אימרתי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אימרתי
იმერეთი
זסטפוני. מבט ממצודת שורפני
זסטפוני. מבט ממצודת שורפני
מדינה גאורגיהגאורגיה גאורגיה
חבל ארץ מערב גאורגיה
מושל ואחטנג באלאוואדזה
נפות במחוז בר'דתי, ואני, זסטפוני, תרג'ולה, סמטרדיה, סצ'חרה, טקיבולי, צ'יאתורה, צקאלטובו, חרגאולי, חוני
ערים במחוז כותאיסי, בר'דתי, ואני, זסטפוני, תרג'ולה, סמטרדיה, סצ'חרה, טקיבולי, צ'יאתורה, צקאלטובו, חרגאולי, חוני
בירת המחוז כותאיסי
שטח 6,552 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 707,500[1] (2012)
אזור זמן UTC +4

לחצו כדי להקטין חזרה

טורקיהארמניהאזרבייג'ןרוסיהאבחזיהסמגרלו וסוואנתי עיליתגוריהאג'ריהאימרתירצ'ה-לצ'חומי וסוואנתי תחתיתכארתלי הפנימיתמצחתה מתיאנתיסאמצחה-ג'אוואחתיכארתלי תחתיתטביליסיקאחתיImereti in Georgia (Georgian view).svg
אודות התמונה

ImeretiHistorical.jpg


מחוז אימרתי ההיסטורי

אימֶרֶתיגאורגית: იმერეთი) - מחוז במערב גאורגיה, שנמצא בחבל ארץ הקרוי על שמו. הוא משתרע על שתי גדותיו של נהר הריוני בקטע זרימתו הצפוני. רובו משתרע על חלקו המזרחי של מישור קולכתי. החבלים הגובלים בו: לצ'חומי ורצ'ה מצפון, כארתלי ממזרח, סאמצחה-ג'אוואחתי מדרום, גוריה מדרום מערב וסמגרלו ממערב.

האימרים, תושבי החבל, הם אחת הקבוצות האתניות שמרכיבות את העם הגאורגי ודוברים בדיאלקט מקומי של גאורגית. מספרם נאמד בכ-800,000 איש.

כותאיסי היא העיר המרכזית במחוז - כותאיסי (248,000 תושבים, העיר השנייה בגודלה בגאורגיה). ערים תעשייתיות נוספות: זסטפוני, טקיבולי, צ'יאתורה וסמטרדיה. החבל ברובו חקלאי: מפורסם בכרמים, בשדות תירס ובתותים. אדמת החבל נוחה לעיבוד, אך זה נובע מלחות האקלים המקומי עקב הקירבה לים וריבוי המשקעים. סיבות אלה גרמו בעבר להיווצרותן של ביצות, שהגבילו את אזורי החקלאות והכתיבו התיישבות מפוזרת. רוב הביצות, שהביאו גם לתחלואה, יובשו כחלק מתהליך יצירת שטחים חקלאיים נרחבים בתקופת הקולקטיביזציה של שנות ה-30.

היסטוריה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ממלכת אימרתי

העיר איה, שבה הוחזקה גיזת הזהב האגדית על פי סיפורי מסע הארגונאוטים ניצבה על פי אחת הסברות במקומה של כותאיסי ובכל אופן על אדמת החבל. מן המאה השישית לפנה"ס ועד המאה השביעית התקיימה על שטחה הממלכה המערב-גאורגית של אגריסי. במשך מאות שנים היא שימשה מוקד למאבקים צבאיים בין ממלכת פרס לאימפריה הביזנטית, שכל אחת מהן כבשה אותה מדי פעם. הממלכה קיבלה את הנצרות בשנת 523. במאה השביעית היא הייתה בעלת-בריתה העיקרית של האימפריה הביזנטית נגד הפרסים וסייעה רבות להחלשתם. במאה השמינית אגריסי עצמה נחלשה מאד ממאבקיה להשגת עצמאות גמורה מן הביזנטים; גם האימפריה הביזנטית נחלשה באותה תקופה. נסיך אבחזיה, לאון השני, ניצל מצב זה והכריז על עצמאותו מביזנטייה, ואילו ב-786 השתלט על ממלכת אגריסי בסיועם הצבאי של הכוזרים וקרא לממלכה המאוחדת של מערב גאורגיה, ממלכת האבחזים. לאון השני קבע את בירתה של אגריסי הכבושה - כותאיסי - כבירתה של ממלכת האבחזים.

ב-975 ממלכת האבחזים, וחבל אימרתי בתוכה, הצטרפה לממלכה הגאורגית המאוחדת; כותאיסי הייתה גם לבירתה של ממלכה זו - עד לשחרורה של טביליסי, מידי הערבים ב-1122. עד התפרקותה של הממלכה הגאורגית במאה ה-15, אימרתי הייתה חלק ממנה. לאחר מכן הייתה היא הייתה לממלכה עצמאית, שסבלה רבות מפלישותיהם של הטורקים העות'מאנים.

מלך אימרתי סולומון השני (1810-1792) ריכז את כל כוחותיו למען איחוד מדיני של כל מערב גאורגיה תחת שלטונו. במסגרת מאמציו ניסה לספח את דוכסות סמגרלו השכנה, שבתגובה חתמה ב-1803 על הסכם עם האימפריה הרוסית, שלפיה הדוכסות הפכה לבת-חסותו של הצאר. עם סיפוחה של כארתלי-קאחתי (מזרח גאורגיה) על ידי האימפריה הרוסית ב-1801 סולומון השני הגביר את מאמצי ההתרחבות של ממלכתו ושוב נאבק למען סיפוחו של סמגרלו. הרוסים ניצלו את ההסכם עם דוכסות זו כדי לתקוף ולכבוש את ממלכת אימרתי ב-1810 ולספחה לאימפריה הרוסית. בתקופת העצמאות הקצרה של גאורגיה (1918-1921) החבל היה חלק מהרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה ולאחר הכיבוש הבולשביקי חלק מהרפובליקה הסוציאל פדרטיווית הסובייטית של עבר הקווקז עד שנת 1936 ולאחר מכן חלק מהרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גאורגיה. עם עצמאותה של גאורגיה ב-1991 קיבל מעמד אדמיניסטרסיבי של רגיוני (מחוז), שבירתו כותאיסי.

נפות אימרתי

נפות אימרתי:

  1. כותאיסי
  2. נפת בר'דתי
  3. נפת ואני
  4. נפת זסטפוני
  5. נפת תרג'ולה
  6. נפת סמטרדיה
  7. נפת סצ'חרה
  8. נפת טקיבולי
  9. נפת צ'יאתורה
  10. נפת צקאלטובו
  11. נפת חרגאולי
  12. נפת חוני

יישובים

מושלים

1995 - תאימורז שאשיאשווילי
2003 - דוד מוּמלַדזֶה
2004 - גיאורגי גֶצַאדזֶה
2005 - אקקי בּוֹבּוֹחִידזֶה
2005 - זוראב כָּאגַ'איָה (ממלא מקום)
2005 - אקקי בּוֹבּוֹחִידזֶה
2009 - לאשה מָאכַּאצָארִיָה
2012 - ואחטנג בָּאלַאווָאדזֶה

אתרים

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אימרתי בוויקישיתוף

הערות שוליים