ינס שפאן
| לידה |
16 במאי 1980 (גיל: 43) אהאוס, נורדריין-וסטפאליה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | ינס שפאן | ||||
| מדינה | גרמניה | ||||
| מפלגה | המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית | ||||
| www.jens-spahn.de | |||||
| |||||
ינס שפאן (בגרמנית: Jens Spahn; נולד ב-16 במאי 1980 באהאוס, נורדריין-וסטפאליה) הוא פוליטיקאי גרמני המכהן כשר הבריאות בממשלתה הרביעית של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. שפאן חבר במפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית (CDU).
שפאן היה לחבר הצעיר ביותר בבונדסטאג, כאשר נבחר לראשונה לתפקיד ב-2002, והוא בן 22. הוא כיהן מאז כחבר בבונדסטאג ה-15, ה-16 וה-17, והוא אחד מהתומכים המרכזיים ברפורמת הפנסיה בגרמניה, כחבר בוועדת הבריאות בבונדסטאג ה-17, ויושב ראש קבוצת העבודה לבריאות ומדיניות בריאות, כמו גם דובר הקבוצה הפרלמנטרית בנושאי בריאות של קואליציית ה-CDU/CSU.
ב-2018 הצהירה מרקל כי אין בכוונתה להתמודד שוב בבחירות לתפקיד מנהיגת המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית[1]. שפאן הודיע מיד על כוונתו להיבחר כמחליפהּ של מרקל בבחירות בדצמבר 2018, אך הוא הפסיד בסיבוב הראשון.
שנותיו הראשונות וקריירה מוקדמת
שפאן סיים את לימודיו בבית ספר אפיסקופלי באהאוס, נורדריין-וסטפאליה, ב-1999. ב-2001 סיים התמחות כבנקאי ב-WestLB, בנק מסחרי אירופי שמקום מושבו בדיסלדורף, ועד 2002 עבד בבנק כטלר. ב-2003 החל ללמוד מדע המדינה ומשפטים באוניברסיטת האגן. ב-2008 סיים את התואר הראשון, וב-2017 סיים את התואר השני, באותו התחום.
קריירה פוליטית
תפקידים מפלגתיים
ב-1995 הפך שפאן לחבר ב-Junge Union (תנועת נוער המשותפת ל-CDU ול-CSU), והוא בן 15. שנתיים מאוחר יותר הצטרף ל-CDU. הוא כיהן כיושב ראש מחוז בורקן של ה-Junge Union בין השנים 1999 ל-2006. מ-2005 כיהן גם בתפקיד יושב ראש ה-CDU במחוז בורקן, המאגד תחתיו כ-6,500 חברים.
בדצמבר 2014 התמודד שפאן במפתיע על מקום בממשלה מטעם ה-CDU, נגד שר הבריאות הרמן גרוהה, בהתמודדות שנראתה כמזקקת את המתח הבין-דורי במפלגה. הכרזתו על ההתמודדות זכתה לתמיכה משר האוצר דאז, וולפגנג שויבלה, בן ה-72. זמן קצר לפני הבחירות, בכנס השנתי של ה-CDU, הסיר גרוהה את מועמדותו, ושפאן נבחר לתפקיד.
שפאן הוזכר כמועמד אפשרי להחלפתה של אנגלה מרקל בתפקיד קנצלר גרמניה.
חבר המועצה המחוקקת - 1999 עד היום
מאז 1999 היה שפאן חבר מועצת העיר אהאוס.
שפאן הפך לחבר הבונדסטאג בבחירות 2002. מאז ניצח בשלוש מערכות בחירות ברציפות: ב-2002, ב-2005 וב-2009, במחוז הבחירה סטיינפורט I בורקן I. ב-2005 זכה ב-51.2% מקולות העדיפות הראשונה (במערכת בחירות בה יכול כל אדם להצביע עבור יותר ממועמד אחד). בבחירות שהתקיימו ב-27 בספטמבר 2009 זכה שוב שפאן עם 44.5% מהקולות, מה שהעניק לו מנדט ישיר.
החל בנובמבר 2005 שימש שפאן כסגן יו"ר קבוצת העבודה של CDU/CSU לנושאי מדיניות בריאות, ובה בעת כיו"ר הקבוצה הפרלמנטרית של ה-CDU–CSU, בוועדת הבריאות. שפאן אף היה חבר בקבוצת העבודה הקואליציונית של ה-CDU–CSU–SPD, אשר הנהיגה את רפורמת הבריאות של 2007. מאז 2009 מכהן שפאן כיו"ר קבוצת העבודה לנושאי בריאות ומדיניות בריאות, כמו גם כדובר קבוצת העבודה של CDU–CSU בנושא מדיניות בריאות.
שפאן היה חבר מחליף בוועדת התקציב. הוא היה חלק מ"קבוצת הצעירים" של הקבוצה הפרלמנטרית של ה-CDU–CSU. שפאן הוא מייסד שותף של קבוצת חברי פרלמנט צעירים חוצת מפלגות, אשר דוחפת להטמעת ההון הבין-דורי כמטרה לאומית לתוך חוקי היסוד של גרמניה.
בשנים 2005 - 2013 שימש שפאן כסגן יו"ר קבוצת הידידות הפרלמנטרית הולנד-גרמניה. מאז 2014 מכהן שפאן כיו"ר הקבוצה.
במשא ומתן הקואליציוני שהתנהל בעקבות הבחירות הכלליות בגרמניה 2013, הוביל שפאן את משלחת ה-CDU–CSU לקבוצת העבודה בנושאי בריאות.
מזכיר המדינה במשרד האוצר, 2015 - 2018
ב-2015 הפך שפאן למזכיר המדינה במשרד האוצר, תחת השר וולפגנג שויבלה, בקבינט השלישי של קאנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. בתפקידו זה, פיקח על אופן הביצוע של התקציב השנתי של ממשלת גרמניה. שפאן היה אחראי על ייצוג גרמניה במשא ומתן אודות תקציב האיחוד האירופי.
שר הבריאות הפדרלי, 2018 - היום
בקבינט הרביעי של אנגלה מרקל, מוּנה שפאן, במרץ 2018, לתפקיד שר הבריאות. הוא החליף בתפקיד את הרמן גרוהה.
עמדות פוליטיות
זכויות אדם
כליברל בתפיסותיו הכלכליות, וכנוצרי קתולי, אוחז שפאן במצע הדוגל בהפחתת שיעור המס, לצד הפחתת הנטל הרגולטורי. ב-2012, שפאן, לצד 12 חברי פרלמנט אחרים מה-CDU/CSU, התאגדו בקריאה להשוואת חוקי המס החלים על זוגות אשר מיסדו את הקשר הזוגי שלהם באמצעות איחוד אזרחי. בהצבעה פומבית ביוני 2012, דחף שפאן לקידום חקיקה ברוח זו, אך הצעת החוק נדחתה על ידי מפלגתו של שפאן, ולבסוף כשלה בהצבעה.
לאורך משבר ההגירה באירופה בלט שפאן כמבקר קולני של המדיניות שהכתיבה קאנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, ביחס לקליטת פליטים, כשהוא טוען כי ייתכן שמפלגתם "מדגישה יותר מדי את הגישה ההומניטרית".
מדיניות פנסיונית
באפריל 2008 ביטא שפאן התנגדות לתוכניותיה של ממשלת האחדות הלאומית שכיהנה באותה התקופה להגדיל את הפנסיות, משום ש"מתנה" כזאת ל"פנסיונרים, בטווח הבינוני והארוך" תעלה "המון כסף". שפאן ביקר במיוחד את ההתערבות השרירותית של שר העבודה והרווחה הפדרלי, אולף שולץ, שהודיע בהפתעה על נוסחת פנסיה חדשה.
התבטאות זו גרמה לכך שתימתח על שפאן ביקורת נוקבת, בעיקר מצידו של ארגון האזרחים הוותיקים. שפאן ספג עלבונות וזכה לקבל כמה איומים שהגיעו בצורת מכתבים אנונימיים, בין היתר, והתלונן על כך בפני אמצעי התקשורת. ארגון האזרחים הוותיקים הודיע כי יעשה כל שביכולתו על מנת למנוע את בחירתו מחדש של שפאן, אך שפאן זכה לתמיכתו של נשיא גרמניה לשעבר, רומן הרצוג.
לאחר הבחירות הכלליות בגרמניה 2013, מתח שפאן ביקורת על הברית הקואליציונית בין ה-CDU/CSU וה-SPD, על כך שהסכימה ליותר מדי פשרות לטובת ה-SPD, בין היתר בכך שהנמיכה את גיל הפרישה לפנסיה מ-67 ל-63, לעובדים מסוימים.
חייו הפרטיים
שפאן הוא נוצרי-קתולי ומתגורר בשכונת שנברג שבברלין.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ינס שפאן (בגרמנית)- הביוגרפיה הרשמית של שפאן, באתר הבונדסטאג (בגרמנית)
הערות שוליים
- ^
רויטרס והארץ, סוף עידן | מרקל: לא אתמודד על תפקיד קאנצלרית גרמניה אחרי סיום כהונתי ב-2021, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2018
