יידיש בוך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יידיש בּוּך (יידיש: "הספר היהודי" או "הספר היידי") הייתה הוצאת ספרים יהודית ביידיש שפעלה בוורשה בירת פולין הקומוניסטית מ-1947 ועד 1968. במרוצת שני העשורים של קיומה ראו בה אור כ-350 כותרים, והיא הייתה מהוצאות הספרים היידיות הבולטות בעולם לאחר מלחמת העולם השנייה. ההוצאה זכתה למעמד של הוצאת ספרים ממלכתית וקיבלה תמיכה מן השלטונות. המנהל-המייסד של ההוצאה, שניהל אותה עד סופה, היה העורך, מבקר הספרות, והמשורר דוד ספַרְד (ספֿארד).

הרעיון נבט במוחו של ספרד עוד במהלך המלחמה, בעת גלותו במוסקבה. "נהגתי לפנטז", כתב בזיכרונותיו, "שכשרק נשוב לפולין אשקיע את כל זמני ומרצי ביצירת הוצאת ספרים, שתרכז סביבה את מעט הסופרים שניצלו".[1]

בהוצאה ראו אור ספרים ממספר סוגים: ספרים המנציחים את השואה, בהם הכרוניקות של עמנואל רינגלבלום מגטו ורשה;[2] יצירותיהם של הקלאסיקונים של ספרות יידיש (ובפרט מנדלי מוכר ספרים, י"ל פרץ ושלום עליכם); יצירות של סופרים בני הזמן, בעיקר מפולין – כ-30 רומנים וקובצי סיפורים קצרים מאת סופרים כגון חיים גראדה, שלום אש, דוד ברגלסון וקלמן סגל, יותר מ-50 ספרי שירה (הדסה רובין, בינם הלר, אליהו רייזמן, רייזל ז'יכלינסקי), וכן ביקורת ספרות ומסות (דוד ספרד, אפרים קגנובסקי); ספרים בהיסטוריה של עם ישראל, בעיקר בפולין (בהם מחקרים של היסטוריונים מהמכון ההיסטורי היהודי), וכן, בהיותה הוצאה ממלכתית, גם ספרים בנושא התנועה הקומוניסטית; ספרות ילדים ונוער (משל יוליאן טובים, סיפורי מעשיות מאת לייב אוליצקי ועוד); תרגומים, לרבות מפולנית; אלבומים ורפרודוקציות של אמנים יהודים.

בנוסף, בהוצאה ראה אור כתב העת הספרותי היידי של אגודת הסופרים היהודים, הירחון "יִידישע שריפֿטן" (כתבים ספרותיים), שהופיע מ-1946 ועד המשבר הפוליטי של 1968, בסך הכול ב-250 גיליונות.

באמצע שנות ה-50 היו להוצאת "יידיש בוך" 5,000 מנויים,[3] בעיקר בפולין (שבה נמצאו אז רק כ-20–30 אלף קוראי יידיש, כך שמהדורות בנות 5,000 עותקים היו הגודל המרבי האפשרי),[4] והיא נהנתה מתמיכה ממשלתית רחבה.[4]

ערב סגירתה של ההוצאה נמצאו מנוייה ב-24 מדינות. כתוצאה מהמדיניות האנטישמית של ממשלת גומולקה במהלך מהומות מרץ 1968 (אנ'), נסגרה ההוצאה על ידי השלטונות וצוות העורכים שלה היו בין אלפי היהודים שהיגרו מפולין.

לקריאה נוספת

  • Joanna Nalewajko-Kulikov, “The Last Yiddish Books Printed in Poland: Outline of the Activities of Yidish Bukh Publishing House,” in: Elvira Grözinger and Magdalena Ruta (eds.), Under the Red Banner: Yiddish Culture in the Communist Countries in the Postwar Era, Wiesbaden: Harrassowitz, 2008, pp. 111–134. (המאמר ב-Academia.edu; המאמר ב-Google Books)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דוד ספארד, מיט זיך און מיט אַנדערע: אויטאָביאָגראַפֿיע און ליטעראַרישע עסייען, ירושלים: ירושלימער אַלמאַנאַך, תשמ"ד 1984, עמ' 185.
  2. ^ עמנואל רינגעלבלום, ‏נאָטיצן פֿון וואַרשעווער געטאָ, ורשה: יידיש בוך, 1952, בארכיון האינטרנט; עמנואל רינגעלבלום, ‏כתבים פֿון געטאָ, 2 כרכים, ורשה: יידיש בוך, 1961–1963, בארכיון האינטרנט.
  3. ^ ב. באלטי, 19 ימים בווארשה (4), קול העם, טור 4, 7 בספטמבר 1955.
  4. ^ 4.0 4.1 תרבות יהודית בפולין העממית: שיחה עם המשורר בינם הלר, קול העם, 28 בספטמבר 1956.
P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות ובנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0