רבי יעקב ז"ק

רבי יעקב ז"ק (נודע גם כרבי יעקב בן בנימין זאב אשכנזי או וילנר; המחצית הראשונה של המאה ה-17 – סוף המאה ה-17) היה למדן, דיין וראש ישיבה בולט ביהדות אירופה במאה ה-17. הוא כיהן ברבנות בקהילות ליטא, מוראביה והונגריה, ונודע במיוחד כמי שניצל בנס מפרעות הקוזקים וכאביו של רבי צבי הירש אשכנזי (ה"חכם צבי").

ביוגרפיה

ראשית חייו ומשפחתו

רבי יעקב בן בנימין זאב נולד בווילנה שבליטא במחצית הראשונה של המאה ה-17. הוא נולד למשפחה של תלמידי חכמים, ושם משפחתו, ז"ק, הוא ראשי תיבות של "זרע קודש", רמז להיותו צאצא של קדושים שמסרו נפשם על קידוש השם או לצאצאי חסידי אשכנז הקדמונים. בצעירותו למד אצל רבי יעקב מלובלין (אביו של הרבי ר' העשיל מקראקא). הוא נודע בבקיאותו העצומה בתורה, ותלמידו המובהק רבי דוד אופנהיים העיד עליו כי ארבעת חלקי השולחן ערוך היו שגורים על פיו.

הוא נישא לנחמה, בתו של רבי אפרים הכהן, מחבר שו"ת "שער אפרים", שהיה באותה עת ראש בית הדין בווילנה. לאחר נישואיו השתקע בווילנה ולמד בבית המדרש תחת הנהגת חותנו. בזקנותו בירושלים נישא בשנית ליהודית, בתו של רבי נפתלי כ"ץ מלובלין (זקנו של הסמיכת חכמים)^[1].

נס הצלתו בפרעות חמלניצקי

בשנת ה'תט"ו (1655), במהלך המלחמה הצפונית הקטנה ופלישת צבאות מוסקבה והקוזקים לווילנא, נאלצו יהודי העיר להימלט. בעוד שחותנו, רבי אפרים הכהן, הצליח להימלט עם משפחתו מבעוד מועד, רבי יעקב הצעיר נפרד מהם ונותר בעיר ונלכד על ידי הקוזקים. לפי המסופר ב"מגילת ספר" (אוטוביוגרפיה של נכדו, רבי יעקב עמדין), הובל רבי יעקב אל גיא ההריגה, שם ראה את הרוצחים מתיזים את ראשי היהודים השבויים בזה אחר זה.

כאשר הגיע תורו להיהרג, התרחש נס: הקוזק שנדרש להורגו הניף עליו את חרבו, אך ברגע האחרון החליט לחוס עליו בשל מראהו הצעיר, ובמקום להתיז את ראשו בחרב, הכה אותו בצווארו בצד הקהה של החרב ובעט בו תוך שהוא מורה לו לברוח. רבי יעקב נפל ארצה והעמיד פני מת בין הגופות. כדי לשרוד, הוא הסתתר בין גופות ההרוגים תחת שקים (יש המקשרים לכך את שם המשפחה "זק") במשך שמונה ימים, כשהוא ניזון מעשבי שדה ופטריות, עד שחלפה הסכנה.

פליטים יהודים שצפו במחזה מרחוק היו בטוחים כי ראו את רבי יעקב נרצח והעידו על כך בפני חותנו, רבי אפרים הכהן, שהגיע לטריביטש שבמוראביה. על סמך עדויות אלו, התיר רבי העשיל מקראקא לאשתו נחמה להינשא בשנית. אולם נחמה סירבה לקבל את פסק הדין, בטענה שלבה אומר לה שבעלה עדיין בחיים. כעבור חצי שנה של נדודים הגיע רבי יעקב לטריביטש כשהוא חי ובריא, לתדהמת הקהילה כולה. בעקבות מקרה זה, נדהם הרבי ר' העשיל מהטעות שיצאה תחת ידו והחליט להימנע ממתן היתרים נוספים לעגונות הפרעות מחשש למכשול.

קריירה רבנית

לאחר איחוד המשפחה במוראביה, החל רבי יעקב לכהן בתפקידים רבניים בולטים בקהילות שונות:

טריביטש (Třebíč) שבמוראביה: מונה לרב הקהילה בשנת 1665 לערך. שם התגורר בביתו של העשיר רייך קויפמאן ולימד את בנו.
אונגריש-ברוד (Uherský Brod): כיהן כרב הקהילה לאחר תקופתו בטריביטש.
אובן (בודה, חלק מבודפשט המודרנית): לאחר פטירת חותנו, רבי אפרים הכהן, בשנת תל"ח (1678), מונה רבי יעקב לממלא מקומו כרב ואב"ד של הקהילה היהודית באובן. בעיר זו הקים ישיבה גדולה ששמעה הגיע עד לאימפריה העות'מאנית ולארץ ישראל. בין תלמידיו המפורסמים נמנו רבי דוד אופנהיים (רבה של פראג) ורבי ישראל סג"ל פרנקל (אב"ד פינסק ו-וירצבורג).

ישנן דעות, אם כי הן שנויות במחלוקת, כי בתקופת שהותו בבודה היה רבי יעקב לזמן מה בין המושפעים מתנועת השבתאות, אם כי לא נמצאו לכך הוכחות חותכות^[2].

שביו ואחרית ימיו

בשנת 1686, במהלך המלחמה הטורקית הגדולה, נכבשה בודה בידי צבאות הקיסרות האוסטרית מידי העות'מאנים (אנ'), ונחרבה הקהילה היהודית. רבי יעקב ואשתו נלקחו בשבי על ידי צבא ברנדנבורג והובלו בשלשלאות ברזל לברלין כשבויי מלחמה. קהילת יהודי ברלין פדתה אותם מהשבי, לפי השערת יוסי לוין, ייתכן במעורבתו של שמואל אופנהיימר^[3].

לאחר שחרורו, עבר להתגורר באלטונה במשך מספר שנים בבית בנו, ה"חכם צבי", שכיהן שם כרב הקהילה.

לקראת סוף חייו עלה לארץ ישראל דרך פולין והתיישב בירושלים. הוא נפטר בירושלים בגיל 73 ונקבר בה.

צאצאיו ומורשתו

רבי יעקב ז"ק הוא אביה של שושלת רבנית מפוארת. בנו, רבי צבי הירש אשכנזי (נולד לאשתו נחמה בראש חודש אלול ה'תי"ח ;1658), נודע בכינוי ה"חכם צבי" על שם ספרו, והיה מגדולי הדור. בנו של החכם צבי, רבי יעקב עמדין (היעב"ץ), נקרא על שמו של סבו רבי יעקב. ספרו האוטוביוגרפי של היעב"ץ, "מגילת ספר", הוא המקור המרכזי לקורות חייו והנסים שאירעו לסבו.

לקריאה נוספת

שמואל יוסף פין, קריה נאמנה, עמ' 85, 91–92.
יעקב עמדין, מגילת ספר.
יצחק דוב פעלד, קונטרס חלקי אבנים, נספח לשו"ת נשאל דוד, חלק ג', ירושלים תשל"ה, עמ' רמו, באתר היברובוקס

קישורים חיצוניים

שמואל אבא הורודצקי, "Jacob ben Benjamin Ze'ev", באתר Encyclopedia.com, מתוך Encyclopaedia Judaica
"רבי יעקב ז"ק", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)

הערות שוליים

↑ מגלת ספר - עמדין, יעקב בן צבי (יעב"ץ) , 1698-1776 (page 17 of 254), באתר hebrewbooks.org
↑ נחמיה חייא חיון, הצד צבי, בהקדמה; הובא אצל דוד כהנא, תולדות המקובלים, השבתאים והחסידים, 1 (1913), עמ' 90; צינץ, דוד ליב, גדולת יהונתן, פיטרקוב ה'תר"ץ עמוד 222, באתר היברובוקס.
↑ Levine, Yosie. Hakham Tsevi Ashkenazi and the Battlegrounds of the Early Modern Rabbinate. Liverpool University Press. p. 68, n. 37. ISBN 978-1-80207-204-4.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יעקב ז"ק43389481Q140053154

[1] מגלת ספר - עמדין, יעקב בן צבי (יעב"ץ) , 1698-1776 (page 17 of 254), באתר hebrewbooks.org

[2] נחמיה חייא חיון, הצד צבי, בהקדמה; הובא אצל דוד כהנא, תולדות המקובלים, השבתאים והחסידים, 1 (1913), עמ' 90; צינץ, דוד ליב, גדולת יהונתן, פיטרקוב ה'תר"ץ עמוד 222, באתר היברובוקס.

[3] Levine, Yosie. Hakham Tsevi Ashkenazi and the Battlegrounds of the Early Modern Rabbinate. Liverpool University Press. p. 68, n. 37. ISBN 978-1-80207-204-4.

[1]

[2]

[3]