יחסי הונגריה–ליטא
| יחסי הונגריה–ליטא | |
|---|---|
|
|
| |
| הונגריה | ליטא |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 93,028 | 65,300 |
| אוכלוסייה | |
| 10,033,780 | 2,699,008 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 178,789 | 70,334 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 17,819 | 26,059 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה |
יחסי הונגריה–ליטא הם יחסי החוץ בין הונגריה לליטא. שתי המדינות הן חברות מלאות בנאט"ו ובאיחוד האירופי.
היסטוריה
בשנת 1386, לאחר מאמצים משכנעים של שליחים הונגרים ופולנים, יוגאילה אלגירדאיטיס, הדוכס הגדול של ליטא הוטבל כקתולי. לאחר מכן הוא נישא להדוויג, בתו של לאיוש הראשון, מלך הונגריה והוכתר כמלך פולין. במהלך המאה ה-15 שתי המדינות חלקו לתקופת זמן קצרה את אותו המלך ולדיסלב השלישי, מלך פולין והונגריה שמלך למשך 4 שנים על שתי המדינות ולמשך 10 שנים על פולין לבד. ולדיסלב נפטר בגיל 20 בלבד כאשר נפל בקרב נגד הטורקים שהיו באזור העיר וארנה שבבולגריה. במאה ה-16 בחרה פולין, שכללה גם את ליטא, את המלך סטפאן באטורי ההונגרי למלוך עליה. בין יתרונותיו העיקריים לליטא אפשר להזכיר את מעשה אישור השוויון של ליטא ופולין ב"רפובליקה של שני העמים" (זה היה השם הרשמי של ממלכת פולין והדוכסות הגדולה של ליטא); הקלה על הקמת אוניברסיטת וילנה ב-1579; הקמת בית הדין העליון של ליטא כבית המשפט העליון לערעורים של האצולה הליטאית; ביצעה ארגון מחדש ומודרניזציה מוצלחים של כוחות הצבא הליטאי והחזרה של ליבוניה מרוסיה, כמו גם דחיקה של רוסיה מהנמלים הבלטיים.
בשנים 1577–1579, בהזמנתו של סטפאן באטורי, גנרל הונגרי מפורסם גאספר בקס הוביל בהצלחה יחידות צבאיות ליטאיות כדי להגן על האינטרסים של הדוכסות הגדולה של ליטא. על שמו נקראת גבעה במרכז וילנה, בה נקבר גספר בקס.
בשנת 1924 כוננו יחסים דיפלומטיים בין הרפובליקה של ליטא לממלכת הונגריה. בתקופה שבין מלחמות העולם יוצגה ליטא בהונגריה באמצעות שגרירותה בברלין, גרמניה, ובנוסף החזיקה קונסוליה כללית בבודפשט. מאידך, הונגריה יוצגה בליטא באמצעות שגרירותה בהלסינקי, פינלנד, ובנוסף החזיקה הייתה קונסוליית כבוד בקובנה, הבירה הזמנית של ליטא. הונגריה הכירה בליטא דה יורה ב-24 באוגוסט 1991, וב-2 בספטמבר 1991 כוננו שתי המדינות יחסים דיפלומטיים[1].
נציגויות דיפלומטיות
קישורים חיצוניים
- יחסי הונגריה–ליטא, באתר משרד החוץ הליטאי
הערות שוליים
- ^ יחסי הונגריה–ליטא, באתר משרד החוץ הליטאי
- ^ אתר על יחסי מדינות
