יזרעאל (הר יהודה)
יזרעאל הייתה עיר בהר יהודה, מקום מוצאה של אחינועם היזרעאלית אשת דוד,[1] אותה נשא כנראה לפני אביגיל הכרמלית.[2] נזכרת בקבוצה 7 ברשימת ערי יהודה, שבספר המדבר הדרומי.[3] השם יזרעאל מופיע גם ברשימות היחש של יהודה[4], עם בני חור בכור אפרתה ובקשר עם עיטם, ומקובל כי גם כאן הכתוב מכוון לאותה עיר.[5] בדרך כלל סבורים כי המדובר במשפחה שישבה באזור בית-לחם\אפרתה (אולי בעיטם), בין שמוצאה מיזרעאל הדרומית ובין שהקשר ביניהן הוא אחר, או כלל אינו קיים.[6] אולם בה במידה ייתכן כי היישוב יזרעאל עצמו הוא המתייחש על חור בכור אפרתה, ואם כך הריהו אחת השלוחות הדרומיות של מערכת משפחות צפונית זו. ההנחה כי אחינועם מגיעה מיזרעאל הצפונית[7] נראית רחוקה.[8]
זיהוי
הצעת הזיהוי ליזרעאל בח' תרמה[9] (אתר 1/38/320 בסקר ישראל) אינה באה בחשבון בגלל מיקומה המרוחק מיישובי קבוצה 7 ומספר המדבר, וגם הממצא אינו מתאים. באזור המתאים לזיהויה של יזרעאל ובהר-יהודה כולו לא מוכרת השתמרות השם. האתר היחיד באזור המתאים שאינו מזוהה ואשר מתחיל קיומו בתקופת הברזל 2א היא ח' אום א-לצפה (צפון), המצויה בלב התחום בו פועל דוד בתקופה בה נשא כמשוער את אחינועם: בין מעון וכרמל לבין זיף. לאור כל זה סביר מאד לזהות את יזרעאל בח' אום א-לצפה.[8]
האתר והממצא הארכיאולוגי
החורבה נסתרת בתוך ואדי אבו-שבן, כמעט שאין להבחין בה מרחוק ובתקופה בה נסקרה ארכיאולוגית (1984) אף לא היתה כל דרך גישה אליה ברכב. במורד הוואדי מצויה באר נובעת (ביר אבו-שבן) ולידה אתר בת של חרבת אום א-לצפה (ח' אבו-שבן, 1/53/321, וראו גדור{2}). הלאה במורד הוואדי מצוי מקור מים נוסף: עין אל-עצפורה, מעין החרב כיום לחלוטין אך בעבר היה מהמזרחיים במעיינות ספר המדבר. ח' אום א-לצפה היא אתר 2/44/321{16-09} (לוח 51ו), נ"צ 1648.0940, גובה מוחלט 730 מ', גובה יחסי 0 מ', תצפית גרועה ביותר (כאמור האתר נסתר בוואדי), שטח מירבי כ-12 דונם. ראשית היישוב אולי בתקופת הברונזה הקדומה 1, ממנה נתגלה לעת עתה שבר שפה בודד. לפי ספלולים אופייניים שנתגלו באתר יש מקום לשער שאולי נתקיים בו בית קברות בתקופות הברונזה התיכונה והברונזה המאוחרת, מהסוג הנפוץ יחסית בהר יהודה, אך אין ודאות בדבר. היישוב חוזר ומתחדש בתקופות הברזל 2א (כ-8 דונם), 2ב (כ-10 דונם), 2ג (כ-12 דונם: שיא היישוב), 2ד (כ-11 דונם) ובתקופה הפרסית (כ-8 דונם). מהתקופות שאחר כך אין ממצא, עד אשר היישוב מתחדש בתקופה הביזנטית וממשיך בקיומו לאורך התקופות האיסלמיות (בערך 8-6 דונם ושמא פחות).[8]
הערות שוליים
- ↑ ספר שמואל א', פרק כ"ה, פסוק מ"ג
- ↑ ספר שמואל א', פרק כ"ז, פסוק ג' ספר שמואל א', פרק ל', פסוק ה' ספר שמואל ב', פרק ב', פסוק ב' ספר שמואל ב', פרק ג', פסוק ב' = ספר דברי הימים א', פרק ג', פסוק א'
- ↑ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק נ"ו
- ↑ ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק ג'
- ↑ אנציקלופדיה מקראית כרך ג, טור 626, וספרות שם.
- ↑ גרשון גליל, מגילות היוחסין של שבט יהודה. האוניברסיטה העברית בירושלים (עבודת דוקטור), תשמ"ג (1983), עמ' 87, ושם ספרות נוספת.
- ↑ J.D. Levenson and Baruch Halpern, The political Import of David Marriages, Journal of Biblical Literature (JBL) 99, 1980, pages 507-518
- ^ 8.0 8.1 8.2 אבי עופר, הר-יהודה בתקופת המקרא (עבודת דוקטור), אוניברסיטת ת"א, חלק 3, עמ' 49.
- ↑ F.M. Abel, Géographie de la Palestine, tomes I-II, .1933-38 (3ème édition, 1967), Paris, tome II, page 365
יזרעאל (הר יהודה)40855060