רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם
Halberstam-Yecheskel.jpg
לידה 5 באפריל 1908
ד' בניסן תרס"ח
סטרופקוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה ו' בכסלו תשנ"ה (בגיל 86)
מקום קבורה הר המנוחות
מקום מגורים ירושלים
חיבוריו ראו בהמשך
אב רבי ישכר דוב ליפשיץ
אדמו"ר מסטרופקוב ה־שלישי
ו' באייר תשי"דו' בכסלו תשנ"ה

רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם (ד' בניסן תרס"ח, 5 באפריל 1908 - ו' בכסלו תשנ"ה, 9 בנובמבר 1994) היה האדמו"ר השלישי מסטרופקוב ומייסד חסידות סטרופקוב בישראל.

תולדותיו

נולד בעיר סטראפקוב (אנ'), לרבי ישכר דוב ליפשיץ מאונגוואר, מצאצאי רבי אריה לייב ליפשיץ, בעל "אריה דבי עילאי", ולבילא בתו של רבי אברהם שלום הלברשטאם, מייסד חסידות סטרופקוב. למד בישיבתו של הרב אברהם יוסף גרינוולד בנו של בעל "ערוגות הבושם" באונגוואר, בישיבתו של רבי יוסף אלימלך כהנא באונגוואר, בשנת תר"פ התחיל ללמוד בישיבת סטרופקוב של דודו, רבי מנחם מנדל הלברשטאם, שלימים כיהן כאדמו"ר השני מסטרופקוב.

לאחר שהתייתם מאמו גדל אצל דודו רבי מנחם מנדל, בשנת תרצ"ב נשא את מרים לאה בתו של רבי יצחק ראובן ליפשיץ, אב"ד טשארני - דונאיעץ. לאחר נישואיו התגורר בבית חותנו. התמנה כרב העיירה יבלונקה. כמו כן כיהן כדיין ומורה צדק של קהילת ברגסז[1]. בהיותו בברגסז היה בקשר קרוב עם רבי אהרן ראטה.

בה' בניסן ה'תש"ד נשלח למחנה הריכוז אושוויץ, אשתו וששת ילדיו נספו. לאחר המלחמה כיהן כרב המחנות העקורים במברג ופרנקוניה. בכ' בשבט ה'תש"ו התחתן בשנית עם טאבא (נפטרה בכ"ה באייר ה'תשס"ז) בת הרב יחיאל מיכל שלאגר אב"ד בוקאצ'יבצי, ועבר להתגורר בעיר וינה, וכבר זמן קצר עבר לעיר במברג שם הקים את 'ישיבת שארית הפליטה' ומסר שיעורים בגמרא עם מפרשים.

בכ"ט בכסלו ה'תש"ט (1948) עלה לישראל והשתקע בבאר יעקב ולאחר תקופה קצרה עבר לרמלה, שם הקים את בית המדרש "דברי חיים" ומקווה טהרה ועסק בהפצת היהדות בעיר. בשנת ה'תשי"ג (1953) עבר לירושלים והתגורר בשכונת גאולה. ייסד את בית המדרש של חסידי סטרופקוב בשכונת מאה שערים. כעבור זמן הקים בית מדרש נוסף של החסידות בבני ברק.

לאחר פטירת דודו האדמו"ר רבי מנחם מנדל, בו' באייר תשי"ד (1954), התמנה לאדמו"ר מסטרופקוב וכונן את חסידות סטרופקוב בארץ ישראל. ייסד בירושלים ישיבה ועמד בראשה. שימש כפוסק הלכה והתמחה בנושאי עירובין ומקוואות. האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים מינהו כאחראי מטעמו על ענייני המקוואות בארץ ישראל. על אף היותו אשכנזי התמנה בשנת תשל"ו לכהן כחבר העדה החרדית הספרדית, וכעבור זמן התמנה לראש בית הדין לענייני גיור. היה מראשי משמרת הצניעות בירושלים. בה'תש"ן הקים את בית הדין 'קהל היראים' שמתמחה בדיני ממונות.

מלבד ספריו בהלכה, בדרוש ובאגדה, הוציא קונטרסים הלכתיים רבים שונים, ובהם על ענייני מקוואות, טהרת המשפחה, מצות יד, ארבעת המינים ושמיטה. בשנת ה'תשט"ז (1956) הוציא את ספרו של דודו רבי מנחם מנדל, "דברי מנחם". בצעירותו העלה על הכתב דברי תורה של סבו האדמו"ר רבי אברהם שלום אך כתבי היד נותרו בבית אביו באונגוואר. כעבור עשרות שנים נמצאו כתבי היד על ידי יהודי שביקר במקום, והם שולבו במהדורה חדשה של הספר "דברי שלום", שיצא לאור בשנת ה'תשע"ג (2013).

נפטר בו' בכסלו ה'תשנ"ה, הלוייתו התקיימה בבית מדרשו בשכונת מאה שערים בהשתתפות אלפי איש. ספדו לו רבי צבי אלימלך הלברשטאם האדמו"ר מצאנז שהכתיר את בנו יחידו של רבי יחזקל שרגא לממלא מקומו, רבי משה אריה פריינד, רבי אברהם דוד הורוביץ ועוד, נטמן בהר המנוחות בירושלים, בסמוך לקבר דודו רבי מנחם מנדל.

משפחתו

ספריו

  • שו"ת דברי יחזקאל שרגא.
  • דברי יחזקאל שרגא - על הש"ס.
  • דברי יחזקאל שרגא - על שולחן ערוך.
  • דברי יחזקאל שרגא - על התורה והמועדים.
  • דברי יחזקאל שרגא - על הלכות שמיטה ותרומות ומעשרות.
  • דברי יחזקאל שרגא - על הגדה של פסח.
  • דברי יחזקאל שרגא - על מגילת אסתר ופורים.
  • דברי יחזקאל שרגא - על ענייני רחל אמנו.
  • דברי יחזקאל שרגא - על מצות ישוב ארץ ישראל.
  • דברי יחזקאל שרגא - על הלכות ד' מינים שבלולב.
  • דברי חיים - מקוואות.
  • דברי שלום - של זקינו רבי אברהם שלום.
  • דברי מנחם - של דודו רבי מנחם מנדל.
  • דברי ישכר דוב - של אביו.

לקריאה נוספת

  • איש האמת - פרקי חיים, אמרות והנהגות, מהאדמו"ר מסטרופקוב בעל "דברי יחזקאל שרגא" – מאת נכדו משה יהודה נחמיה הלברשטאם, תשס"ט
  • טוביה פריינד, שלהבת של תורה וחסידות, המודיע תוספת תורנית, ו' בכסלו תשע"ה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מעשה שהיה, מתכון לשמחה שיחת השבוע 1569.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0