יחסי ברזיל–ניגריה
| יחסי ברזיל–ניגריה | |
|---|---|
|
|
| |
| ברזיל | ניגריה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 8,515,770 | 923,768 |
| אוכלוסייה | |
| 217,335,192 | 227,786,382 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 1,920,096 | 477,386 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 8,835 | 2,096 |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית | רפובליקה פדרלית |
יחסי ברזיל–ניגריה הם היחסים הבילטרליים שבין ברזיל לבין הרפובליקה הפדרלית של ניגריה. שתי המדינות חברות ב-G77 ובאומות המאוחדות.
היסטוריה
במהלך סחר העבדים האטלנטי העבירה פורטוגל עבדים אפריקאים רבים מניגריה לברזיל, בעיקר למדינה הברזילאית באהיה.[1] במאה ה-19 נסעו אפרו-ברזילאים חופשיים למערב אפריקה על מנת להתיישב באזור. הברזילאים בניגריה נודעו כ"אגודס" והקימו רובע משל עצמם בעיר לאגוס.[2] במפקד האוכלוסין שנערך בשנת 1888 על ידי הממשלה הקולוניאלית הבריטית בניגריה נרשמו 3,221 ברזילאים בעיר.[2]
באוקטובר 1960 קיבלה ניגריה את עצמאותה מבריטניה. ברזיל הייתה המדינה היחידה בדרום אמריקה שהוזמנה להכרזת העצמאות של ניגריה. מיד לאחר מכן שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים.[3] בשנת 1961 פתחה ברזיל שגרירות בלאגוס ובשנת 1966 ניגריה פתחה שגרירות בברזיליה.[3] בתחילה היחסים נותרו ברמה בסיסית והתרכזו בעידוד קשרים תרבותיים בין המדינות ולא בעידוד הסחר.[4]
בשנת 1983 הנשיא ז'ואאו פיגיירדו הפך לראש המדינה הברזילאי הראשון שביקר בניגריה. בשנת 2005 נשיא ברזיל לואיז אינסיו דה סילבה ערך ביקור בניגריה וחנך את השגרירות שהועברה לאבוג'ה. באותה שנה, הנשיא אולוסגון אובסנג'ו הפך לראש המדינה הניגרי הראשון שביקר בברזיל.[3] בשנים שלאחר מכן היו ביקורים מדיניים נוספים בשתי המדינות.
גם כיום ברזיל וניגריה ממשיכות לשמור על קשרים תרבותיים הדוקים.[4] בדצמבר 2019 שר החוץ הברזילאי ארנסטו אראוג'ו ביקר בניגריה ונפגש עם שר החוץ ג'פרי אוניאמה.[5] במהלך ביקורו טען שר החוץ אראוג'ו כי ישנם שלושה יסודות לעשייה הדיפלומטית בין שתי המדינות: כלכלה (מסחר והשקעות), הגנה וביטחון ושיפור היחסים התרבותיים. יתר על כן, הודגש הפוטנציאל בשיתוף פעולה חקלאי וטכנולוגי.[5]
ביקורים מדיניים בולטים
ביקורים בניגריה
- שר החוץ מאריו גיבסון ברבוזה (1972)
- שר החוץ רמירו סרייבה גוריירו (1981)
- הנשיא ז'ואאו פיגיירדו (1983)
- שר החוץ רוברטו קוסטה דה אברו סודרה (1986)
- שר החוץ סלסו אמורים (2005)
- הנשיא לואיז אינסיו דה סילבה (2005, 2006)
- הנשיאה דילמה רוסף (2013)
- שר החוץ ארנסטו אראוג'ו (2019)
ביקורים בברזיל
- שר החוץ אוקוי אריקפו (1974)
- שר החוץ יוסף ננבן גרבה (1977)
- סגן הנשיא שהו מוסא יארדואה (1979)
- שר החוץ אייק נווצ'וקוו (1988)
- הנשיא אולוסגון אובסנג'ו (2005)
- הנשיא עומארו יאר אדואה (2009)
- הנשיא גודלאק ג'ונתן (2012)
- שר החוץ אולוגבנגה אשירו (2013)
- סגן הנשיא נמדי סמבו (2013)
- שר החוץ ג'פרי אוניאמה (2018)
הסכמים הדדיים
שתי המדינות חתמו על מספר הסכמים, ובהם הסכם לשיתוף פעולה תרבותי וחינוכי (2000); הסכם מסחר והשקעות (2005); הסכם לשיתוף פעולה טכנולוגי (2005); הסכם לשיתוף פעולה תרבותי (2005); הסכם לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה (2009); מזכר הבנות דיפלומטי (2010); הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני (2010) ומזכר הבנות ליצירת מנגנון דיאלוג אסטרטגי הדדי (2013).[3][4]
נציגויות דיפלומטיות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ How enslaved Nigerians in Brazil helped usher in the end of international slave trade in 1835
- ^ 2.0 2.1 Is Nigeria's Brazilian heritage under threat?
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Brasil-Nigéria (in Portuguese)
- ^ 4.0 4.1 4.2 Nigeria and the BRICs
- ^ 5.0 5.1 Chanceler destaca papel da Nigéria na aproximação Brasil-África (in Portuguese)
- ^ Embassy of Brazil in Abuja
