יעקב אליעזר מיכלין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקב אליעזר מיכלין
לידה 14 בנובמבר 1895
כ"ו חשון תרנ"ו
ירושלים
פטירה 4 ביולי 1951 (בגיל 55)
ל' סיוון תשי"א
מקום קבורה בית העלמין נחלת יצחק

יעקב אליעזר מיכלין (14 בנובמבר 18954 ביולי 1951) היה עיתונאי, שופט, ממייסדי הליגה להגנה על זכויות האדם וחבר הנהלת מגן דוד אדום.

קורות חיים

מיכלין נולד בירושלים, ביום כ"ו חשון תרנ"ו (1895), לאביו ר' חיים מיכל מיכלין (עסקן, מורה, עיתונאי, סופר וחוקר), ולאמו בדאנה בת ר' מיכל הכהן (מעורכי "הלבנון", "החבצלת", "האריאל", ואחד משבעת מייסדי שכונת נחלת שבעה ).

למד ב"חדר", סיים לימודיו בבית-הספר למל (תר"ע), גמר את הקולג' האנגלי בירושלים (תרע"ד). באותו הזמן למד תנ"ך, משניות וגמרא אצל מלמדים פרטיים.[1]

פעילות ציבורית

בזמן המלחמה היה קצין בנצרת שלש שנים ואחרי המלחמה נכנס לאוניברסיטה האמריקאית בביירות ובאותו זמן השתתף שם ביסוד "המכבי", הסתדרות המתלמדים העבריים, ואגודת הסטודנטים הציונים "קדימה". היה חבר הוועדים של שלש האגודות הנ"ל. בתר"פ הוסמך לרוקח כימאי וחזר ארצה והתקבל ברוקח בית-החולים הממשלתי. באותה שנה, נבחר לחבר ועד הסתדרות-הרוקחים ונהיה הרוח החיה של הסתדרות זו ועזר לרוקחים עולים בסידורם בארץ. בתקופה זו חקר את בעיית הרוקחות בא"י. בתרפ"ה נשא לאשה את אסתר בת זליג רבינוביץ מוותיקי היישוב במסחר ובתעשייה.

היה חבר ועד בית-העם בירושלים ויו"ר מועדון השחמט "עמנואל לאסקר" (תרפ"ב-פ"ד) שהיה ממייסדיו וחבר מערכת העיתון "השחמט". השתתף עם הד"ר חיים הררי ואחרים ביסוד הסניף הארצישראלי של הליגה להגנת זכויות האדם (מטעם חבר-הלאומים).

בתרפ"ד, 1923, יצא ללמוד מדעי-הטבע באוניברסיטת לוזאן (שווייץ), ובו בזמן היה שם יו"ר אגודת הסטודנטים הציונים "תקוות-ישראל" (האגודה-האחות של "השחר" בז'נבה מיסודו של חיים ויצמן), וסופרו של העיתון הירושלמי "דואר היום". חתם בשמו או בכינויו "בן-חיים". בתרפ"ו הוכתר בתואר "דוקטור למדעי הטבע", ואחרי השתלמות נוספת באוניברסיטה סורבון בפריס והדפסת ספר מדעי בצרפתית על נושא בוטני-אנטומי חזר ארצה ופתח בית-מרקחת בת"א. במשך הזמן קבל נציגות מסחרית ומדעית של בתי-חרושת לרפואות בארצות חוץ והיה ממייסדי "אגודת מפיצי-רפואות בארץ" (יו:"ר משנת תרצ"ד).

מאז שובו ארצה חזר והתמסר לפעילות ציבורית. עמד בראש מוסדות חשובים של תרבות, חברה ועזרה סוציאלית-רפואית. חבר הנהלת אגודת עזרה לחולים כרוניים ומבריאים בתל אביב משנת תרפ"ז ויושב ראשה משנת תרצ"ח. השתתף ביסוד בית-ההבראה "החלמה" ברמת גן,[2]ויושב ראשו משנת תרצ"ח. מתרצ"ב חבר הנהלת מגן דוד אדום בתל אביב ויו"ר ועדת התרבות והספרייה ומתרצ"ו חבר הוועד הפועל המצומצם של אגודות מגן דוד אדום בארץ ישראל ועומד בראש המחלקות להסברה ולאספקה וחבר מערכת עלון מ. ד. א. הראשון שקשר קשרים בין ארצות-הברית ומד"א והקשרים התפתחו אחר כך עד כדי יצירת סניף פעיל בניו יורק.

היה שופט עירוני בת"א. יו"ר ועד היובל להוצאת כתבי המשורר יעקב כהן. מיוזמיו ומחבריו של הוועד להוצאת כתבי הסופר זוסמן סגלוביץ' בתרגום עברי. ביתו שימש בית ועד לעסקנים ולאנשי-רוח ומקום יזמה לפעולות ציבוריות ותרבותיות. בזמן המלחמה ירד פעמים למצריים לראשי הצלב האדום הבין-לאומי בקשר עם משלוח ציוד ועזרה רפואית ליהודים במחנות הריכוז. בזמן המלחמה שמש חבר הוועדה המייעצת למפקח הרפואי וחבר של עוד ועדות ממשלתיות.

כתביו

פרסם מאמרים רבים בעיתונים, בקבצים ובקונטרסים על נושאים שונים ושני ספרים באנגלית ובצרפתית וחמש חוברות:

  • "האשה והבניה החופשית" (1935),
  • "ארבע שנות פעולה למגן-דוד-אדום" (1936)[3]
  • "רשמים מהקונבנט" (1938)[4]
  • "גלגוליו של עקרון האמונה" (1938)
  • "מצריף דל לתנועה עולמית" (1946).[5] כמו כן, הכין בכתב יד חבור מדעי גדול על "המן במדבר סיני" פרי חקירותיו המדעיות בלה-סורבון בפריס.

פעילות בבניה החופשית ובני ברית

משנת תרפ"ה, 1924, היה אח בלשכת הבונים החופשים "ברקאי" בתל אביב ובשנים תרצ"ז-צ"ח היה נשיאה.[6] יוזם ומיסד הספרייה המרכזית ויו"ר ועדתה ; חבר מערכת "הבונה החופשי" וחבר הוועד הפועל של הלשכה הגדולה למדינת ישראל. סגן נשיא לשכת בני ברית "שער-ציון". חבר מועדון "רוטרי" יפו-תל אביב והשתתף בשלש ועידות של צירי המזרח הקרוב של מועדוני הרוטרי. חבר בוועד הציבורי של "ברית עברית עולמית", בוועד "בית הלבנון", ממייסדי "התאחדות בני-הישוב" בארץ-ישראל ויו"ר הסניף התל אביבי משנת תש"ב.

נפטר בתל אביב, ב־4 ביולי 1951, נקבר בבית הקברות נחלת יצחק.[7]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דוד תדהר, יעקב אליעזר מיכלין (עמ' 356), באתר האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו
  2. ^ תל אביב, דבר, 10 באוגוסט 1934
  3. ^ יעקב מיכלין, ארבע שנות פעולה למגן דוד אדום: 1932-1936, באתר הספרייה הלאומית
  4. ^ יעקב מיכלין, רשמים מהקונבנט של המזרח הגדול לצרפת: פריז, 19-24 בספטמבר 1938, באתר הספרייה הלאומית
  5. ^ הורד PDF - הספרייה הלאומית של ישראל │ עיתונים, באתר הספרייה הלאומית
  6. ^ Guy de Beer, מִקְרוֹב וּמֵרָחוֹק (1936), באתר לשכת ברקאי, ‏2021-05-16
  7. ^ Jecob Eliezer Michlin, geni_family_tree
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0