יחד מורים
יחד מורים הוא מיזם חינוכי, שנועד לארגן מתנדבים לעסוק בהוראה ובעבודה חינוכית אחרת. המיזם פועל בשיתוף משרד החינוך, חברות עסקיות ורשויות מקומיות בישראל. המיזם הוא אחד מתוך מספר תוכניות המאוגדות בשם הטובים בחינוך, שכולן נועדו להפנות אנשים ונשים בעלי מניעים אידיאליסטיים, שבמקורם מגיעים מחוץ למערכת החינוך, לעבודה בהתנדבות או בשכר עם תלמידים כדי לקדם אותם לקראת מטרות חינוכיות שונות.
חזון המיזם: ”חיזוק מעמד המורים במערכת החינוך ובחברה, על ידי התנדבות של הפעילים בבתי הספר כתומכי הוראה”
הולדת המיזם
במאי 2008, יזמו שני מנהלים בכירים, שבאו מרקעים שונים, את הקמת "צוות המשימה הציבורי" הטובים בחינוך: רם שמואלי, קצין בכיר וטייס בחיל האוויר שפרש מהשירות שנה קודם לכן, ויצחק (קיקי) אוחיון, מנהל בכיר בחברת אינטל בישראל, ביוזמתם של עובדים נוספים באינטל, הקימו את הצוות. מטרתם הייתה לגייס עובדים בעלי מוטיבציה ויכולת מהתעשיות המתקדמות, ממפעלים אחרים וממערכת הביטחון, לעזרת תלמידים מתקשים, כמו גם למען תלמידים מצטיינים, במערכת החינוך.
השם "הטובים בחינוך" נבחר על ידי רם שמואלי, יוצא חיל האוויר, על משקל הביטוי "הטובים לטיס", אולם באופן שונה ומובדל בכוונה; וזאת כדי להדגיש שהמשתתפים בתוכנית אינם "הטובים" שבאים אל מערכת חינוך "רעה", אלא מצטרפים למערכת שיש בה טובים אך היא זקוקה לחיזוק.
המניעים העיקריים להקמת הצוות היו:
- רעיון לנצל את כוח האדם המיומן ובעל הרצון מבין פורשי מערכת הביטחון, שיתרמו מיכולתם וניסיונם, בתחום החינוך.
- באותה עת היה משבר בענפי ההיי-טק, שבעקבותיו פוטרו עובדים רבים בישראל ובעולם. המייסדים זיהו פוטנציאל להסבת חלק מהמפוטרים, שהיו בעלי השכלה, יכולת ניהולית והוראה, לעבודה בתחום החינוך.
- המשבר המתמשך במערכת החינוך, ומעמדם היורד של המורים, גרם לביקוש גדול של אנשי הוראה ברמה גבוהה.
מתחילת הפעלת המיזם הוגדרו לו עקרונות פעולה ברורים, כדי לשמור על אופיו הייחודי. בכוונת המייסדים היה לפעול בתיאום מלא עם מערכת החינוך, בתוך מתקניה ומבלי להתחרות בה ובמיוחד מבלי לדחוק את מקומם של המורים; ועם זאת, לשמור על עצמאות כדי שלא לאבד את האופי ההתנדבותי והחוץ-ממסדי של המיזם, במטרה לשמור את המוטיבציה המיוחדת של המשתתפים. על כן, בין העקרונות החשובים שהנחו את מקימי המיזם היו:
- המיזם אינו אלטרנטיבה למערכת, ולכן גם אינו מיועד להביא עמו משאבי ממון, אלא רק את המתנדבים ואת המסגרת הניהולית והרעיונית שלהם.
- מתוך אותה סיבה, המיזם אינו מתערב בתכני הלימוד, והוא מתחייב לסייע בלימוד התכנים שהמערכת קבעה.
- התחייבות מראש לחתור לפתרון בהסכמה של כל ויכוח על דרכי הפעולה
בתחילת הפעילות פעל הצוות באופן ניסיוני כמנהלה בתוך משרד החינוך, מטעם מנכ"לית המשרד שלומית עמיחי והשרה יולי תמיר. החל מיוני 2009 החל הצוות לעבוד באופן עצמאי יותר, תוך פיתוח עצמי של רעיונות; וזאת בחפיפה מסוימת עם הזמן בו החלו להצטרף לתוכנית, בין היתר, מהנדסים רבים שפוטרו מחברות עתירות ידע, בשיא הגל של המשבר בענף. עם זאת, שמר הצוות על תיאום מלא עם המשרד, ארגוני המורים, מנהלי בתי ספר, אנשי אקדמיה והרשויות המקומיות.
"הטובים בחינוך" כתוכנית לאומית
צוות התוכנית פועל ביחד עם משרד החינוך להוביל טיפול עמוק וארוך טווח במשבר ההוראה בישראל, תוך התמקדות בעיקר בטיפול במורים. אחת ממטרות הביניים היא להביא לאימוץ התוכנית על ידי כל הגופים הנוגעים בדבר: משרד החינוך, המוסדות האקדמיים המכשירים מורים, וראשי השלטון המקומי. לצורך כך הגדיר הצוות שני תהליכים מקבילים:
התהליך האסטרטגי
גיבוש הצעה להסדר בהסכמה של "מדיניות מורים", כלומר מדיניות חדשה בדבר הכשרת מורים, בראייה כוללת. התייחסות מאורגנת לכל שלבי הקריירה של המקצוע, החל מגיוס, הכשרה, פיתוח קריירה, ופרישה. בנוסף לכך, פעולה נמרצת לשיפור מעמד המורה בתודעה הציבורית.
התהליך הטקטי
- מתן דחיפה לתוכניות קיימות לשיפור איכות ההוראה, תוך בקרה מתמדת ותיקון
- הקמה של מסגרות חדשות, תחת המטרייה של "הטובים בחינוך", להפעלת המצטרפים החדשים, כמתנדבים או כמורים
מסגרות בנות של "הטובים בחינוך"
יחד מורים
מסגרת להתנדבות בבתי ספר. המשתתפים הם עובדים פעילים, בעיקר בחברות עתירות ידע, המקדישים מספר שעות בשבוע, לשמש כ"תומכי הוראה" בבתי ספר לפי בחירתם. משרד החינוך מכשיר את המתנדבים, והתוכנית משדכת בין מתנדבים לבין בתי ספר, בהתאם לצרכים ולהעדפות של כל צד. הפרויקט נסגר עקב ביטול ההכשרות על ידי משרד החינוך והמתנדבים הועברו לעמותות אחרות פעילות.
'שמים פתוחים'
מסגרת למורים מכהנים, כדי לאפשר להם להביע דעה ולהשפיע על החלטות המשרד, כדי ליצור מעורבות של המורים ולצמצם את תופעת ה"הנחתות" הבלתי צפויות.
'צאל"ה לפריפריה'
צאל"ה - צעירים איכותיים להוראה - תוכנית לסטודנטים מצטיינים, כיום במכללת אורנים, לעבודה כמתמחים בהוראה בעת לימודיהם בשנה ג' או ד'. התלמידים עובדים בשכר במימון המשרד, מקבלים דיור במימון הרשות העירונית (כיום נצרת עילית), ותוך התחייבות להעסיקם כמורים בתום לימודיהם.
מיטב החת"ב
חת"ב - חניכי תנועת הבוגרים - תוכנית להכשרת בוגרי תנועות נוער: הנוער העובד והלומד, המחנות העולים, והשומר הצעיר, שסיימו את פרקי שנת השירות והצבא, והתארגנו במסגרות קהילתיות לעבודה חינוכית בערי הפריפריה. בתוכנית הם לומדים לתואר ראשון בהוראה, במסגרת שפותחה בעבורם, ומוכשרים להיות מורי של"ח וידיעת הארץ. הם מועסקים כעוזרי הוראה בתקופת הלימודים, ומתחייבים לתקופת עבודה בסיומם.
קריירה שנייה
שתי תוכניות להסבת עובדים למקצוע ההוראה. האחת מקרב פורשי מערכת הביטחון, הכוללת קצינים אקדמאים, ברובם בעלי ניסיון פיקודי. זוהי תוכנית שהופעלה בעבר בשיתוף מכללת בית ברל, והופסקה מחוסר תקציב ועקב התנגדות ארגוני המורים על רקע טענות לדחיקתם של מורים מתפקידי ניהול. התוכנית הותנעה מחדש, מתוך כוונה שבוגריה יעסקו בהוראה בלבד. התוכנית השנייה היא בעיקר למפוטרי חברות היי-טק, שבחרו לעבור להוראה. שתי התוכניות כוללות הכשרה של שנה בשכר.
עולים לאנגלית
תוכנית לעולים חדשים, אקדמאים המעוניינים לעבוד בהוראת אנגלית. הקלות בעבודה בשנה הראשונה.
בת קול
תוכנית לתלמידי תואר שני ושלישי, המסייעים בבתי ספר בתחום עבודת המחקר שלהם, תמורת מלגה מוגדלת.
תפעול המיזם היום ובעתיד
נתונים מספריים
נכון לפברואר 2013, פעילים במיזם 300 מתנדבות ומתנדבים; זאת מתוך מספר כולל של 430 שהוכשרו במהלך 5 שנות המיזם, ב-16 מחזורים של הכשרה. מספר הפעילים מבטא 70% מסך כל המשתתפים בהכשרות. 15 מבוגרי ההכשרות עברו הסבה מלאה להוראה, ועובדים כיום כמורים בתשלום.
תפעול וניהול בהתנדבות
כיום כל בעלי התפקידים במיזם עוסקים בכך בהתנדבות מלאה, מתוך רצון לשמר את הרוח הראשונית שפעלה בהקמת המיזם. המנהלים בפועל של המיזם, בהתנדבות, הם: עפרה מקובר, לשעבר מנהלת בית ספר; וישי כהן, סא"ל (מיל.) ומפתח אמצעי הדרכה.
בכינוס של הפעילים במיזם שנערך בינואר 2013, נידונה שאלת הניהול של המיזם בעתיד. עלתה הצעה לגייס מנהלים בשכר, כדי לטפל באופן יעיל ומקצועי יותר במיזם, שהיקפו הולך וגדל מדי שנה, מבחינת מספר המתנדבים, מספר בתי הספר, ההכשרות, חניכה וליווי של מתנדבים חדשים, וכדומה.
בסופו של דבר הוחלט לשמר את רוח ההתנדבות שמאפיינת את המיזם מאז הקמתו, ולא להעסיק עובדים בשכר. הוחלט להקים "ועד פועל-מנהל", ובו מתנדבים מובילים שהתחייבו "לתת כתף" ולשמש כרכזים אזוריים, חונכים ומסייעים בידי מנהלי הארגון, בהתנדבות מלאה. וזאת כדי להימנע מהצורך לגייס תורמים, לנהל מערך של תשלום ולפתח תלות במקורות מימון, ואולי אף לאבד משהו מהאופי הספונטני ומההנעה העצמית של המיזם.
בנוסף, הוחלט להקים מרכזי למידה יצירתיים מחוץ לבתי הספר, במטרה לעזור לתלמידים מתקשים, באווירה מזמינה ו"כיפית", בדומה לתוכנית שהוצגה באחת מההרצאות בועידת TED[1].
לקריאה נוספת
- "נופלים בין המורים", מאת אריה דיין, ב"הד החינוך," ביטאון הסתדרות המורים בישראל, יוני 2009
- "אני ואתה נשנה את העולם", ידיעות מודיעין ושוהם, 18 ביוני 2009
- "מורים על הכוונת", מאת שרון כץ, "קשר עין," ביטאון ארגון המורים, יולי 2009
- "כאן לא מחפשים אקזיט", מאת איילת רוטה-גבאי, מודיעין ניוז, 10 בספטמבר 2009
- מקום 5 ברשימת 50 המשפיעים בחינוך 2009, חדשות דה-מארקר, 26 באוגוסט 2009
קישורים חיצוניים
- האתר של "יחד מורים"
- "תומך הוראה", הבלוג של דייוויד גלמן, מתנדב במיזם "יחד מורים" שהפך בשנת 2013 למורה מן המניין
- יומן מסע, הבלוג של בני פופקו, תומך הוראה במדעים
הערות שוליים
- ^ הרצאתו של הסופר דייב אגרס בוועידת TED, שנת 2008
