אלפרד מונד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלפרד מונד

סר אלפרד מוריץ מונד, הברון הראשון מלצ'ט המוכר גם בשם לורד מלצ'טאנגלית: Alfred Moritz Mond, 1st Baron Melchett‏; 23 באוקטובר 1868 - 27 בדצמבר 1930) היה תעשיין, איל הון ופוליטיקאי יהודי-בריטי, ממנהיגי יהדות בריטניה ופעיל ציוני.

ביוגרפיה

מונד נולד בפארנוורת' Farnworth, לנקשייר. אביו, ד"ר לודוויג מונד, יליד העיר קאסל בגרמניה, היה מדען וממציא בתחום הכימיה, שעשה הון רב מהמצאתו והיה לתעשיין מצליח בבריטניה. שפת האם של אלפרד מונד הייתה הגרמנית, והוא לא גדל והתחנך כיהודי. הוא נשא ב-1894 את וויולט גצה, אף היא ממוצא יהודי, וילדיהם אווה והנרי הוטבלו וחונכו כאנגליקנים.

אלפרד מונד המשיך את עסקי הניקל של אביו ופיתח אותם בהצלחה רבה למפעל כימיקלים מוביל. ב-1926 התאחד מפעל הניקל שלו עם שלוש חברות נוספות ליצירת תאגיד תעשיות כימיות אימפריאליות (Imperial Chemical Industries,‏ ICI), שבשנתו הראשונה גלגל מחזור של 27 מיליון ליש"ט ולאורך שנים היה ענק התעשייה הגדול בבריטניה. מונד היה היושב ראש הראשון של התאגיד, ונחשב באותה תקופה האדם העשיר ביותר בבריטניה.

פעילות פוליטית

קריקטורה של אלפרד מונד שהתפרסמה במגזין פאנץ' ב-1920: כשר השיכון והעבודות הציבוריות הורה אלפרד מונד להזיז ממקומם פסלים ציבוריים, בהם פסלו של המלך ג'ורג' השלישי

מונד החל בפעילות פוליטית במפלגה הליברלית, וב-1906 נבחר לראשונה מטעמה לבית הנבחרים הבריטי. אף שלא זיהה עצמו כיהודי, בעת מלחמת העולם הראשונה מצא עצמו קרבן למתקפות לאומניות ואנטישמיות, והוא הואשם בהיותו בוגד גרמני ויהודי. למרות הכפשות אלה, מינה אותו ראש הממשלה דייוויד לויד ג'ורג' כשר העבודה והבינוי בממשלתו הליברלית ב-1916, בעיצומה של המלחמה. במסגרת תפקיד זה היה אחראי לתוכנית החימוש הבריטית וכן להקמת מתקנים צבאיים, מקלטים, בתי חולים ועבודות ציבוריות נוספות שהתנהלו בממדי ענק בעת המלחמה. ב-1921 מינה אותו לויד ג'ורג' לשר הבריאות, תפקיד בו החזיק במשך כשנה וחצי עד לנפילת הממשלה ב-1922.

לאחר מכן כיהן כחבר פרלמנט מן השורה במשך שש שנים נוספות. בשנת 1928 הצטרף למפלגה השמרנית וב-1928 הוענק לו תואר האצולה "הברון הראשון מלצ'ט" ומושב בבית הלורדים.

פעילות ציונית

ב-1917, בגיל 50 ובשיאה של הקריירה הפוליטית שלו בממשלת בריטניה, החל מונד לגלות מחדש את יהדותו. באותה שנה נשא לראשונה נאום בו דיבר בשם העם היהודי. מונד החל לגלות עניין בציונות עם כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים, בהשפעת ידידו חיים ויצמן. ב-1922 ביקר לראשונה בארץ ישראל יחד עם חיים ויצמן, והיה בין המשקיעים שגייס פנחס רוטנברג להקמת מפעל החשמל שלו. ויצמן תיאר אותו בזכרונותיו כאחוז התפעלות מפועלם של חלוצי המפעל הציוני. לאחר שובו מהביקור היה לנשיא הקרן הציונית הבריטית, ועסק בשמה במשא ומתן עם ממשלת בריטניה. הוא אף עסק בגיוס תרומות להגשמת החזון הציוני בקרב יהדות ארצות הברית, והשתתף במשלחת הסקר לענייני התיישבות בארץ ישראל. ב-1925 מונה כחבר בחבר הנאמנים הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים שזה אך הוקמה, בראשות ויצמן, וכן כנשיא הראשון של הטכניון עם פתיחתו. הוא תרם סכומי כסף רבים מהונו הפרטי למטרות ציוניות. ב-1928, בעת סיור בגליל, פקד את קברם של יוסף טרומפלדור וחבריו בתל חי, ולאחר שהתאכזב לגלות שאין מצבה לזכרו במקום ניאות לממן את פסל האריה השואג, על פי הצעתו של הפסל אברהם מלניקוב.

פסל הלורד מלצ'ט (1934) מאת בתיה לישנסקי

ב-1928 שיכנע מונד קבוצת בעלי הון בריטים לא-יהודים להשקיע ברכישת קרקעות בארץ ישראל, כמיזם עסקי, ולצורך כך הוקמה "חברת מטעי ארץ ישראל". במהלך שנת 1929 רכשה החברה 2,500 דונם קרקעות חקלאיות באזור השרון, מצפון לכפר סבא, שם ניטעו פרדסים והוקמה התיישבות לחקלאי המקום. במקום נוסדה מושבה שנקראה על שמו של אלפרד מונד - תל מונד (כיום מועצה מקומית). אחד משבעת הבתים הראשונים במושבה היה ביתו של אלפרד מונד (כיום מוזיאון בית הלורד). בנוסף, רכש מונד שטח אדמה במגדל שעל שפת הכנרת מצפון לטבריה, והקים שם בית (וילה בסגנון אנגלי קולוניאליסטי) הידוע כיום כ"וילה מלצ'ט".

מונד נפטר באנגליה בז' בטבת ה'תרצ"א (27 בדצמבר 1930) בגיל 62, זמן קצר לאחר עלייתה על הקרקע של ההתיישבות שיזם.

מורשתו

ילדיו של מונד, הנרי ואווה, הלכו בעקבות דרכו הציונית של אביהם ושניהם התגיירו ב-1933. הנרי מונד, הברון השני מלצ'ט כיהן כיושב ראש הסוכנות היהודית, כיו"ר חברת החשמל וחברת מטעי ארץ ישראל (בעלת אדמות תל מונד) וכנשיא מכבי העולמי. הבת אווה (חווה) נישאה לג'ראלד אייזקס, המרקיז השני מרדינג, בנו של רופוס דניאל אייזקס, המרקיז מרדינג. היא כיהנה כנשיאת הקרן הציונית הבריטית ועמדה בראש הסניף הבריטי של הקונגרס הציוני העולמי.

על שמו של אלפרד מונד, הלורד מלצ'ט, רחובות "מלצ'ט" במספר ערים בישראל, אחוזת וילה מלצ'ט לשפת הכנרת, והיישוב תל מונד ומוזיאון "בית הלורד" שבו.

מספריו

  • המשבר : סבותיו ותקנתו, מאת לורד מלצ'ט, עם הקדמה מאת לורד ויר , תרגום מאנגלית - ב' פליכס, (הפסידונים של אשר ברש), הוצאת מצפה, 1932.[1].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלפרד מונד בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0
  1. ^ "המשבר : סבותיו ותקנו", מאת אלפרד מונד-הלורד מלצ'ט, הוצאת מצפה, 1932, אתר הספרייה הלאומית, ערך : אשר ברש פריט מספר 108.