יחסי ישראל–ליטא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ישראלליטא
ישראלישראל ליטאליטא
Israel-Lithuania locator.png
ישראל ליטא
שטחקילומטר רבוע)
22,072 65,300
אוכלוסייה
9,855,000 2,701,189
תמ"ג (במיליוני דולרים)
522,033 70,334
תמ"ג לנפש (בדולרים)
52,971 26,038
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה

בין מדינת ישראל לרפובליקת ליטא קיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים. ישראל הכירה בעצמאותה של ליטא בשנת 1991, והיחסים הדיפלומטים בין השתיים החלו כשנה לאחר מכן, ב-1992. במהלך ינואר 2015 פתחה ישראל שגרירות בבירה וילנה, ואמיר מימון מונה כשגריר. לליטא יש שגרירות רשמית בתל אביב, ושתי קונסוליות של כבוד בהרצליה וברמת גן.

היסטוריה

בשנת 2007 זומן יצחק ארד, לוחם במחתרת כנגד הנאצים ויושב ראש לשעבר של הנהלת יד ושם, לחקירה בליטא על פעולות כפרטיזן והריגת ליטאים לא-יהודים, בזמן מלחמת העולם השנייה. ליטא חשדה בארד שהשתתף במעשי טבח כפרטיזן כנגד ליטאים במלחמה. עם זאת, ישראל סירבה לבקשת ליטא.

במהלך חודש אפריל 2012, מינתה ליטא לראשונה נספח מסחרי רשמי במדינת ישראל. הדבר נועד לסייע לקידום יחסי הסחר בין ליטא וישראל, וכן לקידום השקעות ישראליות בליטא[1].

בחודש יולי 2013, נשיא מדינת ישראל, שמעון פרס, קיים ביקור רשמי בליטא, במהלכו קיים פגישה עם נשיאת ליטא, דליה גריבאוסקאיטה. במהלך הביקור, הדגישה הנשיאה כי "היחסים עם מדינת ישראל חשובים ביותר לליטא ולאיחוד האירופי", וכן אמרה כי "לישראל ולליטא יחסים בילטרליים חזקים מזה 20 שנה, אנו רואים בישראל מודל של חדשנות ונפעל לחיזוק היחסים בין המדינות"[2].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0