ימי ביאליק
ימי ביאליק היה מפעל הנצחה, שכלל תערוכה ומופעים לזכרו של חיים נחמן ביאליק, והתקיים בין התאריכים 16 באפריל 1935 - 25 במאי 1935 במתחם יריד המזרח (גני התערוכה הישנים) בתל אביב[1].
מותו הפתאומי של ביאליק ב-4 ביולי 1934 עורר אבל כבד ביישוב העברי בארץ ישראל. ביאליק היה מאבות התרבות העברית המתחדשת ודמות אהובה ונערצת. "ימי ביאליק" היה מפעל ההנצחה העיקרי בשנת פטירתו, שנועד לכבד את זכרו באמצעות חגיגת הישגי התרבות והאמנות בארץ ישראל.
הכנות
המיזם נוהל על ידי מועצה שהוקמה בינואר 1935 בראשות מאיר דיזנגוף, מנחם אוסישקין ושושנה פרסיץ, תחתיה מונו ועדות להפקת האירועים בתחומים השונים[2][3][4].
ב-27 בינואר 1935 נערכה ישיבתה הראשונה של מועצת המיזם. החסות המסחרית ניתנה על ידי חברת "מסחר ותעשייה" בבעלותו של אלכסנדר עזר יבזרוב (מייזמי יריד המזרח). בכירי אנשי הרוח, האקדמיה, והאמנות ביישוב גויסו לוועדות השונות. ביניהם: נתן אגמון, היינריך לווה, דוד יודילוביץ, יוסף הפטמן, אברהם יערי, חנה אורלוף, זאב בן-צבי, מרדכי גולינקין, חיים הררי, עמנואל הרוסי, צבי פרידלנד, דוד ילין, יעקב פיכמן, משה יוסף גליקסון, ברל כצנלסון, נחום סלושץ, אלעזר ליפא סוקניק, בנימין מזר, שמואל ייבין, ריכרד קאופמן[5].
מועד המיזם נקבע לתקופה שתכלול את חול המועד פסח, ובסמיכות לנעילת המכביה השנייה (שהתקיימה בין המועדים 2 באפריל - 10 באפריל 1935), על מנת לא לחלק את התעניינות הקהל המקומי בין שני מיזמים גדולים, ולאפשר לתיירי ומשתתפי המכביה מחו"ל להאריך את שהותם ולהגיע גם לאירועי "ימי ביאליק"[4]. בתקופת "ימי ביאליק" במהלך פסח תרצ"ה נערך גם כינוס הפועל הרביעי (14 באפריל - 21 באפריל 1935). רבים ממשתתפי הכינוס הגיעו למחזה "משא ביאליק"[6].
מועדי התערוכה תוכננו להיות בין ה-14 באפריל ל-5 במאי וכך פורסם בכרזת המיזם[1], הפתיחה נדחתה ל-16 באפריל[7][8][9] ועקב הביקוש הרב המיזם הוארך עד 25 במאי[10][11][12].
עוצב סמל "ימי ביאליק" - איור של ספר ועליו נבל ונר, עם ראשי תיבות שם המשורר. לקראת האירועים פורסמה כרזת "ימי ביאליק"[1] וקטלוג "ימי ביאליק – מפקד התרבות העברית"[7]. בעיתונות פורסם מידע מפורט על התערוכות, תכולתן ומיקומן בביתנים השונים של היריד[13].
בחיפה נמכרו כרטיסי הנחה משולבים הכוללים נסיעה הלוך ושוב ברכבת לתל אביב, הסעה בתל אביב אל המתחם, כניסה לתערוכות וכרטיס להצגה[14].
תכולת המיזם
מפעל ההנצחה כלל תערוכות של התרבות הארץ-ישראלית, בנושאי לשון וספרות, עיתונות וכרזות, חינוך, השכלה גבוהה, ציור ופיסול, תיאטרון ומוזיקה, אדריכלות, ארכאולוגיה, ושתי תערוכות ביאליק — ביאליק האיש וביאליק היוצר. התערוכות הוצבו בביתני יריד המזרח שקושט בדגלים עם סמל "ימי ביאליק"[8]. על עיצוב התערוכות הופקד האדריכל אריה אלחנני[15]. תערוכת הלשון, ספרות, עיתונות וכרזות הוצגה בארמון תוצרת הארץ. הספרייה הלאומית תרמה מאוספיה לתערוכה ותכננה את התצוגה[5]. החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה והאוניברסיטה העברית תרמו מוצגים ודוחות חפירות לתערוכת הארכאולוגיה, בין השאר הוצגו לראשונה ממצאי מכתבי לכיש שהתגלו באותה שנה על ידי ג'יימס לסלי סטרקי[9]. לשכת המהנדסים והאדריכלים שותפה בתכנון תערוכת האדריכלות.
בנוסף לתערוכות נערכו ביריד הרצאות בנושאי תרבות ואמנות ונשפים בהשתתפות התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית, מקהלות, שחקנים, נגנים וזמרים. הנשפים המוזיקליים כללו שלל סגנונות - זמר עברי, מוזיקה תיאטרלית, מוזיקה קלאסית ישראלית, מוזיקה עממית וחזנות[16]. מופע מקהלות הוצג בניצוחו של שלמה קפלן[17]. במהלך "ימי ביאליק" התקיים גם "משפט ציבורי", אירועי דיבייט בפורמט של בית משפט, שדן במאבק להשלטת השפה העברית[18]. ביריד שולב גם "שוק הספר" להפצת ספרים עבריים שנמכרו במבצע הנחה של 20% ממחירם[19][17].
מופע הפתיחה נערך ב-16 באפריל 1935 באמפיתיאטרון, וכלל נאומים של חברי מועצת "ימי ביאליק" ונציגי שלטון המנדט, קונצרט של התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית בניצוחו של מיכאל טאובה והופעה של חנה רובינא בקטעים מהפואמה "מגילת האש" מאת ביאליק[8].
עיריית תל אביב ערכה במהלך התערוכה סיור וקבלת פנים חגיגית לחברי אגודת הסופרים[20], אשר ביאליק היה נשיאה עד פטירתו. כנס של ברית עברית עולמית התקיים במהלך "ימי ביאליק"[16].
במהלך ימי המיזם התקיימו סיורים מודרכים בתערוכות אחת לשעה[21]. לתיירים ניתנו מספר סיורים מודרכים באנגלית וגרמנית[18].
יומני כרמל הסריטו כתבה במהלך אירועי "ימי ביאליק"[22].
כ-50,000 איש ביקרו בתערוכה[11], בתקופה בה היישוב העברי מנה כ-400,000 איש בלבד[23]. בנאום הנעילה ב-25 במאי 1935 ביקש אוסישקין מעיריית תל אביב להקים מוזיאון ביאליק אשר יבוסס על מוצגי ביתן ביאליק בתערוכה[12].
משא ביאליק
גולת הכותרת של המיזם הייתה מחזה-ההמונים "משא ביאליק" שנכתב על ידי עמנואל הרוסי ובוים על ידי צבי פרידלנד מהבימה[4].
המופע הוצג מספר פעמים במהלך "ימי ביאליק"[19], על גבי במה ענקית שנבנתה במיוחד לשם כך באמפיתיאטרון של היריד[13]. תפאורת המופע תוכננה על ידי האדריכל אריה אלחנני. המנצח פורדהאוז בן-ציסי ניצח על האורטוריה הארצישראלית. הכוריאוגרפיה בוצעה על ידי גרטרוד קראוס. קבוצות תיאטרון שונות ומאות חברי תנועות הנוער השתתפו במופע. בסצנת הפתיחה הופיעו מאות המשתתפים בצעדת אבל על מות המשורר הלאומי, בתלבושות מסורתיות של קהילות ישראל מרחבי תבל ובמדי תנועות הנוער. המופע המחיש בקטעים מיצירות ביאליק את היסטוריית העם - חורבן, גלות ופרעות המסתיימים בתהלוכת גאולה של מאות המשתתפים בדמות שבטי ישראל. בין יצירות ביאליק שקטעים מהן הוצגו במופע נכללו: "תיקון חצות", "מגילת האש", המתמיד, "אם יש את נפשך לדעת", "מִי יוֹדֵעַ עִיר לִישְׁטִינָא", "שאני הרוח", "אל השדה תצאה", אל הציפור, בעיר ההרגה, "שמים בקשו רחמים עלי", "אנחנו המעט", "אכן חציר העם", "למנצח על המחולות", "קראו לנחשים", מתי מדבר האחרונים, "פתע פתאום"[6].
קישורים חיצוניים
- סרטון "ימי ביאליק" - מהדורת יומני כרמל יוני-יולי 1935, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- רמי סמו, "משא ביאליק" – מסע אחר כותרת ללא יצירה, הפקולטה לאמנויות, אוניברסיטת תל אביב
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 כרזת התערוכה, באתר הספריה הלאומית
- ^ יומן העיריה, ידיעות עיריית תל אביב, 15 בינואר 1935
- ^ ימי ביאליק, הארץ, 23 בינואר 1935
- ^ 4.0 4.1 4.2 ימי ביאליק באביב תרצ"ה במגרשי התערוכה, דבר, 1 בפברואר 1935
- ^ 5.0 5.1 לקראת הפגנת התרבות העברית ב"ימי ביאליק" באביב תרצ"ה, דואר היום, 10 בפברואר 1935
- ^ 6.0 6.1 משא ביאליק, דבר, 21 באפריל 1935
- ^ 7.0 7.1 חוברת "ימי ביאליק – מפקד התרבות העברית", באתר "בידספיריט"
- ^ 8.0 8.1 8.2 פתיחת "ימי ביאליק", הירדן, 17 באפריל 1935
- ^ 9.0 9.1 מחר פתיחת "ימי ביאליק", הארץ, 15 באפריל 1935
- ^ ימי ביאליק, דואר היום, 7 במאי 1935
- ^ 11.0 11.1 במוצש נעילת ימי ביאליק, דבר, 24 במאי 1935
- ^ 12.0 12.1 נאום אוסישקין בנעילת התערוכה, דבר, 27 במאי 1935
- ^ 13.0 13.1 תערוכת התרבות ב"ימי ביאליק", דבר, 10 באפריל 1935
- ^ בחיפה/ל"ימי ביאליק", הארץ, 12 במאי 1935
- ^ מחר נעילת ימי ביאליק, הירדן, 24 במאי 1935
- ^ 16.0 16.1 לקראת "ימי ביאליק", הירדן, 12 במרץ 1935
- ^ 17.0 17.1 תל אביב/ימי ביאליק, דבר, 23 באפריל 1935
- ^ 18.0 18.1 ימי ביאליק, דבר, 28 באפריל 1935
- ^ 19.0 19.1 לראות בתערובת התרבות!, דבר, 25 באפריל 1935
- ^ משתתפי ועידת הסופרים בתערוכות התרבות , דואר היום, 30 באפריל 1935
- ^ תערוכת "ימי ביאליק", הארץ, 19 באפריל 1935
- ^ ימי ביאליק, דבר, 6 במאי 1935
- ^ ראו העלייה החמישית
