצות" (1980).
יורי לויטן התמיד בקריינות במשך 52 שנה. נפטר בכפר בסונובקה ונקבר במוסקבה בשנת 1983.
|
|
| |
| לעזרה בהפעלת הקבצים | ||
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ לך לפלשתינא שלך, מעריב, 13 בנובמבר 1959
- ^ מאזיננו מעיר, דבר, 26 באפריל 1953
- ^ ממשלת ססס"ר תקדם בברכה כל צעד לקידום השלום, דבר, 3 במאי 1953
- ^ מצבו של סטאלין מחמיר והולך, דבר, 6 במרץ 1953
- ^ לויתן מודיע על חידוש היחסים עם ישראל, דבר, 21 ביולי 1953
- ^ ניהלתי מו"מ עם הרוסים על יחסים דיפלומאטיים, מעריב, 10 במרץ 1972
- ^ רוסיה שיגרה אדם לחלל, חרות, 12 באוגוסט 1962
- ^ היעד, חרות, 17 באוגוסט 1962
- ^ 2 טייסי החלל נחתו בשלום בתוך החלליות, חרות, 16 באוגוסט 1962
- ^ ראובן לויתן, הרי זה אנדריושה שלי, מעריב, 16 באוגוסט 1962
- ^ מוסקבה על דחיית השיגור, דבר, 28 בינואר 1962
