יחסי בחריין–קטר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי בחרייןקטר
בחרייןבחריין קטר (מדינה)קטר (מדינה)
Bahrain Qatar Locator.png
בחריין קטר
שטחקילומטר רבוע)
760 11,586
אוכלוסייה
1,495,413 2,731,905
תמ"ג (במיליוני דולרים)
44,391 237,296
תמ"ג לנפש (בדולרים)
29,685 86,861
משטר
מונרכיה חוקתית מונרכיה אבסולוטית

היחסים בין מדינת קטר לבין ממלכת בחריין כוננו כאשר שתי המדינות קיבלו את עצמאותן בשנת 1971.

ביוני 2017 הודיעה בחריין על ניתוק היחסים עם קטר.[1]

סכסוכים טריטוריאליים

החל משנת 1936, קטר ובחריין היו מעורבות בסכסוכים טריטוריאליים על מגוון שטחים כדוגמת איי חוואר, פאשת אל-עזאם, פאשת דיבאל, אל-ג'ארדה וא-זובארה. בשנת 1996, בחריין החרימה את פסגת מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ שקטר אירחה, בטענה כי הפסגה האחרונה שהתקיימה בקטר בשנת 1990 שמשה כפלטפורמה לשוב ולהזכיר תביעותיה הטריטוריאליות של קטר למדינות מועצת שיתוף הפעולה האחרות. עוד תירוץ לאי ההשתתפות הייתה הפלישה הקטרית לפאשת דיבאל בשנת 1986.[2]

בחודש דצמבר 1996, שני האזרחים הקטרים, סלווה פח'רי ופהאד אאל בייקר, נעצרו באשמת ריגול לטובת בחריין. במהלך המשפט בחריין הטיחה האשמות בשניים כי הם "ריגלו עבור קטר לפני שריגלו עבורנו" ו"יש להעניש את הקטרים בחומרה". בחריין טענה כי הם הבינו שהשניים מרגלים לטובת קטר בשנת 1987.

בשנת 1997 חבר בית ח'ליפה ערק לקטר במטוס פרטי שנחת בנמל התעופה אל-ח'ור.[3]

הסכסוכים הטריטוריאליים כולם נפתרו בשנת 2001, כאשר הפשרה הייתה הענקת שטח שווה לשני הצדדים, אף על פי שלפני הכיבושים של שתי המדינות, קטר שלטה ביותר שטח. בחריין קיבלה את איי חוואר, אל-ג'ארדה ופאשת אל-עזאם, וקטר קיבלה את א-זובארה, פאשת דיבאל והאי ג'נאן.[4]

א-זובארה

החל מן המאה ה-19 ואילך, שתי המדינות טענו מעת לעת בעלות על א-זובארה, עיירה נטושה על החוף הצפון מערבי של קטר.[5] הייתה כוננות מוגברת למלחמה, כאשר קטר בנתה מבצר באופן מחשיד, מעשה שנחשב בלתי חוקי בבחריין.[6]

בשנת 1944 הושג הסדר במהלך פגישה בתיווך של הסעודים, שבו הוסכם כי קטר היא הבעלים הריבוניים והחוקיים של האזור.[7]

שגרירויות

לקטר יש שגרירות בבחריין, הממוקמת במנאמה, ואילו לבחריין יש שגרירות בקטר, הממוקמת בדוחה. השגרירויות אינן פעילות עקב המשבר הדיפלומטי של קטר.

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0