רשימת ערי יהודה
 |
ערך זה דורש שכתוב מפני אי התאמת אופיו או תכניו למדיניות המכלול. ייתכן שהמידע המצוי בערך זה מכיל דברי כפירה, כתוב מנקודת מבט חילונית, או שאין בו הבדלה בין קודש לחול ובין דת ישראל לדתות העמים.
| |
| ערך זה דורש שכתוב מפני אי התאמת אופיו או תכניו למדיניות המכלול. ייתכן שהמידע המצוי בערך זה מכיל דברי כפירה, כתוב מנקודת מבט חילונית, או שאין בו הבדלה בין קודש לחול ובין דת ישראל לדתות העמים. |
רשימת ערי יהודה בספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים כ"א-ס"ב, והמשכה המשוער ברשימת ערי בנימין בפרק י"ח, פסוקים כ"א-כ"ח, היא המקור הטופונימי המפורט ביותר בתנ"ך, והבסיס למחקר הגאוגרפי-היסטורי של יהודה בזמן התנ"ך. שתי הרשימות הנזכרות הם רשימה אחת, שפוצלה בין שני הפרקים. הרשימה מופיעה במסגרת תיאורי נחלות שבטי יהודה ובנימין, שיהושע נתן אותן לשני שבטים אלו. במחקר ההיסטורי והארכאולוגי הוכח תיארוכה למחצית השנייה של תקופת המלוכה, כנראה ימי יאשיהו, ונחלקו החוקרים לגבי טיבה של הרשימה בתקופת ממלכת יהודה המאוחרת.
היקף הרשימה
רשימת הערים נדונה לראשונה במאמר היסוד של אלברכט אלט[1], שכללה לדעתו גם את ערי בנימין בספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים מ"א-מ"ו, ערי שמעון בפרק י"ט, פסוקים א'-ט' וערי דן בפרק י"ט, פסוקים מ'-מ"ח. עם זאת, על בסיס כפילויות רבות, חפיפה ניכרת והבדלים סגנוניים, נראה שרשימות ערי שמעון ודן אינן שייכות לרשימתנו, וכך מקובל במחקר[2].
אלט שיער כי הרשימה משקפת את החלוקה המינהלית של ממלכת יהודה בשלב מסוים של ימי יאשיהו. הוא גם קשר את קבוצות הערים בהר (להלן) ליחידות המשפחתיות העיקריות של יהודה: הקנזים (קבוצה 5), הכלבים (6), הקינים (7), האפרתים (9).
קבוצות הערים ברשימה
להלן רשימת קבוצות הערים, לפי המיספור המקובל בדרך כלל במחקר, האזור הגאוגרפי, והעיר המרכזית או הידועה ביותר.
1 נגב ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים כ"א-ל"ב
2 שפלה: עדולם ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים ל"ג-ל"ו
3 שפלה: לכיש ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים ל"ז-מ"א
4 שפלה: קעילה ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים מ"ב-מ"ד[3]
5 דרום ההר: דביר ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים מ"ח-נ"א
6 מרכז ההר א: חברון ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים נ"ב-נ"ד
7 מזרח ההר: מעון ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים מ"ה-מ"ז
8 מרכז ההר ב: בית-צור ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים נ"ח-נ"ט
9 צפון ההר: בית-לחם ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק 59ג (נשמטה מנוסח המסורה, שרדה רק בתרגום השבעים, מקובל להתייחס אליה כפסוק 59ג )
10 א צפון ההר / בנימין[4] ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ס'
10 ב בנימין קבוצה 2[4] ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים כ"ה-כ"ח
11 א מדבר / בנימין[5] ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים ס"א-ס"ב
11 ב בנימין קבוצה 1[5] ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים כ"א-כ"ה
12 בנימין מזרח, קבוצה 3 לפי סברה מקובלת התקיימה קבוצה נוספת בבנימין, שנשמטה (כמו קבוצה 9), שכן ברשימה חסרות ערים רבות מבנימין[6].
החלוקה לקבוצות ומשמעות הרשימה
ישנה מחלוקת בשאלה אם מדובר אכן ברשימה מנהלית של ממלכת יהודה[7], וגרפינקל ערער על ההנחה שהיא מבוססת על היחידות המשפחתיות ביהודה[8].
למרות שהרשימה ערוכה באופן כללי לפי אזורים גיאוגרפיים וקרבה בין היישובים , הרי נראה כי כשלו כל הנסיונות ליצור גבולות ברורים לכל קבוצה. אמנם כל אחת מהקבוצות מהווה תחום מוגדר, אך הוא כולל לעתים שלוחות לתחומה המוגדר של קבוצה שכנה , כפי שמוכח ממערכת הזיהויים המבוססת על הסקרים הארכאולוגיים[9]. ייתכן מאד לפיכך שאין כאן כל חלוקה ריאלית, כי אם נסיון למנות את יישובי הממלכה בקבוצות המהוות באופן כללי תחומים גיאוגרפיים, אך אינן עקביות לגמרי בכך ומושפעות מגורמים שונים ואף מיד המקרה[9].
תארוך הרשימה
אין מחלוקת כי היקפה הכולל של הרשימה משקף את היקף ממלכת יהודה במאות 7–8 לפסה"נ, וגם הממצא הארכאולוגי באתרים מוכיח זאת. הניתוח הארכאולוגי וההיסטורי לא מאפשרים לקבוע אם זמנה המדויק הוא אכן ימי יאשיהו, כפי שסבר אלט, או קודם לכן בימי חזקיהו. הסקרים הארכאולוגיים המפורטים ביהודה גם הם אינם מאפשרים קביעה מדויקת, אולם יש בהם, ובניתוח ההיסטורי, משום חיזוק לתארוך לימי יאשיהו[2][9].
על הערים הנמנות ברשימה, תולדותיהן וזיהויין, ניתן לקרוא עוד בערכים המוקדשים להן.
הערה (ינואר 2022): לעת עתה לא לכל הערים יש ערך מעודכן ארכיאולוגית והיסטורית, או ערך בכלל. נעשה מאמץ אינטנסיבי להשלים פערים אלו בערכי ויקיפדיה במהלך שנת 2022.
נספח: שחזור הרשימה המפורטת
להלן מובאת רשימת הקבוצות עם פירוט כל הערים, כהופעתן במקרא בספר יהושע:
1 נגב
פרק ט"ו, פסוקים כ"א-ל"ב: כא וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר. כב וְקִינָה וְדִימוֹנָה וְעַדְעָדָה. כג וְקֶדֶשׁ וְחָצוֹר וְיִתְנָן. כד זִיף וָטֶלֶם וּבְעָלוֹת. כה וְחָצוֹר חֲדַתָּה וּקְרִיּוֹת חֶצְרוֹן הִיא חָצוֹר. כו אֲמָם וּשְׁמַע וּמוֹלָדָה. כז וַחֲצַר גַּדָּה וְחֶשְׁמוֹן וּבֵית פָּלֶט. כח וַחֲצַר שׁוּעָל וּבְאֵר שֶׁבַע וּבִזְיוֹתְיָה. כט בַּעֲלָה וְעִיִּים וָעָצֶם. ל וְאֶלְתּוֹלַד וּכְסִיל וְחָרְמָה. לא וְצִקְלַג וּמַדְמַנָּה וְסַנְסַנָּה. לב וּלְבָאוֹת וְשִׁלְחִים וְעַיִן וְרִמּוֹן כָּל עָרִים עֶשְׂרִים וָתֵשַׁע וְחַצְרֵיהֶן.
2 שפלה: עדולם
פרק ט"ו, פסוקים ל"ג-ל"ו: לג בַּשְּׁפֵלָה אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה. לד וְזָנוֹחַ וְעֵין גַּנִּים תַּפּוּחַ וְהָעֵינָם. לה יַרְמוּת וַעֲדֻלָּם שׂוֹכֹה וַעֲזֵקָה. לו וְשַׁעֲרַיִם וַעֲדִיתַיִם וְהַגְּדֵרָה וּגְדֵרֹתָיִם עָרִים אַרְבַּע עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן.
3 שפלה: לכיש
פרק ט"ו, פסוקים ל"ז-מ"א: לז צְנָן וַחֲדָשָׁה וּמִגְדַּל גָּד. לח וְדִלְעָן וְהַמִּצְפֶּה וְיָקְתְאֵל. לט לָכִישׁ וּבָצְקַת וְעֶגְלוֹן. מ וְכַבּוֹן וְלַחְמָס וְכִתְלִישׁ. מא וּגְדֵרוֹת בֵּית דָּגוֹן וְנַעֲמָה וּמַקֵּדָה עָרִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן.
4 שפלה: קעילה
פרק ט"ו, פסוקים מ"ב-מ"ד[3]: מב לִבְנָה וָעֶתֶר וְעָשָׁן. מג וְיִפְתָּח וְאַשְׁנָה וּנְצִיב. מד וּקְעִילָה וְאַכְזִיב וּמָרֵאשָׁה עָרִים תֵּשַׁע וְחַצְרֵיהֶן.
5 דרום ההר: דביר
פרק ט"ו, פסוקים מ"ח-נ"א[3]: מח וּבָהָר שָׁמִיר וְיַתִּיר וְשׂוֹכֹה. מט וְדַנָּה וְקִרְיַת סַנָּה הִיא דְבִר. נ וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה וְעָנִים. נא וְגֹשֶׁן וְחֹלֹן וְגִלֹה עָרִים אַחַת עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן.
לקריאה נוספת
- אלברכט אלט, Judas Gaue unter Josia PJb 21, 1925, עמ' 100–117. נמצא גם בכרך II של מאמריו, 1953: 267–288.
- נדב נאמן, רשימות הערים של יהודה ובנימין וממלכת יהודה בימי יאשיהו. ציון נד, תשמ"ט, עמ' 17–71.
- אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), 1993, עמ' 1: 74–92, 4: 21–25.
הערות שוליים
- ^ אלברכט אלט, Judas Gaue unter Josia PJb 21, 1925}, עמ' 100–117. נמצא גם בכרך II של מאמריו, 1953: 267–288.
- ^ 2.0 2.1 נדב נאמן, רשימות הערים של יהודה ובנימין וממלכת יהודה בימי יאשיהו. ציון נד, תשמ"ט, עמ' 17–71.
- ^ 3.0 3.1 3.2 בין קבוצה 4, האחרונה בשפלה, וקבוצה 5, הראשונה בהר, נמצאת רשימת ערים בפלשת: ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים מ"ה-מ"ז. זוהי תוספת שהוכנסה כדי להשלים את נחלת יהודה בשפלה ובמישור החוף לפי תפישת העורך המקראי, ואיננה נחשבת כחלק מהרשימה המקורית של ערים בהן ישבו בני יהודה ובנימין.
- ^ 4.0 4.1 לדעת רוב החוקרים קבוצה 10 המקורית נחלקה בתיאור המקראי לשניים כדי להתאים לסכימת גבולות השבטים.
- ^ 5.0 5.1 לדעת רוב החוקרים גם קבוצה 11 המקורית נחלקה בתיאור המקראי לשניים, כדי להתאים לסכימת גבולות השבטים.
- ^ שמות אפשריים של יישובי בנימין החסרים ברשימה: בחורים, (בית-)עזמות, (ה)גבים(?), חצור\בעל-חצור, ליש (ה), מגרון(?), מדמנה, מכמש, מעברה(?), נב\נבו, (ה)סנאה(?), עי\ה\ת, עלמון\עלמת, ענניה, ענתות. (ה)גבים, מגרון, מעברה ואולי גם מדמנה חשודים בהיותם אך ציונים טופוגרפיים בתיאור שבספר ישעיהו, פרק י', פסוקים כ"ח-ל"ב (ר' עוד על שמות אלו בערכים המתאימים באנציקלופדיה מקראית, ובפירושים). מביניהם נראה מניתוח המקורות כי גבים ומדמנה היו יישובים; לגבי מגרון ומעברה לא ניתן להכריע, אך ייתכן מאד מתוך ההקשר בספר ישעיהו כי היה בהם גם יישוב, לצד היותם ציונים טופוגרפיים.
- ^ גרשון גליל, כרך מט, מחוזות ההר של ממלכת יהודה, תשמ"ד, ציון.
- ^ יוסף גרפינקל. תפוצתן של 'טביעות החותם הזהות' והמערך היישובי ביהודה ערב מסע סנחריב. תשמ"ד. קתדרה 32: 53-35.
- ^ 9.0 9.1 9.2 אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), 1993, עמ' 1: 74–92, 4: 21–25.
| ספר יהושע | ||
|---|---|---|
| הכניסה לארץ | מעבר הירדן • שליחת המרגלים ליריחו • ברית המילה בגלגל • מפגש יהושע עם המלאך • תקנות יהושע בן נון | |
| כיבוש הארץ | מלחמת יריחו • מלחמות העי • מעל עכן וענישתו • מעמד הר גריזים והר עיבל • ברית הגבעונים • מלחמת מלכי הדרום • שמש בגבעון דום • מלחמת מלכי הצפון | |
| חלוקת הארץ לשבטים | נחלת שבט ראובן • נחלת שבט גד • נחלת שבט יהודה • נחלת שבט מנשה • נחלת שבט אפרים • נחלת שבט בנימין • נחלת שבט שמעון • נחלת שבט זבולון • נחלת שבט יששכר • נחלת שבט אשר • נחלת שבט נפתלי • נחלת שבט דן • ערי הלויים • ערי המקלט | |
| סיום ספר יהושע | מזבח ראובן וגד • נאום יהושע • הברית בשכם | |
| דמויות בספר יהושע | יהושע בן נון • רחב • עכן בן כרמי • אדני צדק • הוהם מלך חברון • דביר מלך עגלון • יפיע מלך לכיש • פראם מלך ירמות • הורם מלך גזר • יבין מלך חצור • כלב בן יפונה • אלעזר הכהן • עתניאל בן קנז • עכסה • אדני בזק | |
