יין גאורגי
יין גאורגי (בגאורגית: ქართული ღვინო) הוא קבוצה של יינות שמיוצרים בגאורגיה ממספר גדול יחסית של זני ענבים מקומיים, בשיטות יצור מסורתיות. רוב היינות הם מתוקים או חצי מתוקים, וכלי הקיבול המסורתיים הם קנקנים עשויים מחימר וחתומים בשעווה.
גאורגיה היא אחת המדינות העתיקות ביותר שמיוצר בהן יין. הגפנים מעובדים בעמקים הפוריים של דרום הקווקז כבר אלפי שנים, ומסורת גידול הגפנים שזורה בזהות הלאומית של האומה הגאורגית. בגאורגיה שגורה הטענה, בהתבסס על מקורות שונים, כי היא הראשונה שייצרה יין. ישנן גם סברות כי מקור השם "wine" (יין) הוא מגאורגית. כך או כך, מקור המילה יין הוא כידוע מלשון הקודש, כמופיע בחומש בראשית, פרשת נח מיד לאחר המבול ויציאת נח מן התיבה: " וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר ". [1]
בין המחוזות הידועים כיצרני יין נמנים קאחתי (המחולק ל-2 אזורים: תלאווי וקווארלי), כארתלי, אימרתי, רצ'ה-לצ'חומי וסוואנתי תחתית ואבחזיה.
היסטוריה של היין הגאורגי
כמה מהעדויות העתיקות ביותר לייצור יין מגיעות מאזור איראן וגאורגיה, והזנים ושיטות היצור שנהוגים שם הם עתיקים ביותר. ארכאולוגים והיסטוריונים מציגים מספר עדויות להיותה של גאורגיה מולדת היין, החשובים שבהם הם כלי קיבול ליין ותוצרתו שגילם נאמד באלפי שנים. [2] כמו כן שרדו הערות במספר כרוניקלים של נוסעים מאותה תקופה, שאינם גאורגים.[דרוש מקור]
היין תופס מקום של חשיבות רבה בהיסטוריה ובמורשת הגיאורגית, ואפילו המנון הכנסייה מתייחס ליין וגפנים, כמשקה שמימי הנשתה בעיתות עצב ושמחה, בסעודות ובחגים.
פולחן היין מאוזכר אף במיתולוגיה הגאורגית. הומרוס וסטרבו מציינים לגבי הגאורגים: "הם שרים, רוקדים, שמחים ואף אחד לא יעז לפגוע בהם". שירת אותם ימים, וכן סקירת כלי הקיבול שנמצאו בשכבות העתיקות, מלמדים על תרבות היין של אותה תקופה, התהליך והמבנה מיוחדים. בתחילת המאה ה-10 וה-11, היה הצד הטכני של ייצור היין חלק מתוכנית הלימודים של כל תלמידי מרכז הלימוד הגדול של התקופה, אקדמיית גלאתי. המראנים (מקומות לשמירת היין בתוך קנקנים גדולים) רחבי הידיים ששרדו, תוארכו לאותה תקופה. במשך דורות נשמרו סודות תרבות היין הגאורגי, הכולל כ-500 סוגי גפנים מיוחדים, המייצרים מספר סוגי יינות המשתלבים בתבשילים ובאירועים המתאימים.
מלחמות היין
ערך מורחב – החרם הרוסי על היין הגאורגי והמולדובי
במרץ 2006 השעתה רוסיה את יבוא היין הגאורגי והמולדובי לתחומה. דבר שגרם למאבק דיפלומטי בין גאורגיה ומולדובה לבין רוסיה. העילה הייתה בעיקר טענות על זיופים של היינות וכן שימוש בחומרי הדברה (שאריות של די.די.טי, שלדרין, הפטכלור וחומרים נוספים), שלפי טענת הרוסים נעשה באופן מוגזם ומסוכן. על פי מקורות גאורגים רק מקצת היין (20%) נמצא לכאורה לא תקין ולא הייתה הצדקה לפסילת כל היין, אלא מטעמים פוליטיים. אולם ממילא, פתיחת השוק הרוסי ליינות מערביים לאחר הפרסטרויקה גרמה לירידת יצוא היין הגאורגי לרוסיה. יצוא יין באופן כללי, ובפרט לרוסיה, הוא מענפי הכלכלה החשובים של גאורגיה, ועל-כן כחלק מהנסיונות להבטחת איכותו של היין הגאורגי נשלחו דוגמאות יין לצרפת, איטליה ושווייץ לבדיקה נוספת.
יבוא לישראל
בישראל כמות היין הגאורגי הנצרך אינה גבוהה, בסך הכול ונמצאת במגמת ירידה. מרבית צרכני היין הגאורגי הם יוצאי חבר המדינות, שם יין זה נפוץ. לעומת זאת, מרביתם של יוצאי יהדות גאורגיה בישראל אינם צרכני יין זה כיוון שאינו עומד בתנאי הכשרות.
רשימת היינות
- כינדזמראולי מקווארלי שבקאחתי (מזרח גאורגיה)
- חבנצ'קרה - מאזור רצ'ה, נפת אמברולאורי
- מוקוזני מקאחתי
- ספארווי מקאחתי
- ציננדלי מתלאווי
- וזיסובני - קאחתי גורדג'אני
- פירוסמני - קאחתי
- אודג'אלשי - צגרי, כפר אורבלי על-יד נהר צחניסצקאלי
- גורדג'אני - קאחתי אזור גורדג'אני
- טבישי - מערב גאורגיה, תת-מחוז - טבישי
- בגרטיוני
- מצבנה
- נפארולי
- אחשאני
- אוג'אחלי
לקריאה נוספת
- ההיסטוריה של היין הגאורגי, באנגלית
- היין הגרוזיני, פורטל בקבוק
- היין הגאורגי, באנגלית
- תחרות ארצית של היין הגאורגי 2006, באנגלית
הערות שוליים
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יין גאורגי |
- א.פלג, "יין ישמח לבב אנוש" - בגרוּזיה, מעריב, 22 באוקטובר 1962
- מני פאר, עצבניים, אבל עושים יופי של יין, באתר nrg, 10 במאי 2006
- סי-ג'יי שיוורס, ניחוח פירות יער, ארומה של זיוף, באתר הארץ, 11 באפריל 2006
- קובי קלייטמן, "יינות גיאורגים - על תבונה ורגישות", איש הענבים 7 ביולי 2016
