חסידות צאנז-קלויזנבורג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חסידות צאנז-קלויזנבורג
לוגו חסידות צאנז.png
מידע
אדמו"ר

צבי אלימלך הלברשטאם

שמואל דוד הלברשטאם

חסידות צאנז-קלויזנבורג היא חצר חסידית משושלת צאנז, שהוקמה לאחר השואה על ידי האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, שכיהן לפני המלחמה כרב בעיר קלויזנבורג. החצר משלבת בדרכה ובמנהגיה את אלו של צאנז, סיגט ודינוב. ב-2021 מנתה החסידות כ-5,000 בתי-אב, בכמה חצרות.

מבנה החצר

מייסד החסידות, האדמו"ר השפע חיים

רבי יקותיאל יהודה הקים את ישיבת צאנז ואת קריית צאנז בנתניה, שהיא מרכז החסידות בישראל. כמו כן הוא ייסד את שכונת קריית צאנז בירושלים, את בית החולים לניאדו ואת כוללי הש"ס ומפעל הש"ס. בארצות הברית הוא הקים קרייה חסידית ביוניון סיטי. התגורר בישראל ובארצות הברית לסירוגין.

לאחר פטירתו של המייסד, הוכתרו שלושה אדמו"רים במקביל: בנו הגדול, הרב צבי אלימלך הלברשטאם המתגורר בקריה בנתניה; בנו השני, הרב שמואל דוד הלברשטאם המתגורר בבורו פארק, ניו יורק; חתנו, רבי שלמה גולדמן היה האדמו"ר מזוועהיל-צאנז ביוניון סיטי, ארצות הברית.

החסידים התחלקו בין שלושת היורשים לרוב על פי מפתח גאוגרפי:

המרכז בישראל, המוכר כ"חסידות צאנז", מנתה ב-2021 כ-4,000 בתי אב. בקריית צאנז בנתניה מתגוררות כ-1,000 משפחות, ואחרות בירושלים, טבריה, אשדוד, בני ברק, צפת, פתח תקווה, חיפה, אלעד, רחובות, בית שמש, מודיעין עילית, וביתר עילית. באירופה החסידות נוכחת בערים לונדון, אנטוורפן ומנצ'סטר. בארצות הברית הן מתגוררות בבורו פארק, ויליאמסבורג, מונסי ולייקווד.[1]

מבחינה פוליטית במשך שנים השתייכה החצר בישראל לסיעת שלומי אמוני ישראל בראשות מאיר פרוש, הן בבחירות לכנסת והן במישור המוניציפלי , החל משנת ה'תשפ"א בעקבות הצמיחה זכתה החסידות לייצוג משל עצמה ברשימת אגו"י לכנסת ונציגה הוא משה שמעון רוט . לחסידות ישיבות גדולות בנתניה ובחיפה, וישיבות קטנות בנתניה, בני ברק, ירושלים ואלעד. מדי שבוע יוצא עלון "בצילא דמהימנותא" ובו שיחות ודברי תורה שאמר האדמו"ר במהלך השבוע החולף. הירחון של החסידות, ששמו "צאנז", יוצא משנת ה'תשל"ו.

החצר בניו יורק, המוכרת יותר כ"צאנז קלויזנבורג", מונה כ-1,300 משפחות,[1] רובן בארצות הברית והשאר באירופה. לחסידות מוסדות ובתי כנסת בבורו פארק, ויליאמסבורג, מונסי, לייקווד, ומונטריאל שבקנדה. בשנת ה'תשע"ה נפתחו בתי כנסת בירושלים ובבני ברק. רב החסידות בארצות הברית היה הפוסק רבי אפרים פישל הרשקוביץ.

החצר ביוניון סיטי מונה כמה עשרות משפחות. לאחר פטירתו של רבי שלמה בתמוז ה'תשע"ז, ממלא את מקומו באדמו"רות, גיסו הרב שאול יהודה פריזנט (גם הוא חתן הרב הלברשטאם; אחיינו של רבי שלמה, רבי אליעזר גולדמן, הוכתר תחתיו באדמו"רות זוועהיל).

דרך ומאפייני החסידות

כדרכן של חצרות גליציה ובפרט חסידות צאנז, היא אינה בעלת שיטה חסידית מיוחדת. הערך העיקרי בחסידות הוא לימוד התורה. באופן כללי מנהגי החסידות בלולים ממספר חצרות, והאדמו"רים אינם מקפידים על מנהגים קבועים. רבי יקותיאל יהודה היה נוהג להתפלל באריכות גדולה ולעיתים בשעה מאוחרת. בנו רבי שמואל דוד מתפלל אף מאוחר יותר מאביו[דרוש מקור], לעומת רבי צבי אלימלך שמיתן את ההנהגה ומתפלל בשעות המקובלות בשאר חצרות החסידות.

מפעל הש"ס העולמי הוא יוזמה ייחודית של חסידות צאנז-קלויזנבורג ללימוד גמרא בשיטת הבקיאות שכוללת לימוד של גמרא, רש"י ותוספות. החסידות ידועה בתארים שהיא מעניקה לחסידים הנבחנים על סכום מסוים של דפי גמרא: "צורבא דרבנן" לשלש מאות דפי גמרא עם תוספות, "חבר" לשש מאות דפים, ו"מורינו" לאלף דפים.

גלריה ממוסדות החסידות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמוד 204. לפי נתונים שהתקבלו מחסידות "צאנז" בישראל, ב-2019 היו לחסידות 2865 משפחות בישראל, מהן 862 בקריית צאנז, וכן 830 משפחות בארצות הברית ו-140 באנגליה.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0