יחסי ברזיל–עיראק
| יחסי ברזיל–עיראק | |
|---|---|
|
|
| |
| ברזיל | עיראק |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 8,515,770 | 438,317 |
| אוכלוסייה | |
| 217,335,192 | 46,263,924 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 1,920,096 | 264,182 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 8,835 | 5,710 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה פדרלית |
יחסי ברזיל–עיראק הם יחסי החוץ בין ברזיל לעיראק. שתי המדינות חברות מלאות ב-G77. ברזיל הייתה המדינה הראשונה באמריקה הלטינית שפתחה מחדש את שגרירותה בעיראק לאחר מלחמת המפרץ ב-1991.[1]
היסטוריה
ברזיל ביססה לראשונה יחסים דיפלומטיים עם עיראק בשנת 1967,[2] ובסוף 1973 פתחה ברזיל שגרירות בעיראק[3] וחתמה על הסכמי שיתוף פעולה עם עיראק. בשנת 1975, בגלל משבר הנפט המעמיק ובחיפוש אחר השקעות פטרודולריות, ברזיל העדיפה את מדיניות החוץ שלה כלפי העניין הערבי בשלוש הצבעות מכריעות באו"ם. הממשלה הצבאית של ברזיל שדרגה את ייצוגה בעיראק על ידי מינוי רצף של גנרלים ארבעה כוכבים כשגרירים בבגדאד.
ברזיל ועיראק היו שותפות סחר מרכזיות מאז סוף שנות ה-70. ברזיל הייתה זקוקה לנפט כדי להפעיל את המכונה התעשייתית שלה. עיראק הייתה זקוקה למזון, תמיכה טכנית, מכשירי חשמל, מכוניות ואולי החשוב ביותר - כלי הנשק "ההגנתיים" שיצרה ברזיל. היחסים של ברזיל עם עיראק נותקו במהלך מלחמת המפרץ, כאשר ברזיל תמכה בסנקציות של מועצת הביטחון של האו"ם שהוטלו נגד עיראק. עם זאת, מאז שנת 2001 שתי המדינות חידשו את היחסים שבהן ממשלת ברזיל רצתה לקדם קשרים מסחריים הדוקים יותר עם בגדאד והודיעה על הפעלה מחדש של שגרירותה בבגדאד.[2]
בשנות ה-80 ברזיל הייתה ספקית חשובה של מוצרים מתועשים לעיראק, והיא ייבאה כמויות נפט משמעותיות מעיראק. באותה תקופה הסחר בין שתי המדינות הגיע עד 4 מיליארד דולר בשנה.[1] עם פרוץ מלחמת איראן–עיראק בשנת 1980, כמעט 35 אחוזים מיבוא הנפט של ברזיל הגיע מעיראק.[3] בשנת 1981 דווח כי ברזיל מכרה עפרת אורניום בדרגה נמוכה לעיראק.
העיתון הברזילאי "Jornal da Tarde" דיווח כי כ-40 מדענים ברזילאים שהו בתחנת הכוח באוסיראק במהלך ההפצצה הישראלית בשנת 1981.
הסכסוך בין עיראק לכווית
מלחמת המפרץ, שהביאה למבצע סערת המדבר בתחילת 1991, הציבה את ברזיל במצב עדין מאוד. ועדות המשנה לקונגרס של ארצות הברית האשימו את ברזיל בייצוא טכנולוגיה ומומחיות לעיראק לפיתוח טיל המבוסס על טיל פיראנה (MAA-1).[3] בריגדיר חיל האוויר בדימוס הוגו אוליביירה פיבה לקח קבוצה פרטית של טכנאים ברזילאים לבגדאד כדי להשלים את הפרויקט הזה; תחת לחץ הורתה ממשלת קולור להחזיר את הקבוצה לברזיל.
במהלך מבצע "סערת המדבר" החזיקה חברת בנייה ברזילאית, מנדס ג'וניור, כמה מאות עובדים וטכנאים, כמו גם ציוד בשווי של כמה מיליוני דולרים, בדרום עיראק שעבדו בפרויקטים של רכבת והשקיה.[3] לפיכך, ברזיל, בניגוד לארגנטינה, לא השתתפה במבצע בעלות הברית. ממשלת ברזיל נאלצה להעביר את המשא ומתן המרכזי שלה, השגריר פאולו דה טרסו פלחה דה לימה, מתפקידו בלונדון כדי לנהל משא ומתן על שחרור אנשי מנדס ג'וניור מעיראק ועל סילוק הציוד. לברזיל הוענקו מחיר וביצועים של 5 מיליארד דולר באספקת טנק אוסוריו לערב הסעודית בשנת 1990, אך הסכסוך בכווית שינה את ההחלטה לטובת טנק M1 אברמס בארצות הברית.
מלחמת עיראק 2003
שגריר ברזיל ברנרדו דה אזבדו בריטו בעיראק אמר כי למרות שברזיל לא תומכת בפלישה הצבאית בראשות ארצות הברית לעיראק בשנת 2003, שהדיחה את נשיא עיראק לשעבר סדאם חוסיין, אין פירוש הדבר שהיא אינה מעוניינת להשתתף בשיקום עיראק.[1]
נציגויות דיפלומטיות
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 "Brazil to reopen embassy in Iraq". People's Daily. נבדק ב-2009-01-24.
- ^ 2.0 2.1 "Brazil to Resume Relations with Iraq". voanews.com. אורכב מ-המקור ב-2009-08-26. נבדק ב-2009-01-24.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 "Brazil - The Middle East". country-data.com. נבדק ב-2009-02-12.
- ^ אתר על יחסי מדינות
