יזרעאל (ארגון)
"ארגון יזרעאל" הוא ארגון המייסדים של כפר הס. הוקם כארגון לצורך עליה על הקרקע ב-1924.
הרעיון להקים ארגון לצורך עלייה על הקרקע כמושב עובדים עלה ב-1924 בשיחה בין ניסן בורד ומרדכי תאני שעבדו כפועלים חקלאים בפתח תקווה. עד מהרה השניים הפכו לעשרה: מרדכי תאני, אהרון בן יוסף, יהודה אבלסון, משה ברן (הדר), אברהם גוטקובסקי, ניסן בורד, דב גלונסקי, דוד דוקסין, יצחק מיטראני, יוסף ברגר ויעקב בן ציוני. במקביל התארגנה קבוצה אחרת של פועלים בחדרה שכללה את: חיים סגל, צבי בוטניק, ישראל לוין, יוסף יודלביץ, יעקב בורטניקר (בוקר), חיים גולדשטיין, יעקב זלצהנדלר, אברהם כפרי ושלמה ולדמן. לימים נוספו לקבוצה פועלים מזיכרון, חיפה מגדל ומקומות נוספים בארץ.
השאיפה של אנשי הארגון הייתה להקים מושב עובדים בעמק יזרעאל, כשני קילומטר מערבית לכפר יחזקאל, על אדמות הכפר הערבי "זירעין". בשל כך נקראה הקבוצה "ארגון יזרעאל". חלק מחברי הקבוצה אף הגיעו לכפר יחזקאל לצורך הכשרה ב-1925. באותה השנה החלו לבנות את העיר עפולה, שתוכננה על ידי האדריכל ריכרד קאופמן ושווקה כעיר המתוכננת הראשונה בישראל. בניין העיר עפולה משך אליו קבוצות פועלים רבות, ביניהן גם את קבוצת "ארגון יזרעאל". במהלך השהייה בכפר יחזקאל הצטרפו לארגון מספר חלוצים מכפר יחזקאל ביניהם: יצחק רוטברג, יעקב בקנשטיין ויעקב סורוקר. לקראת סוף 1926 היה משבר כלכלי שהשבית את מרבית הבנייה בעיר עפולה, וחברי ההכשרה עברו למקומות אחרים. לא כל חברי הארגון היו בהכשרה, מרביתם המשיכו להתגורר ביישובים שונים בארץ מחכים לבשורה לעליה על הקרקע.
במשך 5 שנים ניסו המוסדות לקנות מאנשי הכפר הערבי זרעין את האדמות ליישוב החדש ללא הצלחה. בשנת 1929 הקים הלורד אלפרד מונד את חברת מטעי ארץ ישראל כ-10 קילומטר דרומית לכפר סבא. שנה קודם ב-1928 הוצע לאנשי "ארגון יזרעאל" על ידי המרכז החקלאי, להעתיק את יישובם לאזור של חברת המטעים. באספה שהתקיימה בזיכרון יעקב באותה שנה החליטו אנשי הארגון לקבל את ההצעה. ראשוני כפר הס הצטרפו למחנה הפועלים של תל מונד בשנת 1929.
בהתאם לתקנון מושב העובדים כפר הס הייתה אמורה לקום על קרקע לאומית, שתירכש על ידי קק"ל. בשל מצוקת כלכלית של קק"ל באותם ימים, נדרש כל אחד ממתיישבי כפר הס לשלם 20 לירות ארץ ישראליות לקופת קק"ל לצורך רכישת הקרקע. לצורך כך הקים הארגון קופת מלווה וחסכון לחבריו, הקופה השקיעה עד 1930 כ-2400 לא"י לרכישת קרקע להקמת משתלה, מפות ועוד. הסכום שניתן ממתיישבי כפר הס הספיק לכמחצית מערך הקרקע, ואת השאר השלימה קק"ל. בהתאם לתקנון מושב העובדים הקרקע נרשמה על שם קק"ל. ב-1930 נחרש התלם הראשון באדמת כפר הס. לארגון הייתה משתלה עם 4700 שתילי הדרים. ב-1931 החלו ראשוני המתיישבים לעבור להתגורר על אדמות כפר הס בשורת צריפים. במשך מספר שנים המשיך המושב להיקרא "ארגון יזרעאל", עד שבלחץ המרכז החקלאי שונה שמו ל"כפר הס" על שם הוגה הדעות הציוני משה הס. לימים רחוב הצריפים הראשון של כפר הס קיבל את השם "ארגון יזרעאל".
קישורים חיצוניים
