רחוב מאה שערים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלט רחוב.svg
רח' מאה שערים
Me'a She'arimSt.
מידע כללי
אורך 785 מטר בערך
מיקום
עיר ירושלים
שכונה שכונת מאה שערים

רחוב מאה שערים הוא רחובה הראשי של שכונת מאה שערים בירושלים. הרחוב נמתח מכיכר השבת עד רחוב שבטי ישראל וחוצה את השכונה ממערבה ועד מזרחה. הוא מהווה את גבולה הצפוני של השכונה, מצפון לו שכונת בית ישראל.

שליש הרחוב המערבי רחב יחסית ובעבר הייתה התנועה בו דו-סטרית. הקטע שמפינת רחוב חבקוק מזרחה עד סוף הרחוב נעשה צר, מדרכותיו צרות מאוד, ומתאפשרת בו תנועת רכב רק בכיוון אחד. כיוון הנסיעה ברחוב, כמו גם מספרי הבתים בו ידעו שינויים: בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל החל הרחוב במזרחו, מספרי הבתים החלו בפינת רחוב שבטי ישראל והסתיימו בכיכר השבת. גם כיוון התנועה היה בהתאם ממזרח למערב. לאחר קום המדינה השתנה כיוון התנועה ושונה סדר מספרי הבתים כך שיתחיל במערב הרחוב. על בתים אחדים מתנוססים עדיין שלטי הרחוב האליפטיים בעלי מספר שאינו תואם. חלק מהרחוב נקרא בתקופת המנדט רחוב גאולה.

אתרים בעלי עניין לאורך הרחוב

עד ראשית העשור הראשון של המאה ה-21 עברו ברחוב קווי תחבורה ציבורית שגרמו לפקקי תנועה קשים ברחוב הצר. תנועת אוטובוסים עירוניים ברחוב פסקה בשל סכסוך של אגד עם הקנאים מפלג "נטורי קרתא" שחסמו את מעברם בקביעות
אחת הכניסות מהרחוב לבתי נייטין ביום שלג
צובאים על חלונות בית הכנסת של חסידות סטרופקוב במרכז הרחוב, 2009
"שוק ארבעת המינים" שהתקיים מדי שנה על מדרכות הרחוב. בסביבות 1983

 

בית הכנסת "אמעריקאנער שול" (כולל אמריקה)

בתים ברחוב

לקריאה נוספת

  • יוסף יואל ריבלין, מאה שערים, ירושלים: המחלקה לענייני הנוער - המדור הדתי של ההסתדרות הציונית, תש"ז.
  • צבי כהנא, ספר מאה שערים בעבר ובהווה: היסטוריה של 110 שנים של שכונת מאה שערים, ישיבותיה מוסדותיה אנשיה מייסדיה רחובותיה שווקיה ושעריה. ירושלים תשמ"ג
  • גבריאל ברקאי ואלי שילר (עורכים), מאה שערים וסביבתה, אריאל, 163-164, תשס"ד, עמ' 121–135.
  • בנימין קלוגר, רחוב מאה שערים: סיפורו של רחוב, ירושלים: הוצאת המודיע, 2016

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רחוב מאה שערים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ראובן גפני, "לוחות ושברי לוחות". על בית הכנסת של חסידי צ'ורטקוב במאה שערים, באתר "צ'ורטקוב"
  2. ^ עוד על טחנת הקמח, ראו: נ. בר אוריין, היה היתה טחנת קמח..., מעריב, 27 בנובמבר 1958.
  3. ^ על אבי המשפחה, חיים מקובקי, ראו: דוד תדהר (עורך), "חיים מקובקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך י (1959), עמ' 3481.
  4. ^ דף לזכר שמואל וולנר, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0